מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/ו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:39, 27 ביולי 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית וטיפול בתבניות + השלמת ציור חסר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהרש"א - חידושי הלכות עירובין ו א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

שפת אמת
גליוני הש"ס
שיח השדה

איזהו מקומן (בהיברובוקס)
שינון הדף בר"ת



בא"ד. והר"ר שמעיה כו' ואפי' כי לא נפיש ושוו כי הדדי מותר כו'. עכ"ל. ור"ל דמה שדומה לנו מחצה על מחצה א"א לנו לצמצם ולמדוד ומיהו אפשר דשוו כי הדדי ולכך לרב פפא שרי דההיתר מצוי טפי בעומד מרובה ובשוה והאיסור אינו אלא בפרוץ מרובה ולר"ה בריה דר"י אסור דהאיסור מצוי טפי בפרוץ מרובה ובשוה וההיתר אינו אלא בעומד מרובה ולזה קשיא להו השתא מההיא דנמצא בין ב' עיירות כו' דהתם נמי בתרי אנפי תביא כ"א עגלה דשמא קרובה כו' אבל לפי' הראשון לק"מ דלמ"ד א"א לצמצם היינו דא"א כלל להיות שוין ועיין בתוס' פ"ב דחולין ומה שכתבנו בחידושינו שם וע"ש וק"ל:

בד"ה מצדו בעשר כו' דעשר כשלמטה וארבעה כשלמעלה. עכ"ל. כצ"ל ור"ל דעשר כלמטה מעשר ושרי כדקתני הרחב מעשר ימעט דמשמע דעד עשר ועשר בכלל מקרי פתח וטפי מעשר הוי פרצה אבל מצידו דהוי בד' היינו משום דממעט בהלוכא בפתחא רבה ועייל בפתחא זוטא וארבע טפחים נמי מקרי פתחא בכ"מ וממעט בהלוכא דפתחא רבה ודו"ק:

בד"ה רב אמר תורתו כו' מיהו שם פי' פי' אחר כו' וכפירושו משמע מדאמר בסמוך כו'. עכ"ל. אין רצונם לומר וכפירושו משמע דהיינו לאפוקי הפירוש שכ' רבינו הזקן דאדרבא עיקר הראיה לההוא פירושא דכיון דלרב התיקון בעקמימותו כפירש"י לשמואל נמי התיקון בעקמימותו משא"כ לפי' אחר שפרש"י דלשמואל לא הוי התיקון כלל בעקמימותו וכ"ה בהדיא בדברי הרא"ש אבל ר"ל וכפירושו משמע דהיינו כפירושו בדברי רב דהתיקון בעקמימותו ולאפוקי פר"י דהתיקון הוא בפתחי המבוי אבל בעקמימותו א"צ תיקון כלל אפי' לרב ודומיא כפירש"י בל' אחר בדברי שמואל ועיין ברא"ש בכל זה וק"ל:

בא"ד. אבל אי אעקמומית קאי כו' הואיל ופתחי המבוי כו' דהא צורת הפתח מהני מן התורה כו'. עכ"ל. ר"ל דאי יתר מי' אפתחי מבוי קאי ודאי דלא הוה מהני ליה צורת הפתח מיהת מדרבנן לרב אע"ג דמהני ליה מן התורה אבל אי קאי יותר מי' אעקמומית ניחא כיון דמן התורה מהני צורת הפתח בכל מקום הכא בעקמומית הקילו חכמים דמהני אפי' ביתר מעשרה כיון דהתיקון בעקמומית אינו אלא בשביל שיראוהו מכאן ומכאן וכהאי גוונא כתב המרדכי בשם מור"ם ע"ש וק"ל:

בא"ד. ואפי' גרסינן דלתות איכא כו' ועקום באמצע כזה :

בד"ה ולחי וקורה מכאן אע"ג דלחי לא מהני ביותר מעשר יעשה כו'. עכ"ל. מיהו ק"ק הך ברייתא לרב דס"ל צורת הפתח לא מהני ביתר מעשרה ודו"ק:



שולי הגליון


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף