קרן אורה/נדרים/סח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־04:26, 10 בפברואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png סח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ס"ח ע"ב

שמע אביה והפר ולא הספיק הבעל כו' לא נתרוקנה רשות לבעל והקשה הרא"ש ז"ל אמאי אינו מיפר חלקו כיון דכבר הפר האב חלקו ותי' דכל שלא נגמרה ההפרה ע"י מיתה בטלה ההפרה ולפי מש"כ לעיל מפשטיה דשמעתא דאפילו הקים האחד לא בטלה הפרת השני ואינו לוקה על כולה למ"ד מיקליש קליש וכן על חציה למ"ד מיגז גייז א"כ הרי לא בטלה הפרתו אפילו ע"י הקמת השני וכ"ש דלא תיבטל הפרתו ע"י מיתה וא"כ אכתי תיקשי אמאי אין הבעל יכול להפר את חציו ולשיטת הרמב"ם ז"ל ניחא דכיון דלא שמע הבעל הפרת האב לאו כלום היא דבעינן שישמעו כאחד והיכא דלא שמעו ביום אחד לדעת הרמב"ם ז"ל ע"כ צ"ל דהפרתן לאו כלום היא והאיסור כדקאי קאי. דאי מהני נמי לחלקו א"כ אמאי לא יצטרף הפרתן. וגרע מהיכא דהקים האחד דמהני הפרת השני כיון דהכל ביום אחד וראוין היו שניהם להפר אלא דלקמן בברייתא לא משמע כן וכן מרישא דברייתא או ששמע והפר ומת בו ביום נתרוקנה הרשות לאב ואי נימא דע"י מיתה לא בטלה הפרתו א"כ אין צריך ריקון רשות הכא דממילא מיפר האב חלקו כיון דכבר הפר הבעל וכמו שכתב הרא"ש ז"ל:

ויש לדקדק עוד אמאי לא תני בבי דרישא לא שמע האב או ששמע ושתק ומת לא נתרוקנה רשות לבעל ואמאי קאמר דזו היא ששנינו לא נתרוקנה רשות לבעל אינה אלא בבבא דשמע אביה והפר והיה נראה דתרי מיני ריקון איכא או שיתרוקן רשות לו להפר לבדו כל הנדר או החצי אחר הפרת זה שמת דזה ג"כ מיקרי ריקון רשות ובאב בכל גווני מיקרי ריקון רשות אליו אפילו להפר כל הנדר. וכדילפינן לקמן מקיש קודמי הויה כו' אבל בעל היכא דמת האב בלא הפרה פשיטא דאין הבעל יכול להפר כל הנדר דהארוס אין לו זכות אלא בחצי אפילו היכא דליכא אב בתחלת קידושין כמו יתומה בחיי האב ולא איצטריך לאשמעינן בזה דלא נתרוקן רשות לבעל וכי איצטריך היכא דאביה כבר הפר דסד"א כיון דלא נשאר אלא החצי יפר הוא לבדו קמ"ל דגם בזה לא נתרוקן רשות והיינו דתני שמע בעלה כו' זו היא ששנינו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב משום דמתניתין דלקמן בהכי מיירי לבעל לא נתרוקנה ולאב נתרוקנה אבל לפי האמת לאב נתרוקן אפילו בלא הפרה כלל וגם זה בכלל מה ששנינו נתרוקנה רשות לאב אלא דעיקרא דמתניתין מיירי היכא דהיה הפרה קודם המיתה ומש"ה תני באידך בבא שמע בעלה והפר לה ומת האב אין הבעל יכול להפר לה שאין הבעל מיפר אלא בשותפות ואין זה מטעם דלא נתרוקנה רשות ולא איצטריך להאי טעמא אלא בלא"ה אינו יכול להפר בלא שותפות אבל לקמן משמע דהא דלא נתרוקנה לבעל לחוד ג"כ רבותא היא וכדיליף מבנעוריה בית אביה ושם יתבאר אי"ה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף