מפתחי חכמת אמת/עה
|
< הקודם · הבא > |
הנה עד עתה ביארנו את כל סדר השתלשלות דאצילות עצמו, ובזה נגמר החלק הראשון מחיבור הנוכחי, וכדי ליתן מבוא להחלקים הבאים, המדברים מסדר ההשתלשלות מאצילות לבי"ע, נבאר כעת ענין אחד הנחוץ לזה, והוא: פרסא המפסקת בין אצילות לבריאה, יצירה ועשיה.
הנה מחמת שעולם אצילות נתהווה ראשונה מאדם קדמון, ומעינים שבו שהוא מקום הנעלה יותר, לכן הי' אורו רב וזך עד מאד, ואלו הי' אורו הולך לבי"ע, בגילוי חיות ממש כמו שהוא, בלי שום מסך המבדיל, לא הי' יכול להיות בשום אופן מציאות דברים גשמיים[א], ולכן כדי שתהא התהוות מרוחניות לגשמיות, הוצרך היות באצילות בחינת "פרסא" שהיא ענין פרוכת, המפסקת בין אצילות לבי"ע. ענין הפרוכת, הוא עד"מ[ב] המסך העב שמבדיל ומעלים האור, שלא יתנלה כמו שהוא ממש, אלא דרך עובי המסך שהוא מתלבש ומתעלם שם, ואור הנראה מתוך המסך הוא רק בחינת אור של תולדה, ואינו עצם האור, לפי שהוא בא אחרי התלבשותו במסך, שזהו ג"כ ענין הפרוכת - פרסא, כדי שיתמעט על ידה האור דאצילות שיוכלו המקבלים לקבלו, ויתהוה ממנו מציאת יש ודבר מה.
הנה על הפסוק "והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים (שמות כ"ו, פסוק ל"ג) תרגום פרוכת פרסא כידוע[ג], וענין פרוכת הזו שהיתה בבית המקדש, להבדיל בין קדשי קדשים להיכל העזרה, הוא אותו הענין עצמו דפרסא הנ"ל, הנעשית להפסיק בין אצילות לבי"ע, כי מפאת שבהיכל ק"ק דבית המקדש הי' גילוי האור האלקי בהתלבשות מהיכל ק"ק דיצירה[ד] ודבריאה, עד היכל ק"ק דאצילות, לכן היתה נצרכת פרוכת - פרסא, להבדיל בין אור הק"ק להיכל העזרה, כענין הפרסא המפסקת בין אצילות לבי"ע.
והנה כמו שיש פרסא המפסקת בין אצילות לבי"ע, כמו"כ יש בחינת פרסא בין כל עולם ועולם, וכמו שהי' כמה מיני פרוכות במקדש[ה], והיינו שיש גם בין בריאה ליצירה בחינת פרסא זו, כמו שישנה בין אצילות לבריאה, ומטעם הנ"ל, כדי שיהא בריאה מתגשם יותר בבחינת עולם היצירה, הוצרכה היות עוד בחי' פרסא, ועד"ז מיצירה לעשי' כו'[ו], עד שנתהוו עי"ז שמים וארץ וכל צבאם, בבחינת הגשם ממש.
והנה ב"עץ חיים"[ז] מדבר בענין הפרסא בזה"ל: ואז כאשר נגמר הכלי העשירי דאצילות, נעשה שם מסך ופרגוד אחד, המפסיק בין אצילות לשאר עולמות שלמטה הימנו. עכלה"ק. ומובא בספרים[ח], אשר האור שהוא למעלה מן הפרסא נקרא "מים עליונים", ומה שלמטה ממנו נקרא "מים תחתונים", ואמרו חז"ל שמים התחתונים נקראים "מים בוכין", שבוכין על שנתרחקו מן הקב"ה.
- ↑ וזאת היא הכוונה העיקרית בבריאת העולמות, ועיין ב"תניא" פרק ל"ו שעיקר התכלית בבריאת העולמות הוא עולם הזה התחתון ביותר, וכמבואר הרבה פעמים בספרי תלמידי הבעש"ט זצ"ל שעיקר ותכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי, ולאכפיי' לס"א להיות יתרון האור מן החושך, ועיין "תניא" פרק מ"ט.
- ↑ סידור להרב זצ"ל, שער המילה ד"ה ולא יקרא עוד.
- ↑ לשון הסידור שם. אמנם בתרגום שלנו לא נמצא בפסוק זה על פרוכת - פרסא, רק על "מסך" בפסוק ל"ו מבואר הלשון "פרסא" עיי"ש. ועיין בסידור שם כל הענין היטב.
- ↑ וענין היכל קדשי קדשים דיצירה, בריאה ואצילות מבואר ב"תניא" פרק נ"ב, כי הוא החב"ד שבכל עולם ועולם, כלומר החב"ד שבכל עולם נקראות ק"ק. וכן מצאתי אח"כ בס' "שערי גן העדן" בענין "התקשרות כל הד' עולמות" בזה"ל: היכל קדשי הקדשים הכולל גם לג' ראשונות.
- ↑ מס' כתובות דף ק"ה: י"ג פרוכות היו במקדש.
- ↑ והא דמבואר בכל מקום הלשון "פרסא המפסקת בין אצילות לבי"ע", אף שישנה גם בין שאר העולמות, הענין הוא דמ"מ שייך יותר בחינת פרסא בין אצילות לבריאה, מבחינת פרסא בין שאר העולמות, מחמת שמאור אצילות לאור הבריאה יש חלוק והבדל יותר ממה שיש בין בריאה ליצירה ויצירה לעשיה, לפי שעולם אצילות הוא אלהות ממש וכמשנת"ל.
- ↑ שער סדר אבי"ע.
- ↑ "שערי גן העדן". ועיין ב"תניא" אגה"ק סוף פרק כ' שמבאר שם פרטים נחוצים בענין הפרסא, ומהאורות שלמעלה הימנו ושלמטה ממנו, ומאור הקו עיי"ש. וב"תניא" פרק מ"ט בעניין שלשה מיני צמצומים. וב"תורה אור" להרב זצ"ל פרשת וירא, מחלק בין בחי' הצמצום, שנעשה: "חלל ומקום פנוי", ובין בחי' פרסא שבין עולם לעולם עייש"ה.