שיחה:תנ"ך/בראשית/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:04, 7 בפברואר 2022 מאת סיפורי צדיקים (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסוק ו[עריכה]

ותתן גם לאישה עמה ויאכל[עריכה]

פעם עלה רבי מאיר סטלביץ, רבה של חסלביץ ושכונת זכרון משה בירושלים, למעונו של רבי יצחק שירווינטר, המו"ץ דוילנא, ושח בפניו כי תחילה סבר להשתדך עם בת עשירים אשר ביקשה לפרנסו בכבוד, אולם לבסוף ניחם על מחשבתו והשתדך עם אשה אחרת.

השיב לו רבי יצחק: טוב עשית שלא סמכת על פרנסת האשה, שכן ראינו שבשביל פרי אחד שנתנה חוה לאדם הראשון לאכול, כבר נקנסה מיתה ונגזרה גזירת ההשתדלות על כל באי עולם עד סוף כל הדורות (טל תורה עה"ת לרבי אליהו ברוך פרלמן עמוד ד, הו"ד 'רבי איצלה' עמוד 85). סיפורי צדיקים (שיחה) 19:04, 7 בפברואר 2022 (IST)

פסוק ז[עריכה]

ותפקחנה עיני שניהם[עריכה]

ראיתי שואלים שמשמעות הלשון שנפקחו עיניהם כאחד, והוא פלא שהרי חוה אכלה קודם אדם הראשון מן העץ ואם כן עיניה נפקחו תחילה.

ויעויין רד"ק שפירש וז"ל: אלא אחר שאכלו מפרי העץ נולדה בהם תאות המשגל ונתקשה אבר המשגל מן התאוה, והיה בושת להם מה שהיה אבר בגופם יוצא מתחת רשותם והיא מדה כנגד מדה שהם יצאו מן הרשות האל וממצותיו; ועוד כי דבר המשגל הוא דבר מגונה ומכוער לולי שיש בו צורך להשאיר הזרע ומפני זה התבוששו זה מזה גם מהאל שהתחבאו ממנו, עכ"ל.

הרי שאכן עניין הבושה המוזכר בפסוק לא היה אלא אחר שאכל אדם הראשון ואם כן נכון לנקוט לשון ותפקחנה על שניהם כאחד כי ההבחנה הראשונה שנעשתה בפקחון עיניהם היתה לשניהם כאחד. מצולות ים (שיחה) 15:49, 1 בנובמבר 2020 (IST)