ערך/מגילת אסתר
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מגילת אסתר
קריאת עשרת בני המן על ידי הציבור
בטעם הדבר כתב בצפנת פענח (ח"ג השמטות להלכות גירושין) שאף שיוצאים ידי חובת קריאת המגילה מדין שומע כעונה, אך אין זה מועיל אלא לעצם קריאת המגילה, אבל כאן שיש דין קריאה בנשימה אחת לזה לא מועיל שומע כעונה[1].
ובערוך השולחן (סימן תרצ סק"ג) כתב הטעם: "דבזה הוה עיקר הישועה".
ובזה השולחן (ח"א או"ח סימן תרצ) כתב: "דמכיון שהקורא אומר הי' בני המן בנשימה אחת כדין הדבר קשה מאד לשמוע אז ממנו כל מלה ומלה ובפרט שיש קוראים שממש בולעים שם את כל התיבות כידוע ועל כן נתקן שכ"א יאמר אז לעצמו הי' בני המן".
כתיבת עשרת בני המן
יש נוהגים לכתוב עשרת בני המן בכתב גדול על דף שלם. והגר"א (או"ח סימן תרצה סקכ"ה) תמה על זה שלא הוזכר דבר זה במסורה. ובשו"ת בית אפרים (סימנים סט-ע) הביא יישוב ר' יעקב בנו של הנודע ביהודה שבמסורה לא נכתב אלא דברים שחייב לכותבם בכתב גדול, משא"כ עשרת בני המן שאינם נכתבים בכתב גדול אלא כדי לכותבם על דף שלם ואם יעשה המגילה י"א שורות יכתבו בכתב רגיל כשאר המגילה, לכך לא נכתבו במסורה. וכן נהגו רבים לעשות המגילה י"א שורות כדי לכתוב את עשרת בני המן בדף שלם מחד גיסא ולא לכותבם בכתב שונה משאר המגילה כדעת הגר"א מאידך גיסא.
ובצפנת פענח (שם) ביאר לפי מה שכתבו התוספות (ברכות מו: ד"ה והטוב) שבמקום שכל הקהל צריך לאומרו, יש לכתוב באותיות גדולות.
חיוב נשים בקריאת המגילה
שאף היו באותו הנס[2]. ובחידושי הגרי"ז (ערכין ג. מכתבי תלמידים) חקר אם משו"ה ליכא פטור דמצות עשה שהזמן גרמא, או שהוא חיוב מיוחד על אף הפטור הנ"ל. ובשלמי תודה (חנוכה סימן יח אות ג) הוכיח מדברי הריטב"א (מגילה יט:) שהוא חיוב חדש. וכ"כ שם בדעת הבה"ג.[3]
ויש אומרים שאינה חייבת בקריאה אלא בשמיעה[4], ולכן אם האשה קוראה לעצמה מברכת לשמוע מגילה[5], או לשמוע מקרא מגילה[6].
הרהור כדיבור
בקושיית הטו"א שיצא בשמיעת חש"ו מדין הרהור כדיבור, ע"ע *הרהור כדיבור.
אם עבדים חייבים בקריאת המגילה
עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה ד).
אם מקיים בקריאתה מצות תלמוד תורה
עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה ג).
- ↑ וכעי"ז כתב הבית הלוי תבנית:עה"ת סוף בראשית לענין ברכת כהנים שאין יכול כהן אחד להוציא את חבריו, כיון שיש דין לברך בקול רם, ולא שייך שומע כעונה על 'קול רם'. אמנם החזו"א (או"ח סימן כט אות ג) חולק וסובר שיוצא משום שומע כעונה אף כשיש דינים נוספים באמירה. וע"ע אבי עזרי (הל' נשיאת כפיים) שהצדיק דברי הבית הלוי. ע"ע שומע כעונה בביאור פלוגתתם. ועי' חדש על ה(מ)דף (מגילה טז).
- ↑ מימרא דריב"ל (מגילה ד.). בביאור טעם זה עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה ד).
- ↑ ועי' חדש על ה(מ)דף (מגילה ד).
- ↑ עי' רמ"א (או"ח תרפט ב). ובטעם שפטורות מקריאת המגילה הביא ביד דוד (מגילה ד.) בשם חקרי לב (או"ח סי' מה) שכתב לפי שמגילה בכלל תלמוד תורה. והקשה עליו דאם כן מה אמרה הגמ' (מגילה ג.) שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה, והרי אין זה ביטול כיון שהמגילה בכלל תלמוד תורה היא. ועי' חדש על ה(מ)דף (מגילה ג ומגילה ד).
- ↑ רמ"א (או"ח תרפט ב).
- ↑ משנה ברורה (תרפט ס"ק ח [בשם ח"א]).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |