מצודת ציון/שיר השירים/ב

מצודת ציון ‏ שיר השירים ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

חבצלת. הוא הורד המריח:

השרון. הוא מקום שמן ודשן כמו והיה השרון כערבה (ישעיה לג י):

שושנת. שם צמח המריח ונקראת כן על כי היא לעולם בעלת ששה עלין:

ב

החוחים. מין קוצים כמו חוח עלה ביד שכור (משלי כו ט):

ג

לחכי. החיך הוא מה שממעל להלשון:

ד

הביאני. עבר במקום עתיד:

ודגלו. מלשון דגל שמרימין בצבא:

ה

באשישות. הם הלגינים ישימו בהם היין כמו אשישי ענבים (הושע ג ב):

רפדוני. ענין הצעת המטה כמו רפדתי יצועי (איוב יז יג):

ו

תחבקני. ענין סבוב הזרוע בגוף:

ז

השבעתי. מלשון שבועה:

בצבאות. נקבות הצבאים:

באילות. נקבות האילים:

תעירו תעוררו. מלשון התעוררות, וכפל המלה לחזק הענין:

ח

הנה זה. הלשון הזה יורה על מהירות הענין וכן והנה זה מלאך נוגע בו (מ"א יט ה):

מדלג. מקפץ שניהם ענין רקוד ומהירות ההליכה והכפל במלות שונות יורה על מרבית המהירות:

ט

דומה. מלשון דמיון:

לעופר כן. יקרא ילד האיל וכן יקרא ילד הצבי. כמו שנאמר כשני עפרים תאומי צביה (לקמן ד ה):

משגיח. ענין הבטה בהתבוננת רב:

מציץ. מלשון נצץ והוא גלוי הפרח רוצה לומר מגלה עצמו להיות נראה ונשקף:

החרכים. תרגום של חלון חרכא:

י

ענה. ענין הרמת קול כמו וענו הלוים כו' קול רם (דברים כז יד):

יא

הסתיו. זמן החורף כי וקיץ וחורף (בראשית ח כב), תרגם אונקלוס וקיטא וסתוא:

חלף. עבר כמו וחלף ביהודה (ישעיה ח ח):

יב

הנצנים. ענין פרח כמו עלתה נצה (בראשית מ י):

הזמיר. מלשון זמר ושיר:

התור. הוא שם עוף:

יג

חנטה. יציאת הפירות והראותן קודם גמר בישולן תקרא חנטה ובדברי רז"ל אילן שחנטו פירותיו (ר"ה טו.):

פגיה. הם התאנים שלא בשלו כל צרכן ובדברי רז"ל פגה שטמנה (שבת קכג.):

סמדר. הם הענבים הדקים הניכרים אחר שנפל הפרח וכן פתח הסמדר (לקמן ז יג):

לך. רוצה לומר להנאתך:

יד

בחגוי. ענין בקוע וחריץ כמו שוכני בחגוי סלע (עובדיה א ג):

המדרגה. ענין מעלות כמו ונפלו המדרגות (יחזקאל לח כ):

ערב. ענין מתיקות ונעימות כמו וערבה לה' מנחת (מלאכי ג ד):

נאוה. נאה ויפה:

טו

שועלים. שם חיה מה:

מחבלים. משחיתים כמו וחובל עול (ישעיה י כז):

יז

שיפוח. מלשון הפחה ונשיבה:

היום. וכן יקרא השמש כמ ולקוח היום (בראשית ג ח), וזהו לפי שבעוד השמש על הארץ הוא יום:

ונסו. מלשון ניסה ובריחה:

הצללים. מלשון צל:

סב. מלשון סביב:

דמה. מלשון דמיון:

לעופר. הוא ילד האיל:

בתר. ענין חלוקה והפלגה כמו ויבתר אותם בתוך (בראשית טז י):

ג (ב) בשוקים וברחובות. כפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב ב):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף