חידושי הרי"מ/בבא מציעא/ח/ב
גמרא אמר ר"י כו' ש"מ דמר שמואל רכוב ומנהיג כו'. מה דמוכח ממתני' דרכוב לחוד או מנהיג לחוד קני משום דאל"ה לא הי' נקראין מוחזקין כלל כמ"ש תוס'. ואף דהא מסיק בש"ס ב"ב ל"ה גבי ארבא דאם בא אחד וחטפה שלא בטענה דמוציאין אותו מידו ואף דשני הראשונים אינם מוחזקין כלל רק דכל אחד אומר דידי הוא חשבינן לה בחזקת שניהם עכ"פ שלא יוכל אחר לתפוס שמא אינה של שניהם כלל. כיון שלא הי' הספק רק בין שני אלו ואם כן גם במתניתין אף אי הדין דרכוב לא קני ומנהיג גם כן לא קני מכל מקום כיון שכל אחד אומר שלו הוא אין אחר יכול לתפסו ושפיר תני יחלוקו כשכל א' טוען שעשה קנין אחר המועיל. ואיך מוכח דחשיב קנין רכוב או מנהיג. וכמו דאי רכוב במקום מנהיג לא קני ואף על פי כן מהני כשטוען שעשה קנין המועיל כמ"ש תוס'. וצ"ל דהוכחת הש"ס דאם לא הוי קנין לא נקראו מוחזקין ושוב אין דינו יחלוקו רק כל דאלים גבר למ"ש תוס' לעיל במשיכה החילוק בין ארבא למתני' משום דשניהם מוחזקין ואם כן אם לא הוי קנין רק מצד שהספק בין שניהם שוב הוי כהא דארבא כנ"ל:
אך לשיטת ריב"א בתוס' בבא בתרא ל"ד ע"ב דאף דאינם מוחזקין כל היכא דליכא ודאי רמאי יחלוקו ומחלק בין ארבא משום דודאי רמאי ע"ש. ואם כן קשה כנ"ל דלא מוכח כלל דאף דאינו קנין מכל מקום כיון שכל אחד טוען שעשה קנין המועיל יחלוקו כיון דאין ודאי רמאי. אך מא' וא' מנהיג מוכח דאם כן כיון דמנהיג ודאי קני הי' חשוב זה מוחזק והרכוב מוציא וע"ה וע"כ דגם רכוב קני. אך למ"ש תוס' דא"א כר"ש דזו וזו בהגבהה דמוכח ממתני' דמנהיג עכ"פ קני כו'. ולהנ"ל י"ל שפיר כר"ש וגם מנהיג לא קני ושוב שפיר יחלוקו שאין שניהם מוחזקין וגם לא קשה דמיותר הך בבא כדאמר בש"ס לעיל דקמ"ל דרכוב קני ע"ש. דלהנ"ל יש להיפוך דקמ"ל דרכוב ומנהיג לא קני וא"כ לא חשובי מוחזקין וקמ"ל דאעפ"כ לא אמרינן כל דאלים גבר רק יחלוקו כשיטת ריב"א הנ"ל. ושפיר איכא דרבותא דלא מוכח מרישא כנ"ל. וצ"ל דא"כ ליתני באין מוחזקין כלל. ואי לאשמעינן דרכוב ומנהיג לא קני וחשיב אין שניהם מוחזקין. הא עדיין אין זה מוכח דכמו כן י"ל דשניהם קנו כמו די"ל דשניהם לא קנו ואין הוכחה כלל. ויותר הי' ראוי לאשמעינן כשאין רוכבין כנ"ל:
עוד קשה הא איך אמרינן דהוי מוחזק בשביל שבא לפנינו ועושה הקנין שרכוב או מנהיג אף שאינו תופס החפץ בידו חשיב מוחזק. והא עודר בנכסי הגר וסבור שהן שלו לא קני כיון שאינו מתכוין לקנות בקנין זה דסבר ששלו מקודם. וא"כ קנין זה שעושה בפנינו שרכוב כו' אינו קנין שיזכה בזה דהא טוען כולה שלי שכבר קנאו קודם שרכב הב' א"כ מודה שאינו מכוין עתה לקנות דלחוב מהני הודאתו ואין כאן קנין כלל עתה בפנינו ושוב למה יחשב מוחזק כיון שאינו תפוס בו רק מצד קנין והא אין כאן קנין כלל עכשיו לפי הודאתו. וצ"ל דאין זה ענין לזה דהא כל קנין שקונה הוא מצד שהדבר מורה שבא לרשותו ונעשה שלו וא"כ בשביל זה עצמו מיקרי מוחזק ג"כ אף שאינו תפוס בו לגמרי. וא"כ ניהו דאמרה תורה דכל קנין אף שהוא קנין מ"מ צריך כונה לקנות בקנין זה ובלא כונה אינו קונה אף שהוא קנין מ"מ לענין מוחזקות חשיב מוחזק דהא כיון דחזינן שזה קנין ע"כ דמוקי מעשה זה שמורה שבא לרשותו ושוב הוי מוחזק אף שאינו מכוין עתה כנ"ל:
אמנם א"כ קשה דהא אמר לקמן דהא דלא קני מטעם ד' אמות משום דנפל גלי דעתי' דבנפילה ניחא לי' כו' ד' אמות לא ניחא דליקני כו'. וא"כ כאן ברכוב ומנהיג לכאורה אף אי לא קני מ"מ יוחשבו מוחזקין משום הקנין דד"א. וע"כ גם משום דרוכבין ומנהיגין גלי דעתיה' דלא ניחא להו דליקני בד"א. וא"כ להנ"ל קשה הא כיון דד"א הוי קנין ואין החיסרון רק מצד שאינם רוצים לקנות בקנין זה ושוב הוי רק כמו בלא נתכוין לקנות דמ"מ לענין מוחזקות חשיב מוחזק כיון שהוא קנין וממילא גם מצד קנין ד"א חשיבי מוחזקין כיון שעושים בפנינו קנין שקונים הוי מוחזקין אף שאינם רוצים לקנות בקנין זה. דהא גם אם רכוב או מנהיג קני ג"כ אינו קונה עכשיו דאינו מתכוין ואעפ"כ חשיב מוחזקין כנ"ל. וא"כ שוב י"ל דשניהם לא קנו ברכיבה או הנהגה ומ"מ חשיבי מוחזקין משום קנין ד"א כנ"ל. ודוחק לומר דמיירי בר"ה דוקא וכשנוי' קמא דמנ"ל. ועוד דהא משיכה קונה דוקא בסימטא וצידי ר"ה ושם גם ד"א קונה:
אך י"ל כיון דד"א קנין דרבנן וקי"ל דאומר א"א בתקנת חכמים אין כאן תקנה כלל. וא"כ בשלמא קנין דרכוב ומנהיג שהוא קנין דאורייתא משיכה במציאה א"כ שפיר אף שמחוסר כונה לקנות' עכשיו מ"מ עכ"פ יש כאן הקנין בפנינו ושפיר לענין מוחזקות חשיב מוחזקות שיש כאן קנין המורה שנעשה שלו וברשותו. אבל קנין ד"א שהוא דרבנן כיון דגלי דעתי' דלא ניחא לי' הוי אומר אי אפשי כו' ואין כאן התחלת קנין כלל דלא תיקנו כשאינו רוצה ושוב ממילא גם מוחזק לא חשיב כנ"ל:
עוד נראה די"ל למ"ש תוס' לקמן דבגנב וגזלן לא תיקנו ד' אמות ע"ש. ובכל גזלן צריך קנין שיהי' נקרא גזילה וברשותו כדאמר בש"ס ב"ק בהא דגונב כיס ומגרר ויוצא כו' ודוקא קנין גמור שקונה קונה לענין גניבה וגזלה ג"כ ע"ש. אבל ד"א לא קני ע"ש. וא"כ בשלמא לענין קנין שפיר קונה אבל לענין שיהי' חשיב מוחזק דנימא בכל א' אומר כולה שלו שעשה בו קנין גמור קודם האחר שיהי' נקראין מוחזקין בשביל שעושין קנין בפנינו היינו קנין ד"א. והא לפי הספק מטענת כל אחד א"כ אם הוא שלו שוב אין השני מוחזק כלל דבגזלה לא קני ד"א שיהי' נקרא מוחזק וברשותו. דבשלמא ברכוב ומנהיג וקנין משיכה דקונה בגזלה לענין זה שהוא נקרא ברשותו לשלם כשעת הגזלה ולכל הדברים א"כ שפיר גם לענין הטענות חשיבי שניהם מוחזקים דאף שהוא של זה מ"מ גם השני מוחזק כיון שרוצה לגוזלו ועושה קנין דמהני בגזלה א"כ עכ"פ הוי ברשותו ג"כ ושוב הוי שניהם מוחזקין בודאי משא"כ קנין ד"א אם הוא של אחד דשוב השני גזלן ולא הוי ד"א קנין כלל ואינו מוחזק כלל א"כ על זה עצמו הוא הספק אם של זה הוי זה מוחזק לבדו ואם של הב' הוי רק הב' מוחזק לבד מצד ד"א. ולא חשיב לענין הטענות בשניהם מוחזקין כנ"ל:
אך יש לדחות דהא במנה שלישית כ' תוס' דמה דנפקד תופס בחזקת שניהם חשיב כשניהם אוחזין ואף דאם הוא של אחד הוא בחזקתו לבדו מ"מ מצד הס' וחשיבי שניהם מוחזקין כנ"ל. וכן ברמב"ם וש"ע גבי שנים יושבים בצד ערימה של חטין נראה דמטעם ד' אמות חשיבי מוחזקין כנ"ל:
שם גמ' מנהיג לחודי' מי איכא למ"ד דלא קני כו'. והקשו תוס' הא ר"ש דאית לי' דלא קני כנ"ל וי"ל בפשיטות דפריך כיון דחד לא קני שוב ע"כ רכוב קני מטעם אזלא מחמתי' ושוב איך אפשר דמנהיג לא קני כיון דע"כ סבר משיכה קונה דאל"כ למה רכוב קני. ולשון הש"ס הוא רק מנהיג כו' מי איכא מ"ד שלא יקנה אי נימא דמשיכה קונה שוב ליכא מ"ד שיסבור דמנהיג לא מיקרי משיכה וכי איכא למימר רכוב הוא דאיכא למימר שלא הוי משיכה דלא אזלא מחמתי' ואף אי מנהיג קני מטעם משיכה מ"מ רכוב לא קני אבל להיפוך אין מ"ד שיסבור דמנהיג לא יהי' חשיב משיכה וכיון דע"כ משיכה קונה מרכוב ע"כ גם מנהיג קני. וכן מדוקדק לשון רש"י ז"ל:
גמ' הנ"ל. קשה הא מתני' בין במציאה ובין במקח וממכר ומה פריך מנהיג מי איכא כו' דלמא אמרה שמואל אמו"מ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |