קרית ספר/נזקי ממון/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png נזקי ממון TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כל קדשים שחייבים בהם מעילה אין בהם דין נזקין דכתיב שור רעהו ולא של הקדש כדתנן התם פרק ד' וכו' דף ל"ז ופסולי המוקדשים יש להם דין נזקין שהרי יצאו לפדיון להיותן חולין כדאמרינן התם סוף הפרה שור ושור פסולי המוקדשין שנגחו וכו' ומאי ניהו שור בכור דלא פריק ליה וכן כל פסולי המוקדשין שלא נפדו אבל אותן שיצאו לפדיון כבר שור רעהו מיקרו אף על פי שאסורין בגיזה ועבודה דבור לחוד פטרי' משום דכתיב והמת יהיה לו במי שהמת שלו.

ב[עריכה]

שלמים שהזיקו אוכל מן הבשר בקדושה כנגד חצי נזק של הבשר ולא מה שכנגד האימורין דכי ליכא לאישתלומי מהאי לא משתלים מהאי לרבנן דרבי נתן ושלמים ממון בעלים הוא ושור רעהו קרינא ביה כדכתיב ומעלה מעל בה' ומרבינן קדשים קלים שהם ממונו של חברו וקרינא ביה וכחש בעמיתו ומשלם קרן וחומש ואשם ונשבעין עליהן אף על גב דאין נשבעין על ההקדשות ואיידי דנשבע אבשר נשבע על כל בהמה ואימורין בכלל ולהכי משלם קרן וחומש על כל הבהמה של שלמים אבל הכא לא קרינא ליה שור רעהו לאישתלומי מיניה אלא מה שכנגד הבשר וכדאמרינן. וכן שור הפקר שהזיק פטור דלאו שור רעהו הוי ואם זכה בו אחר אינו משלם ואפילו הופקר אחר שהזיק פטור כדאמר רבי יהודה בבריתא די"ג דכתיב והועד בבעליו והמית איש עד שתהא מיתה והעמדה בדין שווין כאחד דמשמע שיהא לו בעל אחד משעת העדאה עד שעת העמדה בדין וגמר דין שיהו שוין כאחד.

ה[עריכה]

שור של ישראל שנגח של נכרי פטור דכתיב רעהו ולא של נכרי ושל נכרי שנגח של ישראל חייב ושל נכרי שנגח של ישראל בין תם בין מועד חייב נזק שלם דכתיב ראה ויתר גוים ראה שבע מצות בני נח שקבלום ולא קיימום עמד והתיר ממונן לישראל כדאמרינן פרק ארבעה וחמשה דף ל"ח ודוקא לענין נזקין דסברא היא אבל שאר גזל אסור ואיפשר דהילכתא היא עד דאתא נביא ואסמכיה אקרא וכו'.

ו[עריכה]

שור תם שהזיק ומכרו הניזק גובה ממנו וחוזר הקונה על המזיק שמכרו כדתניא פרק המניח דף ל"ג מכרו מכור לרדיא הקדישו מוקדש משום דרבי אבהו דיהיב להקדש מידי פורתא כדאמרינן בערכין ומדאורייתא לא קדיש דאין הקדש דמים מפקיע מידי שיעבוד שחטו גובה מבשרו דתניא חי אין לי אלא חי שחטו מנין ת"ל ומכרו את השור החי מכל מקום ונתנו במתנה הוי כמכרו. ואם עמד בדין ואחר כך מכרו או הקדישו או נתנו לא עשה ולא כלום ואפילו קדמו בעלי חובות של מזיק ותפסוהו הניזק גובה ממנו לפי שאינו משתלם אלא מגופו ואמר ליה ניזק לבעל חוב אלו גבך הוה מינך הוה גבינא ליה דהאי תורא דאזקן מיניה משתלמנא. ושור מועד כל מה שעשה בו הבעל [חוב] עשוי אפילו אחר העמדה בדין שאין משתלם מגופו אלא ממעולה שבנכסיו וכל נכסיו משועבדין לנזקו כדאמ' התם ואפילו לית ליה נכסיה אלא האי שור וקדמו בעלי חובות ותפסוהו קי"ל ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה דאף על גב דאלו הוה גבי בעל חוב והוה מזיק הוה משלם היינו משום דפשע בשמירתו אבל השתא אין שמירתו עליו כיון שהיה ברשות בעליו קודם שתפסו והא דאמרינן לעיל דמצי אמר ניזק תורא דאזקן מיניה משתלמנא היינו משום דהוי תם דמשתלם מגופו וכדא'.

י[עריכה]

כל זמן שימצאו מטלטלין אפילו סובין לגבות לניזק אין בית דין נזקקין לקרקע דכתיב מיטב שדהו וכתיב כסף ישיב בדף ח' ומרבינן אפילו סובין משמע דכל מידי דמטלטלין מיטב נינהו דיכול להוליכן ממקום זה אי לא מזדבן למקום אחר והכי מיתרצי קראי בשדות יתן מיטב דכתיב מיטב שדהו ולא כתיב מיטב סתמא ובמטלטלין אפילו סובין הוי מיטב כדאמרינן וכיון דכתיב כסף ישיב לבעליו משמע ממילא דאי אית ליה כסף למזיק מיחייב למיתן ליה זוזי ואי לית ליה הדר כתיב ישיב דמרבינן אפילו סובין דכולהו מיטב הוו כדאמרינן ואי לית ליה מטלטלין להכי כתיב מיטב שדהו ומסתברא דכל שיש לו מטלטלין דהוו כולהו מיטב אין נזקקין לקרקע וכשאין מטלטלין (אין) רואין בית דין אי זהו מיטב שבשדותיו וגובין לו מהם כן נראה לפי דעת הרב ז"ל שכתב כל זמן שיש מטלטלין וכו' אין נזקקין לקרקע וכו'.

יא[עריכה]

מת המזיק קודם שישלם אין נזקקין אלא בקרקע ולא למטלטלין דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב דאיכא למימר לאחר מיתת אביהן קנאום ואם תפס בחיי מזיק גובין לו מהם וכשיש לו קרקע אין גובין מן היתומים אלא מן הזיבורית כדתנן פרק הניזקין.

יג[עריכה]

אין מחייבין לעולם למזיק לשלם אלא בעדים הכשרים לשאר עדות כדתנן התם דף י"ד על פי עדים בני חורין ובני ברית וכו' הילכך אם היו אמתלאות לומר זה הזיק אין סומכין עליהן עד שיראוהו עדים כדתנן התם פרק המוכר פירות.

יד[עריכה]

שור שהיה רועה ונמצא שור הרוג בצדו דלא אזלינן בתר אומדנא לרבנן דרבי אחא ואפי' לפרוע מחצית הנזק דהא דאמרי' שור שנגח את הפרה ונמצאת עוברה בצדה ואין ידוע וכו' דמשלם פלגא היינו טעמא שהרי רואין שנגח את הפרה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.