חתם סופר/שבת/קמט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:15, 22 באפריל 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קמט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שטרי הדיוטות. עמ"ש תוס' סתירת רש"י. וי"ל דודאי ר' נחמי' דלעיל דאוסר לקרות בכתבי הקדש בודאי אוסר גם באיגרת שלום ומשום שמא ימחוק דכתבי קודש בשטרי חובות לא מיחלף אבל בשמעתין כתב אורחיו ופרפרותיו מיחלף שפיר בשטרי חובותיו שכותב שמות אנשים וסכום הלואתם ואתי' כת"ק דר' נחמי' לעיל ולק"מ. ולפ"ז י"ל מ"ש רשב"א שרבנו יונה הוכיח דהרהור אסור דלא כבעלי תוס' מברייתא דדיוקנא לקמן דתני בה לא יסתכל. ולהנ"ל י"ל סתם תוספתא ר' נחמי' דע"כ ס"ל משום שמא ימחוק כנ"ל ואז אפי' הרהור אסור אבל למ"ד שמא יקרא הרהור מותר. אמנם רשב"א כתב להתוס' אפי' למ"ד משום שמא ימחוק נמי הרהור מותר דמתוך שלא התרת לו אלא ע"י הרהור זכור הוא. ולפ"ז י"ל דקאמר כותל ומיתתא וכתב רשב"א לרבותא קאמר אפי' גודא מתתאי נמי לא מיחלף בשטרות. ולכאורה קשה מנ"ל לש"ס הך רבותא ומי הכריח לזה. ולהנ"ל י"ל דלכאורה למ"ד כותל ומידלי מותר קשה אמתני' דמפליג בין מפיו לכתב ליפלוג בכתב בין מידלי למתתא ומכ"ש פיו. וצ"ל דאתא לדיוקא דהרהור מותר דה"א כיון דגזירה שמא ימחוק נאסור הרהור קמ"ל כיון שלא התרת לו אלא ע"י הרהור זכור הוא אך כל זה למ"ד שמא ימחוק אך כדמסיק ש"ס למ"ד שמא יקרא ומוקי לי' בכותל ע"כ במיתתי דאי דוקא במידלי קשה ליפלוג בדידי' ואי משום דקמ"ל היתר הרהור ז"א דפשיטות הוא ב גופי' הרהור מותר וע"כ מוקי לי' אפי' במיתתי. ועיין לקמן ק' ע"א פליגי תנאי בהיתר הרהור וא"כ יש לפקפק אהנ"ל:

מאי בינייהו. ה"ל למימר א"ב בי תרי שמא ימחוק ליכא דמידכרי אהדדי ואפי' לפמ"ש מג"א גבי רכיבה דליכא מצוה אפי' שנים אסורין לרכוב דדוקא במצוה התירו שיקראו שנים בספר ה"נ איכא מצות הכנסת אורחים כדלעיל ר"פ מפנין. ועיין לעיל עשרה מסתפגין באלונטי' א' וכו' ע"ש:

ואמר רבה אפי' גבוה ב' קומות. צל"ע הא מדאמר שמא ימחוק ש"מ שמא יכתוב לא חיישינן שיזמין היום אורח שלא נכתב מאתמול. ומחיקה שלא ע"מ לכתוב לאו דאורייתא ומאי פריך משמא יטה דאורי' וי"ל דודאי זה מוחק ע"מ לכתוב אחר במקומו אלא לכתיבה לא חיישי' דאדהכי מידכר ומ"מ כבר מחק ע"מ לכתוב וחייב מה"ת:

אלא לעולם דכתב אכותל ומידלי וכו'. זהו גירסת ה"ר פורת שבתוס' דגרס אלא וקאי אפלוגתא דאמוראי וברייתא דמונה אדם מצי איירי כדמיחק חייק כמ"ש תוס'. אבל לגירסת רש"י וסייעתו לא גרסי' אלא. רק לא לעולם וקאי אברייתא דמונה אדם היא מיתוקם בכותל ומידלי ולא קאי אפלוגתייהו דלעיל אלא מ"מ ממילא משתני פלוגתי' ג"כ מ"מ כיון דש"ס לא קאי אפלוגתי' לק"מ קושי' תוס' אפירש"י כן יש להבין מחי' הרשב"א ומהרש"א לא ראה דברי הרשב"א:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף