רש"י/מלכים ב/כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת ב' דפסח (חו"ל) למנהג אשכנז וספרד פסוקים א-ט, כא-כה למנהג תימן פסוקים כא-כה (מתחיל בפכ"ב)

רש"י ‏ מלכים ב כג

ג

על העמוד. מקום מעמד המלך בבית המקדש:

ד

ואת כהני המשנה. סגני כהונה, שהם שניים לכהנים גדולים:

שומרי הסף. אמרכלים הממונים על כל צרכי הבית, ומפתחות העזרה בידם:

בשדמות קדרון. במישר קדרון:

ונשא את עפרם בית אל. אל מקום טמא, אשר טמא שם את המזבח שעשה ירבעם, ושרף עליו את כהני הבמות:

ה

ויקטר בבמות. ואותן שקטרו בבמות בערי יהודה:

ז

את בתי הקדשים. בתי הזמה:

אורגות שם בתים. יריעות:

ט

לא יעלו. הכהנים שקטרו בבמות לעבודה זרה, לא יעלו עוד לשרת על מזבח ה':

כי אם אכלו מצות. כלומר כי אם בדבר זה לא יצאו מכהונתם, שמותרין לאכול בקדשים, הרי הם כבעלי מומין, חולקין ואוכלין אבל לא מקריבין:

אכלו מצות. מנחות, והוא הדין לכל הקדשים:

י

התופת. הוא המולך, ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים, שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עבודה זרה מולך, קראוהו תופת:

יא

את הסוסים. אותם המשתחוים לחמה, היו להם סוסים מוכנים לצאת לקראת החמה בבקר:

נתן מלך. כך שמו:

אשר בפרורים. לא ידעתי מה הם:

יב

וירץ משם. ובערם משם:

יג

להר המשחית. הר הזיתים, הוא הר המשחה, וכיון שהזכיר את שמו על ידי עבודה זרה, שינה שמו לגנאי:

יז

מה הציון הלז. ראה קבר, מצדו אחד עלה קמשונים וחרולים, וצדו אחד הדסים ובשמים, ותמה עליו ואמר מה זה והשיבו:

הקבר איש האלהים. ונביא השקר שצוה לבניו שיקברוהו אצלו (מלכים א פרק יג):

יט

אשר בערי שומרון. שהיה יאשיהו מלך על כל ישראל, מה שחזרו מעשרת השבטים על ידי ירמיהו:

כב

לא נעשה כפסח הזה. לא נתקבצו רוב עם בכל פסח כמו שנתקבצו בזה:

מימי השופטים. מימי שמואל, כתוב בדברי הימים (ב לה יח) לפי שאף שמואל החזיר ישראל למוטב, וקבצם המצפתה. דבר אחר: לא נעשה כפסח הזה לה' בירושלים, (אבל) משמלכו מלכי ישראל ומלכי יהודה, לא עשו פסח כל ישראל בירושלים, לפי שנחלקה המלכות לשנים מירבעם, והיו הולכים לעגל שבבית אל ובדן, עד עכשיו שגלו עשרת השבטים, והחזירם ירמיהו ומלך עליהם יאשיהו, ובאו כולם לירושלים:

כד

התרפים. צורות שמדברים על ידי כשפים, והעושה אותן צריך לכוון שעה אחת בשנה, ושנה אחת ראויה לכך:

ל

וימשחו. לא היה צריך משיחה, אלא מפני שהיה יהויקים אחיו גדול ממנו שתי שנים, כמו שכתוב בענין (פסוק לו):

לה

איש כערכו. כפי עשרו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.