שיחה:רש"י/בראשית/א
פסוק א[עריכה]
ד"ה בראשית[עריכה]
- אמר רבי יצחק
הטעם שהביא רש"י שאלה זו בשם רבי יצחק, אשר מקובל שהוא אביו של רש"י. נראה דהנה הקשה הרמב"ן מה הוקשה לרש"י הלא ודאי צריכים לדעת בריאת העולם לעיקר האמונה. וכתב הרמב"ן וז"ל והתשובה מפני שמעשה בראשית סוד עמוק איננו מובן מן המקראות ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה. והיינו שכל ידיעת מעשה בראשית הוא מכח מסורת התורה אשר נמסרה לנו איש מפי איש. ואולי לכך הביא רש"י קושיה זו בשם אביו, לרמוז על ענין זה. להתחיל מבראשית (שיחה) 21:23, 22 באוקטובר 2022 (IDT)
- שם
הקשה רש"י בשם רבינו יצחק למה פתחה תורה מבראשית והיה ראוי להתחיל מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל.
ויל"ע דמצות קידוש החודש היא מצוה רביעית ולפניה יש פריה ורביה, מילה וגיד הנשה, ועיין שפתי חכמים.
עוד יל"ע דודאי הוצרך לפתוח מבראשית שהוא יסוד האמונה ומטרת כל קיום המצוות ועיין רמב"ן.
עוד יל"ע דרש"י לא ישב רק למה פתח בבראשית, אבל אכתי תיקשי דלאחר בראשית הוי ליה לומר פרשת קידוש החודש. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 22:11, 7 בנובמבר 2022 (IST)
- שם
שמעתי שרבי יצחק זה הוא אביו של רש"י שהיה יהודי פשוט, ורצה להזכירו בספרו, ואמר שישאל שאלה, ושאל למה התחילה תורה מבראשית, ורש"י העמיק את השאלה. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 22:11, 7 בנובמבר 2022 (IST)
- שאם יאמרו... הם אומרים להם
צ"ב מדוע העמיד רש"י את דבריו על טענת האומות לישראל ואל תשובתם להם, ולא על עצם הדבר לפי האמת האם ישראל ליסטים במעשיהם או לא כי עשו כן בציווי ה'. וצ"ל כי ודאי ישראל עשו כן בציווי ה' ואין כל שאלה ובירור, אך אומות העולם אינם מאמינים בחוקים וציווים אם אינם בגדרי המשפטים ולכך אומרים שמצד ענין המשפט ויישוב המדינות ליסטים אתם, ועל כך משיבים להם שאפילו לפי הבנתם וסדרי העולם ללא ציווי ה' עשו כראוי. אך באמת צ"ב אכתי אף שודאי הוא מעלה גדולה שידעו שאין ישראל לסטים הם, אך האם בשביל זה דבר הוצרכה התורה בדוקא לפתוח בדבר זה ומדוע לא כתבה כן אגב אורחא בביאת ישראל לארץ ישראל או בכעין זה. אך צ"ל שרש"י אף שלשונו לא היה צריך להתחיל את התורה, אין כוונתו להכפיל על מה שהתחילה דוקא בכך אלא שכל סיפור המעשה מיותר ועל זה ביאר שאינו מיותר כי צורך בדבר. ואזי סדר הדברים לא הוקשה כלל כי בודאי ראוי יותר שמעשה בראשית המספר מה שארע בתחילת הבריאה יקדם לשאר מעשים ומצוות. להתחיל מבראשית (שיחה) 21:23, 22 באוקטובר 2022 (IDT)
ד"ה בראשית ברא[עריכה]
- בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית
על דרך זה היה אפשר לומר ע"פ מה שאמרו אסתכל באורייתא וברא עלמא, ותהיה האות ב' בבראשית ב' השימוש, היינו שבמה ברא את העולם ב'ראשית' בתורה שנקראת ראשית, שהסתכל בה ובה ברא את העולם. וכן באותיות התורה נבראו שמים וארץ. ואין זה רק בשביל אלא באמצעות. להתחיל מבראשית (שיחה) 21:23, 22 באוקטובר 2022 (IDT)
ד"ה ברא אלקים[עריכה]
- ולא נאמר ברא ה'
רש"י מעמיד דבריו על הזכרת שם הוי"ה הראשונה במקרא, אך באמת בכל מעשה הבריאה עד ביום עשות לא נזכר אלא שם אלקים ולא שם הוי"ה. להתחיל מבראשית (שיחה) 21:23, 22 באוקטובר 2022 (IDT)
פסוק ה[עריכה]
שלא נבראו המלאכים עד יום שני[עריכה]
יל"ע כיון שהמלאכים נבראו ביום השני, והמן נברא בערב שבת בין השמשות, ומזון המלאכים הוא המן, מה אכלו עד שנברא המן, וי"ל דמזונם שבועי. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 22:11, 7 בנובמבר 2022 (IST)
פסוק יא[עריכה]
נפקדה גם היא על עונה ונתקללה[עריכה]
ראיתי ?מקשים מדברי רש"י בפרשת נצבים (דברים ל יט), ז"ל שם: העידותי בכם היום את השמים וגו' א"ל הקב"ה לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מדתם כו' הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם שמא שינתה מדתה שמא זרעתם אותה ולא צמחה או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות לא שינו את מדתם כו', ע"כ. הרי שפתיו ברור מללו שאם חוטאין אין מקבלין פורענות, וצ"ע. מצולות ים (שיחה) 09:45, 2 בנובמבר 2020 (IST)
פסוק כו[עריכה]
אע"פ שלא סיעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה[עריכה]
שאל הרב מרדכי מילר זצ"ל (מנהל רוחני דבית יעקב גייטסהעד): מדוע לא למדתנו התורה מידת ענווה, במקום שאין למינים לרדות? אלא, שהענווה אינה ניכרת אלא במקום שיש לטעות. ואילו במקום שכולם מכירים את הגדולה, אין הענווה ענווה אמיתית. ("ויאמר הנני", בשער הספר).