מגן גבורים - אלף המגן/אורח חיים/רב

מגן גבורים - אלף המגן ‏ אורח חיים רב

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

א

(א) בורא. ולא הבורא. כנסת הגדולה. מגן אברהם.

ואם הוא פרי שדרכו להתליע לא יברך עד שיפתח הפרי. ס"ח (סימן תתנב). ודוקא באגוז, אבל בשאר פירות שיוכל לאכול הקליפה החיצונה ולא יברך לבטלה, בשביל שיוכל לאכול הקליפה החיצונה, אז טוב יותר לברך כשהוא שלם. של"ה.

לא יברך על מאכל או משקה שהוא חם או קר ביותר משום חשש הפסק. של"ה וא"ר.

ומי שבירך על המאכל ולאחר שבירך נמאס בעיניו, יש לו לאכול קצת שלא יהיה הברכה לבטלה. ב"ח סימן ר"ו.

הרוצה לשתות מים ששופך קצת ממנו ישפוך תחלה ואח"כ יברך דתרווייהו איתנייהו משום הפסק ומשום ביזוי ברכה. א"ר.

ב

(ב) בפה"ג. ואף דמשקה אמעיט מפרי כדאמרו בחולין (דף קכ:) פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה, מ"מ ילפינן מעלה שיקרא יין פרי. הרא"ש פרק כיצד מברכין סי' ג' בסופו בשם הרא"ם. ועיין בשיורי ברכה שהביא בשם התשב"ץ שכתב בשם רא"ם דאף דפרי לא איקרי, פרי הגפן מקרי. ע"ש. ויש לדין בזה לענין סיקר במחלוקת הרמב"ם והטור ודוק.

ואם בירך על היין בורא פרי העץ יצא. שיורי ברכה בשם אחרונים והרמ"ע באלפסי זוטא כת"י:

ג

(ג) בין מבושל. ובשו"ת פנים מאירות (ח"ג סי' כ"א) פקפק בזה דיש לחוש לדעת הגאונים לברך שהכל. וכבר כתבנו בשלטי הגבורים שלא ראה דברי התרומת הדשן (סי' כ"ט) דאין לחוש לדעה זו, דעיקר כהתוס' ודעימיה, משום דמפורש בירושלמי כן. וכ"כ בשיורי ברכה בשם הרמב"ן ורבינו ישעיה בספר המכריע סי' כ"ד:

ד

(ד) בשכר. דלאו דוקא שכר תאנים ה"ה שאר המשקין וכדומה, דלא כמ"ש המגן אברהם בשם הש"ך כמו שכתבנו בשלטי הגבורים שכן הוא בתשב"ץ שם להדיא וכן משמע מט"ז ולבוש:

· מעבר לתחילת הדף