שיח השדה/יומא/ד/א
א"נ כה"ג קמא. עי' בגבו"א שהק' מה"ת כה"ג קמא דאי דומיא דמילואים א"כ דוקא יוה"כ קמא דומיא דמילואים שהי' פ"א בעולם.
ונ' דל"ק דגם מילואים היו גם בימי עזרא כמ"ש במנחות מ"ה א' וכן לעת"ל כמפורש ביחזקאל עי' בשטמ"ק שם במנחות ולכן גם כאן הו"א דכל פעם שמתחיל כה"ג ליבעי פרישה, ועי' בגבו"א שהק' עוד א"כ לכתוב כאשר עשה לחוד והכל בכלל ואין לומר דמכאשר עשה לחוד נמי לא ידעי' אלא קמא דא"כ ק' לפי האמת למאן דנפקא לי' פרה מלעשות אימא ה"מ קמא דרק ביוה"כ כתיב בזאת אבל בפרה מנ"ל, ונ' דאחר דנפקא ביוה"כ מזאת דכל שנה ה"ה בפרה דהא תרוייהו נפקי מחד קרא האי מלכפר והאי מלעשות ואיתקשו אהדדי, ואע"ג דבריש מכילתין דפריך ואימא כפרה דקרבנות וכ' תוס' דאף יוה"כ בכלל והק' בגבו"א א"כ בזאת גבי יוה"כ ל"ל ותי' דאי מקרבנות הו"א דוקא קמא י"ל דשא"ה דלא הוה כתיב יוה"כ כלל אבל אחר דיליף יוה"כ באמת בקרבנות ג"כ ה"ה כולהו (דלא כגבו"א שם דגם אחר שנכתב בזאת לא פריך אקרבנות רק אקמא ע"ש) ודו"ק: