ט"ז/יורה דעה/קיד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) או של תבואה. ואין בזה איסור משום בישולי עובדי כוכבי' כי היכי דהתבואה בטילה לגבי המים לענין ברכה דשהכל הכי נמי בטילה לענין איסור בישול עובדי כוכבי'. תוספות:
(ב) אלא במקום מכירתו. ובפת החמירו טפי כי על הפת יחיה האדם ובעי ריחוק טפי פי' לפי שעושה קירוב טפי והר"ן נתן טעם מפני שהפת מעשה נשים אלים חתנות דידיה טפי ע"כ:
(ג) אף השכר אסור. כתב רש"ל נ"ל דוקא במקום שמקילין קאמר אבל האידנא שנעשה בקצת מקומות בעו"ה היתר גמור מותר לשתות שם שכר מן עובד כוכבים רק שלא ישתה בביתו עכ"ל. ביאור דבריו דדוקא במקום שיודעים שיש איסור ביין של עובדי כוכבים רק שנוהגין בו קולא שם עשו חכמים היכרא שלא ישתה שם שכר אטו חמרא שירגישו שלא יקילו עוד אבל במקומות שנוהגים היתר גמור והם סבורים שאין כאן איסור כלל נמצא שלא ידעו ממה להפריש כי היתר גמור הוא בעיניהם ע"כ אין שייך בזה גזירה ומותר לשתות שם שכר בין מישראל בין מעובד כוכבים ומו"ח ז"ל נטה הדרך כפי דברי רש"ל הללו לפרשם שמן ישראל אסור ומן העובד כוכבים שרי ואינו מסתבר:
(ד) עד שאין ס' לבטלו. תמהתי למה הצריך ס' הא קי"ל בסי' קל"ד סעיף ה' דיין במים בטל בששה חלקים וה"ה בשאר משקים דזה פשוט דהם מבטלים טעם היין יותר ממים ובב"י וד"מ העתיקו כאן בשם המרדכי בשם ראבי"ה דצריך ס' אין מזה ראייה דהוא ס"ל כדעת י"מ שמביא הטור סי' קל"ד דצריך ס' אבל אנן לא קי"ל הכי ע"כ בודאי גם כאן סגי בששה כן נראה לע"ד:
(ה) היה מתקלקל. אבל בחנות לא מתקלקל כיון שהוא זמן מועט:
(ו) ששים מן השמרים. כבר כתבתי בסעיף ד' דלדידן בששה סגי:
(ז) משום בישולי עובדי כוכבים. שהרי נאכל כמו שהוא חי ולא משום גיעולי עובדי כוכבים דהיינו פליטת הכלי מאיסור שהיה בו מפני שהבשר פוגם את השמן וכן דבש ועי' בסי' ק"ג ס"ד מ"ש שם וכאן מיירי מכלי שהוא ב"י לאיסור אבל סתם כלי אמרינן שאינו ב"י:
(ח) הקפריסין. פירוש שומר לפרי ממין צלף ודרך לאכלן חיין ויש ששולקין אותן והקפלוטות כרתין נאכלין כמות שהן חיין:
(ט) שמא זילף עליהם יין. ואפילו במקום שהיין ביוקר מכל מקום חיישינן כדי לעשות להם ריח טוב ביין מועט שמזלף חיישינן לזה:
(י) טרית שאינה טרופה. פירוש דגים מחותכים ועי' סי' פ"ג מ"ש שם:
(יא) קורט של חלתית. חלתית הוא מין פרי שקורין בלזר"א וחותכין את קרטיו בסכין ואסור משום שמנונית הסכין. רש"י:
(יב) חוץ מדמי יין נסך כו'. פירוש עומדין כמה הוא דרכן לערב בכיוצא באלו וימכרו חוץ מדמי אותו יין:
(יג) ואם ידוע שעובד כוכבים א' הוא בעיר כו'. באו"ה כלל מ"ג דין י"ב כ"כ בשם מהר"ש ואם יש עובד כוכבים אחד בעיר כו' מותר לקנות בסתם מכל עובדי כוכבים שבעיר דהוי כמו מחבואה אחת שמצלת על כל הכהנות עכ"ל וק"ל דהא ההיא דמחבואה איתא בפרק ב' דכתובות (דף כ"ז) ושם עדיפא מהכא דשם יש לכל אחד מהכהנות ספק ספיקא ספק אם היתה באותה מחבואה אם תימצי לומר לא היתה שמא לא נאנסה וזה לא שייך כאן דמה מועיל מה שאין עובד כוכבים זה מערב לשאר שדרכן לערב הלא השאר הם כאילו לא היה עובד כוכבים זה ביניהם וא"ל דכאן מיירי ג"כ מספק דלא נודע איזה עובד כוכבים הוא שאינו מערב דהא לא נזכר כאן שום רמז זה דמיירי מלא ידוע איזה עובד כוכבי' הוא ועוד קשה דהיאך לומד מהר"ש מההיא דמחבואה דשם לא מהני אלא בדיעבד להתיר הכהנות לבעליהן משא"כ כאן התיר לקנות לכתחלה מכל עובד כוכבים. ונ"ל דכאן לא מיירי מספק איזה עובד כוכבים אלא ידוע הוא והספק הוא בשאר ולימודו של מהר"ש הוא באופן זה דשם במחבואה שבאת להתיר כל הכהנות בפעם אחת הוי כאילו באת לשאול בבת אחת כמו שכתבו התוספות שם ממילא אין לך מעלה מצד שנוכל לומר על כל אחת שהיא היתה במחבואה דהא אתה מתיר את כולם בפעם אחת א"כ אתה מתיר בודאי אף מי שלא היתה במחבואה אלא דע"כ לומר דמ"מ כיון שיש צד מעלה לאחת מהם מהני גם להשאר דומה לדבר מה שמצינו בסי' ק"י באם נאבד אחד מהם דמותר לאכול השאר שנים שנים דוקא מטעם שבודאי יש ביניהם אחד שהוא טהור ע"כ מועיל גם להשאר ה"נ כן הוא בהנהו כהנות דכיון שיש אחת ביניהם שיש לה חזקה טובה מועיל לכולם ה"נ כן הוא בהנהו עובדי כוכבים אע"פ דכאן אין ספק בעובד כוכבים זה שודאי אינו מערב מ"מ הדבר שקול כמו התם דהתם יש גריעותא דבת אחת וזה כנגד המעלה שלא נודע מי היתה במחבואה ע"כ כאן אנו אומרים כיון שיש עובד כוכבים אחד בחזקת כשרות אמרינן דגם האחרים בחזקת כשרות אלא דהתם הוה ספק דאורייתא דהיינו איסור אונס ע"כ מותר דוקא דיעבד אבל כאן הוה ספק דרבנן כמו שכתב רמ"א מותר אפילו לכתחלה אלא דקשה במ"ש רמ"א) כל שאין ידוע שלא עירבו לשון רבים הא אפי' אם נודע שיש אחד שמערב בודאי אסורים כולם כדמסיק אח"כ ע"כ נראה לענ"ד עיקר דאם יש בית א' שהוא ודאי מערבין בו יין לא מהני ליה אף אם יש בית אחד דודאי אין מערבין דהוי ממש דומיא דב' שבילין דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון אלא אזלינן בתר רובא כמ"ש אח"כ ותו דההיא דשני שבילין מיירי גם כן בטומאה דרבנן כמבואר בת"ה הארוך דף קי"ב:
(יד) דכל דפריש כו'. ע"כ מיירי כאן שיש ג' מינים א' ודאי מערבי' שני ודאי אין מערבין שלישי הם סתם ועל מי שקונה מהסתם קא מיירי אי ניזול בתר רובא ויש להקשות נגזור שמא יקח מן הקבוע כדאיתא סי' ק"י סעיף ו' ואין לומר דשאני הכא דאפילו אם יקח מן הקבוע אין כאן אלא איסור דרבנן שהוא סתם יינם דהא אמר לעיל אם יקח מן הקבוע ה"ל איסור דרבנ' דמן התורה חד בתרי בטל אלא דרבנן גזרו בדבר חשוב דלא ליבטל ואפשר דבסתם יינם דהקילו בו חכמים סמך ארשב"א דלעיל דלא גזר שמא יקח מן הקבוע:
(טו) ואם היה היין יוקר כו'. בטור כתוב ואם הביאו ממקום שהיין כו' והקשה ב"י מן הגמרא ההוא ארבא כו' דמשמע שאם יש שום מקום בדרך שיהא היין בזול ודאי חיישינן דלמא ההיא אורחא אזיל אם לא שיש מניעה כההיא עקולי ופשורי בגמרא ובדרישה פירש דהטור מיירי מספק אם יש מקום בדרך שהוא בזול לזה לא חיישינן ובגמרא מיירי שיש ודאי מקום זול בדרך על כן הוצרכו לתת מניעה דעיקולי ופשורי וכן ראיתי בד"מ ותימא לי דהא פריך בגמרא ודלמא דרך צור אתא משמע דלאו ודאי הוא שהדרך לשם דוקא ואפ"ה מקשה להחמיר מספק. ותו דהיאך יכתוב הטור דין חדש ולא יזכור דין הגמרא. ונראה לע"ד דמיירי בכאן שעולים מים ליבשה למכור המורייס ואם כן יש סברא טובא דגם בצור שהיא על שפת הים ואפשר שגם שם הולך למכור מורייס ושם נפיש חמרא על כן יש חשש אם אין עיקולי ופשורי משא"כ כאן בדברי הטור דמיירי שאין שום יין בזול מן אותו המקום שמביאו עד הנה ע"כ אין חשש שמא הלך מן הצד במקום שיש יין בזול דלמה ניחוש לזה כיון שמתחלה היתה כוונתו להביא הנה כן נראה לי נכון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |