מפתחי חכמת אמת/סג
|
< הקודם · הבא > |
לאחר שביארנו את כל ענין וסדר עולם אצילות ספירותיו וכל פרטיו, נבאר עוד עיקר גדול ונחוץ והוא: שבאצילות שנתהווה ראשונה מאדם קדמון מעינים שבו, נתהוו שני עולמות זה אחר זה, הנקראים: "עולם התהו", ו"עולם התיקון". עולם התהו נתהווה קודם עולם התיקון, ונקרא בשם "תהו", מחמת שז' ספירות התחתונות שלו - כלומר הכלים - נשתברו ונעשו בבחינת תהו ונפלו למטה לבי"ע[א].
טעם השבירה מבואר בספרים, שהיתה מחמת שה"אורות" היו גדולים ביותר וה"כלים" היו קטנים מהכילם. ויובן עד"מ[ב], כשמבשרין לו לאדם פתאום בשורה טובה עד מאד, יכול להיות שימות תיכף, מחמת שכלי מוחו ושכלו אינם יכולים לקבל את גודל שמחת הבשורה טובה[ג], שזהו ג"כ ענין שבירת כלים, כי מחמת שהכלים לא יכלו לקבל את האורות הגדולים נשתברו - והשבירה נקראת מיתה כדלקמן. וענין שבירת הכלים מבואר שהוא ענין פירוד ופיזור הכלים לחלקים[ד].
- ↑ והגם שיקשה לכאורה הא בזמן שבירת הכלים לא היו עדיין כלל עולמות בי"ע. אמנם מצאתי אח"כ בע"ח שער רפ"ח נצוצין פרק א' בזה"ל: ונשברו דירדו הכלים למטה במסים שהוא עתיד להיות עולם הבריאה אח"כ, עיי"ש.
- ↑ ס' "דרך מצוותיך" להרמ"מ זצ"ל מליובאוויץ, במאמר לרוקע פרק ב'.
- ↑ וכידוע בשרה שפרחה נשמתה מהבשורה שלא נשחט.
- ↑ וביותר ביאור סיבת ענין השבירה מצאתי בס' "שערי גן העדן", כי מחמת שהכלים גם בהיותם בבחי' קטנות, כשרצו לקבל האורות הגדולים, התחילו להתרחב עצמם מעט כדי שיוכלו האורות להתיישב בהם, ומחמת שכל אורות עליונים הם מצירופי אותיות קדושות כידוע, לכן כשהתחילו להתרחב נתפזרו האותיות מעט, ואח"כ בבוא אליהם האורות הגדולים נתפזרו לגמרי, ושוב לא הי' ביכולתם לבוא אל הצירוף, מחמת שבעת הפיזור נתערבו באותיות הרומזות אל הקליפות, משום שנפלו לעולם עשי' בשם ב"ן שלו כידוע.