רש"ש על המשנה/תרומות/ג

רש"ש על המשנה ‏ תרומות ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בתוי"ט ד"ה תרומה כו' פי' הר"ב וכהן נותן לו דמי הגדולה כו' ירושלמי [עי' בר"ש] וק"ק כו' וי"ל כו' ועוד כו' (ונראה דועוד כו' שבדבריו צ"ל לעיל בהקושיא וכוונתו שיצטרך הכהן להפריש ולתתה לכהן אחר כדאיתא פ"א דפאה מ"ו כהן ולוי שלקחו אה"ג כו' אך י"ל דל"ד לשם דכיון דאינו אלא משום קנס כמ"ש הרמב"ם והר"ש שם הכא דספק תרומה היא לא קנסו ועוד דהמוציא מחבירו עה"ר) ותירוצו דחוק. וגם מופרך מרפ"ה לקמן ואם טהורה כו' ימכרו כו' חוץ מדמי אותה סאה ומפי' הרמב"ם במשנה דלקמן משמע דמפרש להירושל' כגון שנאבד מא' מהן מקצת ונעשית קטנה נגד חברתה השלימה אבל קשה דלשמעינן רבותא טפי בנאבדה אחת מהן כולה דא"צ ליתן להכהן השניה רק בדמים ול"נ לפרש כגון דאחת מהן הפריש בעין יפה והב' בע"ר או בבינונית ולמש"כ בס"ד בפ"ד דפאה מ"ח א"ש כאן בפשיטות:

ב

ברע"ב ד"ה מדמעות כקטנה שבשתיהן כו' נוטל מן החולין כשיעור אלו הב"ת לכאורה לפמש"כ ברפ"ב דערלה הטעם דמרים משום גזל השבט לא היה צריך להרים אלא כדי הקטנה וצ"ל משום לא פלוג. וכה"ג כ' התוס' והר"ש הביאם התוי"ט לקמן פ"ה מ"ב ד"ה תירום ובזה נדחה קושיית השעה"מ רפ"ט מהל' מעשר ע"ד הטור דת"מ של דמאי מוכרה לכהן ממשנה רפ"ב דערלה דתנן התם גבה ג"כ דצריך להרים ע"ש ולפמש"כ א"ל משום ל"פ:

ד

ברע"ב סד"ה חוץ שאם יבואו בעלים ויטמאו כו' יש להן יין מזומן להפריש על הכל בטהרה [כ"ה בהר"ש]. וק"ל הא א"ת מן הטהור על הטמא: שם בתוי"ט ד"ה במד"א כו' פי' הר"ב כו' תמיה לי דאף לרבנן שייכא (ר"ל לפי מה שפי' ר"י דבריהם) ול"נ דהרע"ב דק שפיר דאי הוה קאי אדרבנן ע"כ יסוב על של"ת כשיעור ומאי פסקא התנן בפ' דלקמן מ"ד אם נתכוין להוסיף אפי' אחת אין ת"ת:

ה

ראבי"א האומר עשור מע"ז כו' משמע אע"ג דלא אמר בתוכו ולכן כתב התוי"ט דס"ל כר"א חסמא ומה שהקשה עליו התו"ח אינו כלום שהרי לא מחמיר בת"מ מת"ג אלא בזה שיהיה המעשר שמפריש עליו הת"מ מופרש מקודם מן הכרי כמו בת"ג שמפריש על כל הכרי שהוא עומד בפ"ע:

ו

בתוי"ט ד"ה אעפ"י כו' ומשני ש"ה דא"ק מכל מעשרותיכם תרימו ר"ל דדרשינן מהאי קרא דהיכא דאקדים הלוי לאחר שאידגן ונטל מעשרו מחויב להפריש ממנו ת"ג וא"כ מוכח דחל עליו שם מעשר דאל"כ פשיטא ולחנם נדחק בזה:

ז

ברע"ב ד"ה בכורים כו' א"נ משום דכתיב בפ' כי תשא כו'. יותר ה"ל לאתויי מפ' משפטים דקדים:

ח

בתוי"ט ד"ה עד שיהא פי' כו' וכתב הר"ש כו' כדדרשינן בפ' שבועות שתים שאני גומר כו'. צ"ל שבועות שתים שני כו'. ומשום דפ"א שם מתחיל ג"כ בשבועות שתים לכן אמר שני והוא פ"ג:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף