חתם סופר/חולין/קכא/א

חתם סופר חולין קכא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והדר מייתי לי ערלה פירי פירי מבכורים הקשו תוס' דבפסחים מסיק משום זיעה בעלמא ותי עיין מהרמ"ל כוונתם כמ"ש תוס' בפסחים דגז"ש איצטריך ללקות על תירוש ויצהר והוא כעין שיטת ר"א ממיץ לעיל ולכאורה לא הי' צריכין לזה די"ל בהא גופי' פליגו ר"ז הוה ס"ל טעמא דקרא דממעטינן שאר משקין משום שלא כד"ה וה"ה לכל שלא כד"ה ואביי דחי' לי' משום זיעה הוא דמיעט קרא מה שמיעט ואצטריך ריבוי וילפותא למאי דילפינן אבל שלא כד"ה חייב וכ"כ פני יהושע אבל נ"ל עיקר קושייתם סמכו אמ"ש הר"ש פי"א דתרומות דקשי' מש"ס ברכות דדבש תמרים מברכין שהכל מני ר' יהושע דס"ל זיעה בעלמא הוא וק' הא ר' יהושע מפיק מקרא ואיתימא היינו טעמא דקרא א"כ כר"א נמי אתי' דמדאיצטריך ריבוי ש"מ משקה לאו פירי הוא ואין לברך בפ"ע וק' גדולה היא ולשיטת הרא"מ הנ"ל יתיישב:

וכ' פ"י בק"א לקידושין דמדקיי"ל שלא כדה"נ מותר בכל התורה ומשקין דזיעה בעלמא גריעה משלא כדה"נ א"כ מכ"ש דמשקין היוצאין מהאיסורים אינם כמותם. ודבריו מאוד תמוהים דוודאי בהס"ד אי ליכא שום ריבוי הנפש לרבות השותה ואתי' מביניהו אי לא הוה כתיב הכי ואתאינן לאסור משקה היוצא מהפירי מפני שאוכל גוף הפירי האסורה הוה ס"ד דר"ז דאין סופגים משום דאכיל הפירי שלא כד"ה שהפירי אין דרך הנאתה לאכול ע"י סחיטה וה"ה לכל שלא כד"ה ודחי אביי היינו דהוה ממעטינן משקה מפני שאינינו הפירי כלל אלא הזיעה וזה לא אסרה רחמנא. אבל השתא דכתיב נפש לרבות השותה וילפינן מביניהו כל איסורין הוה כאלו כתיב בכל האיסורין לא תאכל הפירי ולא תאכל המשקה ולא נאסר המשקה מטעם אכילת הפירי דזה לא הוה כד"ה של פירי אבל התורה אסרה המשקה בפ"ע ואפי' אם שרי לאכול הפירי שלא כד"ה של פירי אבל אם שותה המשקה כד"ה של משקה חייב דלא מטעם פירי נאסרה אלא מטעם עצמה וזה פשוט וברור לכל מבין ויודע:

ובדרוש אמרתי דמ"ש תוס' בשבועות כ"ג ע"א דלר' יהודה לית לן שתי' בכלל אכילה מתירוש מ"מ יש ללמוד כן מדכתיב ואכלת ושבעת וברכת וקאי אשבעת המינים בקרא שלפניו ושם נאמר ארץ זית שמן ודבש ודבש משקה הוא ומכשיר הזרעים וקרי לי' ואכלת ש"מ שתי' בכלל אכילה אלא יש לדחות דלר' מאיר ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתי' עיין ברכות מ"ט ע"ב א"כ הרי הוזכרה שתי' בקרא לברך עליו ואין להוכיח דשתי' בכלל אכילה. אך ר' יהודה פליג וס"ל ואכלת ושבעת אכילה שיש בה שביעה כביצה ולא הוזכרה שתי' בקרא ואפ"ה כתיב אדבש ואכלת ש"מ שתי' בכלל אכילה לר' יהודה. מיהו אנן קיי"ל בדבילה קעילית כר' יהודה ובשיעור בהמ"ז כר"מ א"כ לית לן שתי' בכלל אכילה מקרא אלא מסברא וכשיטת רא"מ ורמב"ם שכתבתי לעיל:

ור' יוחנן אמר אף מרטקא מצטרף כ' תוס' שיש בראשו כזית בשר דאל"ה אלא בגופו נדבק ה"ל שומר הוצרכו לזה לשיטתם לעיל קי"ח ע"ב ד"ה אין יד וכו' אבל לשיטת רש"י משכחת בפשיטות שמונח בצידו אוכלים נפרדים ולעיל קי"ט ע"ב ישבתי שיטת רש"י על נכון בעזה"י:

מקצתו חישב עליו וכו' דברי רש"י שבפנינו קשה להסבירם. אבל יעיין ברש"י מהדורא קמא דמייתי מהרש"ל וא"ש דמדחשיב על קצתו מהני שלא ליבטל אידך מקצת נהי דלא נתחשב לטמא בפ"ע אבל עכ"פ גם בטולי' לא בטלי' ומשו"ה מצטרפין זע"ז:

שונין ישראל בטמאה ונכרי בטהורה וכו' והכשר מים ממקום אחר עפירש"י ס"ל בבהמה עשאה גיסטרא מכשיר משום דם חללים ואפ"ה מתה מאלי' ויצאה ממנה דם אינו מכשיר כמבואר במתניתין דעדיות ופ"ג דשקלים דם נבילה מטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בו ולפ"ז ה"ה דם היוצא ממת אדם אינו מכשיר ועיין לעיל ל"ה ע"ב ב' דיבורי תוס' ד"ה דם המת וד"ה לאשמעינן וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף