גליוני הש"ס/שבת/קמט/א

גליוני הש"ס שבת קמט א

דף קמ"ט ע"א

דאדהכי והכי מדכר. נ"ב דוגמתו בעירובין צ"ח א' באיסקופה ארוכה וכו' וע"ע קצת דוגמא ב"ב ק"ס ב' דאדהכי והכי מייתבא דעתיהו וע"ע לעיל י"ח ב' רש"י ד"ה וטוחה דכ' דכולי האי לא טרח ומידקר וע"ע כזה תוס' ביצה ג' א' ד"ה גזירה דכ' דלקמן מיירי בדבק דבעי מרא וחצינא כו' דלא שייך שמא יעלה ויתלוש דאדכורי מידכר הואיל ואין יכול בקל לתולשו ועיין ספר בכור שור פסחים נ"ג א' ד"ה אר"י תודוס ועיין שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תר"צ דהקורא בספר בשבת כדי שיכיר מקום הצריך הגהה ויגיהו למחר לית ביה חשש דילמא אתי לכתוב בשבת דבשלמא להטות הנר דבר קל הוא אבל להביא הקולמוס והדיו לא חיישינן דאתי לאידכורי עכ"ל וע"ע תוס' ע"ז ה' ב' ד"ה וכדברי דכתבו דעיקר פירכי' מבן עוף דווקא דבהמה איכא טירחא יתיר' להפילה ומידכר וע"ע ירושלמי פסחים פ' מקום שנהגו הלכה ד' שנייא היא שע"י שהוא דבר קל שמא ישכח ויאכל ע"ש בק"ע:

מפני שאדם עשוי להשיר בה כו'. נ"ב מפני שאדם עשוי להסיר בה נימין המדולדלין ועובר משום קוצר וגוזז גם שניהם, ס' יראים סי' ק"ב ולפי"ז יזל דראיית מראה הוי ב' שבותין כיון דהיא סייג לב' מלאכות וחמירא משבות אחד לכמה דברים ומהם דיותסר גם ביה"ש לרע"ב עירובין עמ"ש כזה לעיל צ"ד ב' בגליון:

תחת הצורה ותחת הדיוקנאות. נ"ב כל הצורות נקראות דיוקן בשביל צורת האדם שנקראת כן על שם שהיא שני' לקונה כדכתי' כי בצלם אלקי"ם עשה את האדם, נימוקי יוסף ב"ק פ' הגוזל עצים (דמ"א ע"ב מדפי הרי"ף) אהך דאין משלחין מעות בדיוקני ע"ש ואולם מכאן משמע דצורה ודיוקן תרי מילי נינהו ועיין תוס' כאן ד"ה ודיוקני ועיין גליון הרי"פ ציין לעיין בתוס' ע"ז נ' א' ד"ה ה"ג עש"ה ועיין ב"מ קט"ו א' לשכר דיוקנאות עש"ה דמשמע קצת דמותר לצור דיוקנאות בביתו לנוי ולהסתכל בהם דאילו הי' אסור להסתכל בהם אינם נוי וגם הי' ראוי שלא לצור כלל דבהיותם בביתו קשה שלא יסתכל ועיין תוס' יומא נ"ד א' ד"ה כרובים דצורתא שהאריכו בזה אי מותר לצור צורות בביתו לנוי עש"ה וחידוש שלא העירו כלל מגמ' ב"מ הנ"ל וע"ע ס' אליהו רבא להגר"א ז"ל כלים פכ"ד מי"ג עש"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף