מצודת דוד/מלכים ב/כג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת ב' דפסח (חו"ל) למנהג אשכנז וספרד פסוקים א-ט, כא-כה למנהג תימן פסוקים כא-כה (מתחיל בפכ"ב)

מצודת דוד ‏ מלכים ב כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ספר הברית. ספור התוכחות הנאמרים בברית:

הנמצא בבית ה'. וזהו על כי בהספר ההוא מצאו התוכחות גלולה בפתיחתה, ואף היא כתובה בידי משה המקודשות ומפי ה', והמה סיבות עצומות להחריד את העם לשוב לה':

ג

על העמוד. על המקום המיוחד למלך לעמוד בה:

להקים. לקיים את דברי התורה הנתונה בברית:

ויעמוד וגו'. רצה לומר: קבלו הברית:

ד

כהני המשנה. הכהנים שהמה שניים לו, כסגן ומשוח מלחמה:

בית אל. כי שם היה מקום טומאה, כי העמיד בה ירבעם עגל הזהב:

ה

השבית וכו' ויקטר וכו'. ביטל הכמרים אשר העמידו מלכי יהודה להיות מקטרים בבמות, בערי יהודה וסביבות ירושלים:

ואת המקטרים וכו'. גם אותם השבית:

ו

בנחל קדרון. סמוך להנחל:

וידק לעפר. שרפה עד שהיתה דק כעפר:

בני העם. אותם שהיו עובדים להם בחייהם, ועשה כזאת לבזותם:

ז

בתי הקדשים. העשויים לשבת בהן, המיוחדים לעבודת האשרה:

כתים. רצה לומר: יריעות לתלות סביבה, ודוגמתו (שמות לז יד): בתים לבדים:

ח

ויבא וכו'. הכהנים מזרע אהרן, אשר נעשו כומרים לעכו"ם, הביאם לירושלים להחזירם בתשובה:

ויטמא. השליך שם נבלות וכדומה:

מגבע. הבמות אשר עמדו מגבע וכו':

במות השערים. אשר עמדו מול השערים:

אשר פתח. כמו ואשר בפתח, וכו' ולפי שהיתה גדולה מכולם זכרה לעצמה:

שמאל איש. בבוא אל העיר:

ט

אך לא יעלו. עם שהחזירם למוטב, מכל מקום לא הניחם לעבוד במזבח ה':

אכלו מצות. משירי מנחה, הנאפה מצות, והוא הדין לשאר קדשים:

בתוך אחיהם. רצה לומר: לקחו חלק בין הכהנים, והיו אם כן כבעלי מומין, שאינם עובדים וחולקין:

י

את התופת. הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך, ונקראה כן על שם שהיו מכים בתופים, לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות, ולבל יכמרו רחמיו:

לבלתי להעביר. רצה לומר: טמא המקום ההוא, לבל יעלה עוד על לב אדם להעביר שם למולך:

יא

לשמש. כי מלכי יהודה היו מיחדים סוסים לעבודת השמש, לרכוב בהם לקראתו בבוקר, ממקום שבאים בה לבית ה' אל לשכת וכו':

מרכבות השמש. אשר משכו בם הסוסים ההם:

יב

עלית אחז. שעל עליית אחז:

בשתי חצרות. של הכהנים ושל ישראל:

וירץ משם. הוציאם משם במרוצה ובמהירות:

יג

להר המשחית. הוא הר המשחה, ובעבור העבודת כוכבים ומזלות כנהו לגנאי:

אשר בנה שלמה. רצה לומר: הניח לנשיו לבנות:

יד

עצמות אדם. כי הוציא מהקברים עצמות עובדי העבודת כוכבים ומזלות (טו) וגם את המזבח אשר בבית אל. עם שבית אל לא היתה מארץ יהודה מדינת מלכותו:

הבמה. כמו והבמה והוא הבנין אשר עשה להעמיד בה העבודת כוכבים ומזלות והמזבחות:

הדק לעפר. להיות דק דק דומה לעפר:

טז

בהר. של בית אל:

וישרוף. כי היו עובדי כוכבים:

אשר קרא. מאז בימי ירבעם קרא, ולתוספות ביאור אמר שוב, אשר קרא הדברים האלה:

יז

מה הציון. ראה ציון על קבר משונה בגדלו, ושאל עליו של מי הוא:

הקבר. זה הקבר, הוא של איש האלהים וכו':

יח

וימלטו עצמותיו. בעבור שלא יניע עצמות איש האלהים, החדיל מקחת עצמות הנביא הקבור סמוך לו, כי חשש פן יניעו בזה עצמות איש האלהים:

אשך בא משומרון. להשיב עמו את איש האלהים, כאשר נאמר שם:

כ

אשך שם. אף שכבר גלו משומרון, עם כל זאת המעט אשר נשארו עבדו עבודת כוכבים ומזלות כמאז:

עצמות אדם. של המתים:

כב

כי לא נעשה. רצה לומר: עם שגם לפניו עשו פסח, מכל מקום הוכרח לצות לעשות ככתוב בטהרה גדולה, כי לא נעשה כפסח הזה העשוי בטהרה מימי השופטים, ובדברי הימים (ב לה יח) נאמד מימי שמואל, כי שמואל היה סוף שופטים:

וכל ימי מלכי ישראל. מוסב על לא נעשה, לומר שלא נעשה כפסח הזה כל ימי מלכי ישראל, והם דוד ושלמה שמלכו על כל ישראל:

כד

על הספר. רצה לומר: בעבור הספר אשר מצא חלקיה, כי הספר הזה היתה סיבה לכל זה:

כה

וכמהו לא היה לפניו. ומה שנאמר בחזקיה (לעיל יח ה): ואחריו לא קם כמוהו, הוא בדבר הבטחון בה' וכמו שנאמר שם, אבל בדבר התשובה לא היה כיאשיהו ויש מרבותינו ז"ל שאמרו (שבת נו ב): שמעולם לא חטא, ותשובתו היתה להחזיר משלו כל דין שדן מבן שמונה עד שמונה עשרה, וזה שנאמר: ובכל מאודו:

כו

אך לא שב וכו'. אף שיאשיה עשה תשובה בכל לבבו, והורה להעם דרכי ה':

על כל הכעסים. בעבור כי בהצנע אחזו ישראל בהכעסים אשר הכעיס מנשה, לעבוד כוכבים כמוהו:

כט

לקראתו. למנעו ללכת דרך ארצו:

כראותו אותו. רצה לומר: בהלחמו עמו, וכמו (לעיל יד יא): ויתראו פנים, שרצה לומר: נלחמו פנים בפנים, והוא ראיית המלחמה:

ל

בקבורתו. אשר כרה לעצמו בחייו:

לב

אבותיו. מנשה ואמון:

לג

ממלוך. להסירו ממלוך בירושלים:

ויתן עונש. על שהמליכוהו לפני יהויקים אחיו הגדול ממנו, אשר לו משפט המלוכה:

לה

אך העריך. לא לקח הכסף כפי אשר ישר בעיניו, אך לקח מכל אחד לפי ערך עשרו:

על פי פרעה. מה שאמר פרעה בעבור העונש:

איש כערכו נגש. בחוזק יד ובכפיה גבה מכל אחד לפי ערכו:

לו

בן עשרים וחמש. כי היה גדול ב' שנים מיהואחז אחיו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף