ר"ן/חולין/ע/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי ר"ן מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
הולך וכל הולך לרבות פרה במעי גמל. וא"ת וכי היכי דדרשינן וכל דכתיב גבי עובר לרבות מהלכי שמנה נדרוש נמי בכל החיה לרבות מהלכי שמונה וקלוט במעי פרה לטמא, י"ל דהא דרשינן ליה בספרא[1] בכל החיה לרבות את הפיל כלומר שאע"פ שאינו הולך עד שמסרבין אותו הולך על ארבע מיקרי, וא"ת איפוך אנא ולימא דוכל הולך לרבות את הפיל ורבויא דוכל החיה לרבות קלוט במעי פרה, י"ל מסתברא קאי בטמאים ומרבה בטמאים אבל קלוט במעי פרה לא מרבינן דטהור הוא[2].
אי לאו דר' יצחק הוה אמינא כולה לכדרבי הוא דאתא. ואע"ג דרבי מבהמה טמאה וחיה בלחוד נפקא ודרב נחמן בר יצחק תיפוק מטמאה שהזכיר הכתוב גבי חיה[3], הא קיי"ל[4] דכל הפרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא מפני דבר שנתחדש בה, וכמו שכתב רש"י ז"ל[5]. ואע"ג דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן, הא ליכא למידרש הא שהרי הקיש הכתוב טמאה לטהורה, אבל השתא דכתיב וכל הולך על כפיו גלי לן דלא מקשינן טמאה לטהורה ודרשינן נבלת חיה טמאה לאיתויי עובר[6].
נמתי לו וכי ימות מן הבהמה זו בהמה טמאה אשר היא לכם לאכלה זו בהמה טהורה ולמדנו חיה בכלל בהמה וכו'. וא"ת למה לי למימר וכי ימות זו בהמה טמאה דהא אנן חיה טהורה הוא דבעינן מנלן, דבהמה טמאה בהדיא כתיבא[7] והוה ליה למימר וכי ימות מן הבהמה כתיב ולמדנו חיה בכלל בהמה[8], י"ל[9] איצטריך דאי לא איירי קרא אלא בבהמה טהורה בלחוד לא מרבינן חיה טהורה בכללה ואע"ג דאשכחן בעלמא חיה בכלל בהמה וכדאמרינן בסמוך הוה אמינא דהיינו גבי סימני[10] דגלי ביה קרא בהדיא דכתיב (ויקרא יא ב) זאת החיה אשר תאכלו מן הבהמה אבל בעלמא לא דהא הכא אע"ג דכתיב בהמה טמאה כתיב נמי חיה טמאה ולא מוקמינן חיה טמאה לכדרבי, אלא אמרינן דלהכי כתב רחמנא בהמה טמאה וחיה טמאה משום דאין חיה בכלל בהמה ונבלת חיה טהורה לא מטמאה, משום הכי איצטריך למימר דהכא בבהמה טמאה נמי איירי, וכיון דעל כרחין חיה טמאה הרי היא לנבלות כבהמה טמאה כדכתיב קרא בהדיא חיה טהורה נמי הרי היא כבהמה טהורה שהרי הקיש הכתוב בהמה טמאה לבהמה טהורה לומר לך כשם שחיה טמאה בכלל בהמה טמאה כך חיה טהורה בכלל בהמה טהורה, וכי כתיב באידך קרא חיה טמאה ובהמה טמאה לכדרבי.
- ↑ שמיני פ"ו.
- ↑ וכעי"ז ברמב"ן ד"ה הולך, ועיי"ש בשם הראב"ד.
- ↑ עי' תפארת יעקב ד"ה כולי', שהק' דהא בעי' לדרשת רנב"י לענין חזיר דהוא בהמה, ועיי"ש שכ' באופ"א, דריה"ג לא ס"ל כרבי, ולולי "וכל הולך" הוי מוקמי' משום ההיקש דטהורה לטמאה לדרשת רבי ונשנית פרשה משום חידוש אחד, ואחר "וכל הולך" שוב לא דרשי' היקש וכל הפרשה לכדרנב"י, ומה דכתיב חיה טמאה משום פרשה שנשנית.
- ↑ שבועות יט.
- ↑ ד"ה אי, והו' ברמב"ן ד"ה ואי.
- ↑ וכ"כ הרמב"ן שם.
- ↑ ויקרא ה' ב' "או בנבלת בהמה טמאה". ובעיקר הקו' עי' מהרש"א ד"ה נמתי, דבילקוט שמעוני פר' שמיני רמז תקל"ו, השמיט הדרשא מ"הבהמה" לבהמה טמאה, דלא שייך להכא כיון דבעי מקור לטמא בחיה טהורה ולא בבהמה.
- ↑ וברמב"ן ד"ה נמתי, הוסיף דאי למימר דעובר דטמאה טמא, הא שמעי' מדרש' דר' יונתן וכו'.
- ↑ וכ"ת הרמב"ן שם.
- ↑ כדלקמן ע"א.