לחם משנה/נזקי ממון/ח

לחם משנה ‏ נזקי ממון ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וכל הקדשים שחייבים עליהם מעילה אין בהם דין נזקין וכו'. בפ"ק אמרו במשנה נכסים שאין בהם מעילה ואמרו שם בגמרא מעילה הוא דלית בהו הא מיקדש קדשי מאן תנא אמר ר"י בקדשים קלים ואליבא דר"י הגלילי וכו' משמע דקדשים קלים דלית בהו מעילה לר"י הגלילי הם ממון הדיוט ומקרי שור רעהו והיכא שנגח של הקדש חייב. ורבינו ז"ל שכתב קדשים שיש בהם מעילה משמע דפסק כר' יוסי וטעמו דסתם מתני' כוותיה ועוד דר' אבא אמר שלמים שהזיקו גובה מבשרם והיינו ודאי לר' יוסי דלרבנן שור הקדש שנגח של הדיוט פטור אלא ודאי טעמא משום דהוו קדשים קלים ולר' יוסי הוי ממון שלו ובאימורים אינו גובה מהם מפני שיש בהם מעילה כמ"ש רבינו ז"ל גם רבא דאמר תודה שהזיקה גובה מבשרה האי דינא לר"י הגלילי כדכתבו שם התוס' ואע"ג דאיהו מפרש מתני' כרבנן דאמרי דיש מעילה מ"מ סובר רבינו ז"ל דכיון דאיהו אמר דינא סתמא ודאי כר' יוסי הגלילי ס"ל אלא דבעי לאוקמי סתם מתני' כרבנן נמי וה"ק מצית לאוקמי נמי מתניתין כרבנן ופי' אין בהם מעילה הוי דין מעילה. כל זה הכריחו לרבינו ז"ל לפסוק כר"י הגלילי וסובר רבינו ז"ל דקדשים קלים דקאמר ר"י הגלילי כל קדשים קלים הוי ואינו מחלק בין מעשר לקדשים קלים אחרים כמו שאמרו בגמרא שאינו נמכר ואינו נגאל ואע"ג דרש"י מפרש דבן עזאי מלתיה דר' יוסי קא מפרש ועליה דידיה קאי מאי דקאמר לרבות את השלמים דמפרש קדשים קלים דר' יוסי הוי שלמים למעוטי מעשר רבינו ז"ל אינו סובר כן אלא דבן עזאי פליג על ר"י הגלילי ולכך רבינו ז"ל לא חילק בין קדשים קלים למעשר אלא דכתב סתם מפני שפסק כר"י הגלילי דר"ל קדשים קלים הוי ממון הדיוט ולא ראיתי הכרח לרש"י ז"ל שהכריח לפרש דבן עזאי מפרש דברי ר"י הגלילי וכדבריו פירשו התוס' שם. אך קשה על רבינו כיון דאית ליה כר"י הגלילי דקדשים קלים הוו ממון הדיוט ואקרי רעהו א"כ בהלכות גניבה פ"ב למה כתב דהגונב קדשים מבית בעליהן בין קדשי קדשים בין קדשים קלים וכו' ה"ז פטור מן הכפל הא קדשים קלים מקרי רעהו דהוי ממון הדיוט כיון דהוא פסק כר"י. וי"ל דהתם איכא מיעוטא אחרינא וגונב מבית האיש דמיעט הכל ולכך רבינו ז"ל הביא אחרי כן ההוא קרא דוגונב ולא סמיך אקרא דרעהו דלעיל למעט קדשים קלים וכן קדשים שחייב באחריותן כמ"ש שם:

ד

ולא עוד אלא שור המיוחד וכו'. מדברי ה"ה משמע דפסק רבינו ז"ל כר"י ובפ"ק דב"ק הכי איתא רבינא אמר למעוטי נגח ואח"כ הקדיש נגח ואח"כ הפקיר תניא נמי הכי יתר ע"כ אמר ר"י אפילו נגח ואח"כ הקדיש נגח ואח"כ הפקיר פטור שנאמר והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש וכו'. ורבינו ז"ל אע"ג דאית ליה כתירוצא קמא דמיוחדין דמתניתין הוי למעוטי של הפקר היכא דזכה בו אחר וכמ"ש קודם הביא תירוצא דרבינא משום דתניא כוותיה ותירוצא קמא לא פליג עליה לענין דינא. אך קשה דבפ' שור שנגח ד' וה' איפליגו במתניתין ת"ק ור"י גבי שור המדבר ושור ההקדש וכו' דת"ק אית ליה דחייבים מיתה ור"י אמר פטורים מן המיתה לפי שאין להם בעלים ואמרו שם אמר רב הונא פוטר היה ר"י אפילו נגח ולבסוף הקדיש וכו' תניא נמי הכי יתר ע"כ אמר ר"י כו' ורבינו פסק לקמן בפירוש כת"ק דמתני' דכל הנהו דהזכיר ת"ק חייבים מיתה ובכללם שור ההקדש וא"כ משמע כיון דלית הלכתא בההיא כר"י כ"ש דלית הלכתא בהא דהא ר"י לרבותא קאמר אפילו נגח ולבסוף הקדיש טפי ממאי דקאמר מתניתין וכן אמר בברייתא יתר ע"כ אמר ר"י א"כ כיון דבדינא דמתניתין לית הלכתא כוותיה כ"ש בהא ואיך פסק רבינו ז"ל כוותיה. ואפשר לומר דאע"ג דלית הלכתא כר"י בהא מ"מ הסברא דקאמר ר"י גבי מיתה דצריך שיהיו לו בעלים מתחילה ועד סוף ילפינן לענין נזקין ואע"ג דדרשא דר"י בקרא דמיתה הוא ולית הלכתא הכי מ"מ ילפינן לענין נזקין ומשום הכי מייתי בגמרא סייעתא מרבי יהודה לרבינא כלומר מסברא דקאמר ר"י לענין מיתה הוי סייעתא לרבינא לענין נזקים ומ"מ לשון ה"ה ז"ל דמשמע דרבינו ז"ל פסק כר"י קשה:

עד שיהו לו בעלים בשעת היזקו ובשעת העמדה בדין וכו'. משמע מדברי רבינו דלא בעי שיהיה לו בעל אחד מתחילה ועד סוף אלא שיהיה לו בעלים לבד (שם) ואם כן נגח ומכר או הוריש חייב משום דהרי יש לו בעלים וכ"כ הטור בסימן ת"ו אבל רש"י ז"ל כתב והועד בבעליו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת דמשמע שיהיה לו בעל אחד משעת העדאה ועד שעת העמדת ב"ד ע"כ. ואיני יודע למה דחק רש"י בכך דהדרשא משמע כדברי רבינו דכיון דהזכיר בהעדאה בעלים כדאמר והועד בבעליו ובמיתה ג"כ שאמר השור יסקל וגם בעליו יומת משמע דצריך שיהיו לו בעלים מתחלה ועד סוף אבל שיהיה לו בעל אחד זה מנין לו בכתוב אטו אם נגח ומכר קודם העמדת ב"ד כיון שיש לו בעל אחר יהיה פטור זה לא נרמז בכתוב אלא שיהיה לו בעלים לחוד:

ה

שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם וכו'. אילו טעם זה היה מדעתו של רבינו כדכתב הה"מ לא היה צריך לתת טעם אלא לשור של עכו"ם שנגח של ישראל שחייבוהו משום קנס אבל שור של ישראל שנגח של עכו"ם ראוי לפוטרו משום רעהו דמיעט עכו"ם כמו שמעטו גבי גניבה תשלומי כפל מעכו"ם מדכתיב רעהו וכדכתב רבינו ז"ל פ"ב מהלכות גניבה והיה די לו ליתן טעם לשור של עכו"ם שנגח שור של ישראל אע"ג דבגמרא יהיבו טעמא אחרינא משום דלא קיימו שבע מצות בני נח מכל מקום רבינו נתן טעם יותר קרוב אל הדעת ועוד דבריו הם בכלל דברי הגמרא אך בחלוקה קמייתא לא היה צריך לתת טעם אלא שראיתי לבעל מגדל עוז שכתב שדברי רבינו הם לקוחים מהירושלמי:

ו

אע"פ שהוא מכור וכו'. מ"ש ה"ה ז"ל שהלוקח חורש בו לכתחלה הוא כפירוש הרשב"א ז"ל על ההיא שאמרו בגמרא ולאפוקי מפירש"י והראב"ד ז"ל שפירשו שהוא לענין העלאת שכר לניזק וכמבואר שם בב"י סימן ת"ז ע"ש. ומ"ש שאין בסוגיא הפך מזה קשה קצת דשם בהמניח בעי התם רבא מכרו מזיק לרבי ישמעאל מהו משמע דפשיטא ליה דלר"ע אינו מכור. ויש לומר דרבא בעי מכירה גמורה ולכך פשיטא ליה דמכירה גמורה לר"ע לא כיון דהוא של ניזק אבל מכירה כי האי דלדידיה הוא הדין דלר"ע נמי הוי דינא הכי:

ז

שחטו גובה מבשרו. קשה למה לא כתב רבינו ז"ל דמשלם הפסד שחיטה דהא בגמרא אמרו דאית ליה המזיק שעבודו של חבירו פטור ורבינו ז"ל דאית ליה דחייב אפילו בההיא דרבא דשורף שטרותיו של חבירו פסק בפ"ז מהל' חובל דחייב כ"ש בהא דמשמע מסוגיא דהמניח דטפי יש לחייבו בהא והטור בסימן ת"ז כתב דין זה בהדיא:

יג

אלא בראיה גמורה ועדים כשרים וכו'. כתב כן מפני שהוקשה לו מה הודיענו כאן משנתנו שבפ"ק דבב"ק על פי עדים בני חורין בני ברית מהיכא תיתי שתהיה עדות זה קל משאר עדיות שבתורה שהוצרכה מתני' לכך לזה תירץ כך. והטור כתב בשם ר"י שבא להשמיענו אפילו שור של עכו"ם שנגח שור של ישראל אין דנין אותו אלא בעדים כשרים. עוד יש בגמרא דין של שור ישראל שנגח של עכו"ם ויש בו מחלוקת רבנן ור"מ ולא ידעתי למה לא הזכירו רבינו ז"ל:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף