ט"ז/אורח חיים/תרד

ט"ז ‏ אורח חיים תרד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) מצו' לאכול כו'. בטור מביא תני רבי חייא מדפתי ועניתם את נפשותיכם בט' לחדש וכי בט' מתענה והלא בי' מתענין ללמדך כל האוכל ושותה בט' מעלה עליו כאלו התענה ט' וי' וה"ק קרא הכינו עצמיכם בט' לעינוי של מחר ומדאפקי' רחמנא לאכיל' בל' עינוי א"כ חשוב כמו עינוי כאלו התענ' ט' וי' פי' כאלו נצטוו להתענו' בשניהם עכ"ל ופי' התוס' אע"ג די"ל דבט' בערב יתחיל להתענות כמו בערב תאכלו מצות שאני התם דכתיב לבסוף תאכלו משא"כ כאן דכתיב ועניתם קודם בערב משמע שמיד בט' ועניתם. וק"ל למה פריך והלא בעשירי מתענין דמשמע הלשון דממנהגו של עולם פריך לא מצד משמעו' הכתוב דאל"כ הל"ל והלא כתיב קרא וא"כ מאי פריך דלמא באמת לא יפה עושים שאין מתענים בט' רק בי' ותו מאי קושי' מתענית העשירי וכי אי אפשר להתענות בשניהם וי"ל דהכי פירושו דהי' אפשר לו' דהתענית יהיה ביום ט' ג"כ. אלא דקשה דצריך שיהיה התענית מערב ועד ערב ותו לא כדכתיב בקרא וכיון דהתחלת התעני' יהיה מן יום תשעה וביום עשירי ע"כ צריך להתענו' כדכתיב אך בעשור לחדש תענו וגו' וא"כ יהיה יותר מן מערב עד ערב וקרא לא כתיב אלא מערב עד ערב. ובזה מתישב שפיר הלשון וכי בט' מתענין כלומר היאך אפשר להתענות בתשעה ומתחיל להתענות מן התחל' יום ט' והלא בעשירי מתענין מכח הפסוק וא"כ אתה מתענה יותר מן מערב עד ערב וקרא לא כתיב הכי ומשני דאין הכי נמי דיש תענית ביום התשיעי אלא דלא הוה תענית זה דוגמת שאר תעניתים דתענית זה היא על ידי מה שאוכל ושותה וחשיב כתענית. אלא דקשה למה לא אמר בהדיא ואכלתם ביום התשיעי. וצ"ל דאז הוה השכר על מצו' אכיל' ואינו מרובה כשכר המתענה. ולפי זה קשה דהא אינו מצווה ועוש' אין לו שכר כמצווה ועושה וא"כ טפי היה שכר מצות אכילה שנצטוו' ממה שיטול שכר על התענית שלא נצטוה. לזה תירץ כאלו התענה תשיעי ועשירי דתענית עשירי הוא נצטווה. ואכילת התשיעי חשובה וטפיל' לציויי התענית של עשירי נמצא קאי הציווי של התענית עשירי על שניהם כנ"ל בזה נכון מאוד. במעשה דחייט שמביא הטור וז"ל אמר ליה ולמה קנית דג שוה זהב בחמשה זהובים ולא עוד אלא שלקחת מיד עבדי ששלחתיו לקנותו לי השיב לו והיאך לא אקננו אפי' בעשרה זהובים כדי לאוכלו ביום זה שציוונו הקדוש ברוך הוא לאכול ולשתות ושאנו בטוחים שהקב"ה יכפר לנו עונותינו א"ל א"כ יפה עשית כו' קשה מה השיבו על שלקחו מיד עבדו. ורש"ל תירץ ע"ז דהמעשה היה שהמוכר תבע בעדו ה' זהו' או יותר ולא היה שוה הדמים שתבע וע"כ השיב לו כי עבד שלך לא הי' קונה אותו כל כך ביוקר כאשר תבע המוכר ואני לא קניתיו מיד עבדך כי אף אם לא הי' שם שום קונה כ"א אני לבדי וגם היה תבע י' זהו' לא הנחתי אותו בעבור ציווי המקום ב"ה וכבוד היום וא"כ תשובה זו מספקת ולעד"ן לדקדק עוד שהאריך לומר ושאנו בטוחים כו' והוא ללא צורך בזה אלא שכיון שהוא הקש' לו ב' קושיות הוכרח לומר ב' תירוצים על הראשון אמר שאפי' בי' זהו' לא אניחנו מחמת ציווי המקום ממילא שהוא שוה לי כ"כ ועל השנית שא"ל למה הכנסת עצמך בסכנה ליקח מעבדי וכי כזה צוה לך הקב"ה השיב לו ודאי אין זה בכלל הצווי אלא שמצד הסברא עשיתי כן כיון שיש לנו בטחון בו ית' שיכפר לנו עונותינו בכלל הבטחון ההוא שלא תכעוס עלי כשתשמע לדברי כיון שמעשינו מרוצים לפניו ית' וכן הוה ע"כ אמר ושאנו בטוחים כלומר אף שאלו לא הי' צווי מ"מ מצד עצמינו אנו בטוחים כו' דוגמא לזה פירשנו באגדת המתן לי עד שאפייסך בדברים כמש"ל סימן ס"ו:
וכתוב בלבוש דמ"מ יזהר לאכול מאכלים קלים ונוחים להתעכל כגון עופות ודגים שלא יהי' שבע ומתגאה:

(ב) אפילו ת"ח. נראה הטעם כיון שאכילה ביום זה נחשבת לתענית ממש אם כן שפיר הוא בכלל יפה תענית לחלום כו' משא"כ בשאר יום טוב ושבת אף שהאכיל' מצוה ויש עליה שכר מ"מ אין נחשבת כתענית ממש לכל דבריו:
ואם טעה א' והתענה צריך למיתב תענית לתעניתו כ"כ ב"י סי' תקס"ח ועמ"ש בסימן רפ"ח דאין צריך להתענות אחר יה"כ בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף · הבא >