חתם סופר/גיטין/נד/א

חתם סופר גיטין נד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תבוא עליו ברכה. רש"י ותוס' נדחקו דהא עכ"פ החולין נעשים תרומה טמאה. ותוס' יבמות צ' מייתי בשם ריב"ן דמפרש דאכל התרומה במזיד ונמצא אין התשלומין נעשה תרומה טמאה ופריך שפיר אלא שהתוס' הקשו א"כ לבתר דחסורי מיחסרא למה במזיד אין תשלומיו תשלומין ולרבנן צריך לשלם חולין טהורים הרי כיון שאכל תרומה במזיד משלם לפי דמים ואפי' סובין. ולפע"ד ריב"ן לא אמרו אלא בהס"ד דאכל תרומה טמאה החמירו לשלם חולין טהורים ואמאי. הרי קמן דלמסקנא ישלם כל דהו מאי דבעי וא"כ בהס"ד די שהחמירו שישלם חולין טהורים ומ"ט יקנס עוד שאם עבר ושילם טמאים תשלומיו תשלומין ועוד יחזור וישלם חולין טהורים אמאי. וע"כ דחקי' דמיירי שאכל תרומה במזיד ואם כן שפיר אמר אבל בתר דאתאינן חסורי מיחסרא אכל תרומה טמאה משלם כל דהו ואין לו שום קנס אז מיירי בתרומה בשוגג ומשלם לפי מדה ושפיר אם אכל תרומה טהורה ושילם טמאה והזיד בתשלומין אין תשלומיו תשלומין:

ואמר ר' אחא בריה דרב איקא וכו'. כתבו תוס' דמשום קושי' ש"ס ביבמות שם דהוה לעקור על דברי תורה וכתבו שם תוס' דאין לומר שהפקירו ב"ד הני תשלומין דמאי חטא הכהן להפקיר תשלומין שהם שלו. ומשום הכי מסיק בקנסו שוגג וכו' ולא קשה אכתי הני תשלומי חולין טהורים יתרים שקנסו אם יקדש בהם אשה איך תהיה מקודשת ז"א דהפקירו ממונו של זה שעבר על דברי חכמים ושילם חולין טמאים וק"ל:

בקנסו שוגג אטו מזיד איכא ביניהו. הקשה פר"ח סי' צ"ט אהרמב"ם דפסק כר' יהודה בכולי' שמעתין ומ"ט פסק הכא כהני רבנן דקנסו שוגג אטו מזיד בדרבנן וכן הקשה בספרו מים חיים ותי' כיון שאכל תרומה דאורייתא קנסי' לי' דבדאורייתא קנסי' שוגג אטו מזיד ותמה עליו פרי תואר א"כ מאי פריך בשמעתין אדר"מ הא ר"מ לא קניס בדאורייתא אע"כ עבירה דרבנן חשבי' לי'. ולפע"ד לק"מ דודאי איכא כאן איסור דאורייתא שאכל זר תרומה וראוי' למיקנסי' לר' יהודה אך מ"מ לר"מ נמי קשי' דהא ס"ל דרבנן בעי חיזוק הא עכ"פ עבר אדרבנן ושילם חולין טמאים במקום טהורים ואיכא למיגזר שגם במזיד יעשה כן וה"ל לר"מ למיקנסי' ומשני גברא לשלומי מכוון וכו'. וזהו לר"מ דהקנס הוא על ששילם טמאים במקום טהורים. אבל לרבנן הקנס הוא על האכילה א"כ לא שייך גברא לשלומי מכוון ע"כ קנסי' ליה. אלא לכאורה יש קצת לפקפק כיון שבאוכל תרומה במזיד לא שייך כל זה אלא באוכל בשוגג שאז משלם לפי המדה וא"כ לא שייך למקנסי' על האכילה. בשלמא אי הוה שייך דין זה גם באוכל תרומה במזיד שוב קנסו שוגג אטו מזיד בדאורייתא אבל דין זה לא שייך במזיד כלל א"כ מ"ט למקנסי' על שאכל בשוגג. לזה י"ל דשפיר מיירי נמי במזיד שהזיד בלאו ושגג במיתה וחומש עיין שבת ס"ט ע"ב וכן פסק הרמב"ם נמצא שייך למיקנסי' לאוכל במזיד בלאו ושוב קנסי' שוגג גמור אטו מזיד:

ת"ש דם שנטמא וזרקו וכו'. רש"י לא ניחא לי' דמקשה מסתם מתני' פסחים פ' ע"ב משום די"ל טומאת בשר קודש לא שכיח כלל דמזהר זהירים בי' באיסור דאורייתא החמור כל כך ובמידי דלא שכיח לא גזרו למיקנס שוגג אטו מזיד אפי' בזריקה דרבנן. אבל ברייתא בדם איירי שאין לו טומאה כלל מן התורה ורק מדרבנן בעלמא עיין פסחים ט"ז ע"ב א"כ הזריקה הוה תרי דרבנן וה"ל לר"מ לעשות חיזוק למקנס שוגג אטו מזיד כנלע"ד:

והנה לתוס' צ"ל לרבי שילא לק"מ למקנס טומאה שוגג אטו מזיד י"ל ברייתא ר' יהודה וטומאת דם דרבנן לא קנסו שוגג אטו מזיד אך לרבינא קשה מסתם מתני' דפסחים הנ"ל ועל זה משני שפיר גברא לכפורי מכוון וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף