מצודת דוד/מלכים ב/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png מלכים ב TriangleArrow-Left.png כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

וישב. אחרי שלשת השנים:

ב[עריכה]

וישלח ה'. העיד את לב גדודי כשדים וכו', לבוא עליו למלחמה:

וישלחם. לפי שארכו הדברים, לכן חזר ואמר וישלחם, וכן דרך המקרא:

ג[עריכה]

אך על פי ה'. רצה לומר: לא גבר העכו"ם בעוצם ידו, אך דבר ה' היתה:

בחטאת מנשה. בעבור שאחזו בחטאת מנשה, לעשות ככל אשר עשה הוא:

ד[עריכה]

וגם דם הנקי. גם דם הנקי גרם הדבר:

אשר שפך. רצה לומר: על שהיקל מנשה בשפיכת דם, למדו העם גם הם לשפוך דם, אם כן מילא הוא את הדם, לעשות את כולם רוצחים:

ולא אבה. לזה לא רצה ה' לסלוח, כי היו אוחזים ברשעת מנשה, ואף בשפיכת הדם:

ו[עריכה]

עם אבותיו. רצה לומר:

שמת עם אבותיו, אבל לא נקבר עמהם, כי אסר אותו להוליכו בבלה, ומת בדרך, ולא נקבר כלל כמו שנאמר בדברי הימים (ב לו ו) ובירמיהו (כב יט. עיין סנהדרין פב א):

ז[עריכה]

לצאת מארצו. להמליך מלך ביהודה, כמו שהמליך את יהויקים:

י[עריכה]

ותבוא העיר במצור. בנו סביבה כרכום לכבשה, וכן (דברים כ כ): ובנית מצור, ונקראה כן על שם כי העם היושב בה המה במצור ובמצוק:

יא[עריכה]

צרים עליה. מסבבים עליה להצר להעם:

יב[עריכה]

ויצא יהויכין. מסר את עצמו בידו לעשות בו חפצו, בחשבו כי יחמול עליו בעבור הכנעתו:

בשנת שמנה. וחושב שנים מקוטעות:

למלכו. למלכות נבוכדנצאר, ובירמיהו (נב כח) נאמר: בשנת שבע, ורצה לומר, בשבע לכבוש יהויקים, כי בשני למלכותו, והיא ה' ליהויקים, כבש את יהויקים בראשונה, והוליכו לבבל וקבל על עצמו להיות לו לעבד, והחזירו ועבדו ג' שנים, וחזר ומרד בו, וכבשו שנית בשנת ג' למרדו, הוא האמור בדברי הימים ב' (לו ט), ובזה השנה מלך יהויכין, וגלהו אחר ג' חדשים:

יג[עריכה]

ויקצץ. כרת וקלף את הזהב מהכלים:

יד[עריכה]

עשרת אלפים. ובירמיהו (שם) נאמר: יהודים שלשת אלפים ועשרים ושחושה, ורצה לומר: מבני יהודה היה החשבון האמור, והמותר היו מבני בנימין ושאר השבטים אשר התגוררו בירושלים, וזהו שאמר למטה שבעת אלפים, וכולם יחד המה עשרת אלפים, ולא חש לחשוב עוד אותן הכ"ג האמור בירמיהו:

וכל החרש והמסגר. הם האומנים ושומרי השערים, אשר סגרו אותם בעתם, וכן תרגם יונתן:

טז[עריכה]

הכל גבורים. על אנשי החיל יאמר, לא על החרש והמסגר:

כ[עריכה]

כי על אף. כי בעבור שהיתה אף ה' בירושלים וביהודה כל כך גדולה, עד להשליך אותם מעל פניו, לזה העיר לב צדקיה למרוד במלך בבל, להיות סיבה אל הגלות לשלחם מעל פניו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף