ביאור הגר"א/אורח חיים/תעב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א
ס"א יהיה שולחנו כו'. עתוס' ק' ב' ד"ה שאין כו':
אבל לא. עתוס' צ"ט ב' ד"ה עד כו' ואומר הר"י כו' ועט"ז ומ"א:
ב
ס"ב יסדר. שזהו בכלל דרך חירות{{הערה|בשולחן ערוך הרב (סק"ו) שטוב להרבות בכלים נאים כפי כחו אפילו כלים שאינו צריך לסעודה יסדרם יפה על השולחן לנוי זכר לחירות. ובחידושי הגר"ח (סטנסיל, פסחים צט:) למד בדברי רבינו שאין זה דין חדש זכר לחירות אלא הוא מכלל דרך חירות שנאמרה במצות ההסיבה[1] כמ"ש עבדא דמפיק כו':
ואפי'. תוס' שם ד"ה ואפילו. דס"ד כו':
ג
ס"ג לא יטה כו'. עיין תוס' שם ד"ה פרקדן ובנדה י"ז א' ד"ה אפרקד אבל הר"ן כ' דיש לחוש לשני הפירושים דאפשר דשניהם נקראים פרקדן וכ"כ הרמב"ם וטור וז"ל הערוך בערך פרקד ברפ"ב דברכות וברפ"ב דנדה פרקדן כו' פי' השוכב על שדרו ופניו למעלה וכן פיר' ר"ה גאון וי"מ הישן על פניו משום דאתי לאחמומי ובנדה מפורש שגזירת חימום הוא ודייקי אפוי בקידה ור"מ כו' מפ' אפוריא קידה ובמנחות צ"ט ב' פרקודא הוה מפרקדא עכ"ל:
ואין חילוק. ערשב"ם ד"ה דהסבת ימין כו' וד"ה שמא. ורבותי וכו' וכ' הרא"ש ונ"מ לבין ב' הטעמים לאטר וכתב ת"ה דעבדינן כטעמא בתרא שמא יקדים כו' דחמירא סכנתא כו' כמ"ש בפ"ק דחולין:
ד
ס"ד אשה. כטעמא דשאלתות וכן הרי"ף ל"ג אצל בעלה:
וכל הנשים כו'. עבכ"מ שכ' בשם הר' מנוח בלשון האחרון אשה חשובה שא"צ להתעסק בצרכי הבית בתיקון המאכל ועיין בכתובות ס"א א' ועבא"ע סי' פ' ושם ס"י:
דכתב דבזה"ז כו'. דאין עכשיו דרך חירות שאין המלכים עכשיו רגילין להסב וכן לפי' השאלתות שכ' דאשה א"צ הסיבה כו':
ה
ס"ה אפי' הוא. דסתם אב מלמדו תורה כמ"ש בפ"א דקדושין ל"א א' גלוי כו':
אפי' אינו. מדמשני בשוליא דנגרי דוקא:
אא"כ. דלהכי שביק רבה להו למיסמך:
ות"ח. עתוס' בברכות ל"א ב' ד"ה מורה ובב"ק מ"א ב' ד"ה לרבות:
ז
ס"ז כל מי. שם מיסב אין כו':
ונ"ל אם. ערא"ש שם ועט"ז ומ"א:
ולכתחלה. מדאמרינן שם השמש שאכל כזית כו' משמע דיעבד ובמתני' לא יאכל כו' מ' כל הסעודה:
ח
ס"ח צריד לשתות. שם שתאן בבת אחת כו' וערשב"ם ד"ה בב"א. ונ"ל כו' וערא"ש שם:
ט
ס"ט שיעור כו'. שם ארבעה כוסות הללו כו':
לאחר שימזגנו. עתוס' שם ד"ה ואתי. לכך נראה כו':
אם רוצה. דבלא"ה צריך רביעית יין חי כמש"ש ועיין רשב"ם שם ד"ה אחד חי:
וישתה כו'. עיין ט"ז וכ"כ תוס' שם ד"ה רובא כו'. וכן מ' בגמ' דקאמר יצא מ' דיעבד:
ואם יש כו'. שמפרש השקה מהן כו' והוא כו' כמ"ש הר"ן שם שכל א' שתה רוב רביעית שהרי כולן חייבין בד' כוסות כמש"ש ת"ר הכל חייבין כו':
וי"א. שמפ' על בע"ה לבד וכמ"ש תוס' צ"ט ב' ד"ה לו ועוד דאמר בגמ' כו' א"נ בבניו כו' ומדקאמר רובא דכסא ול"ק מלא לוגמיו כמש"ש ק"ז א' ש"מ דוקא רוב כוס:
וצריך. תוספתא שתאן כפוסין לא יצא. ר"ל הפסק כמ"ש בפ"ק דב"ב כפיסין ארחי וכמ"ש גבי מרור אכלן לחצאין יצא ובלבד כו' וכן כאן בכה"ג ועסי' תרי"ב ס"י:
י
מי שאינו. ירושלמי שם בפ' ע"פ ובפ' ח' דשבת ובפ"ג דשקלים ר' יונה שתי ד' כסי דלילי פסחא וחזיק רישיה עד עצרת רי בר עילאי שתי ד' כסי דלילא פסחא וחזיק רישא עד חגא כו' ועבה"ג:
יא
מצוה. ירושלמי שם ושם ושם א"ר מצוה לצאת ביין אדום שנאמר אל תרא יין כי יתאדם:
אם אין. דטעמא מ"מ בעי דאף ר' יהודה דבעי אדום אמר צריך שיהא בו טעם ומראה כו' וערשב"ם ד"ה אל כו':
יב
ס"ב יוצאין. שם ושם ושם:
יג
ס"יג ימכור כו'. ערשב"ם שם שפי' מ"ש במתני' ואפי' מן התמחוי אם לא נתנו לו ימכור כו':
יד
ס"יד ובכל כו'. מאותו הטעם של כוסות:
טו
ס"טו תינוקות. שם:
שהגיעו. כמ"ש תוס' שם צ"ט ב' ד"ה לא א"נ בבניו כו'. וכנ"ל:
ואין. שלכתחלה צריך לשתות בב"א כמ"ש במצה בסי' תע"ה ס"א:
ובכוס. שצריך ליתן עיניו בו כמ"ש בספ"ז דברכות:
וכן. בכוס של קידוש וע"ש ושם:
טז
ס"טז מצוה. שם אמרו כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ועי"ש שביאר זאת ע"ד מה שביאר בדברי רש"י (פסחים צט:) ורשב"ם (שם) שכתבו שאפילו עני שבישראל אל יאכל עד שיסב כדרך בהני חורין במטה ועל השלחן זכר לחירות. ולכאורה צ"ב מה ענין שולחן אצל הסיבה, אלא הביאור הוא שבכלל ההסבה דרך חירות הוא שיהיה על השלחן אבל אם יסב על המיטה בלי שולחן אין זו הסבה. וכשם שצריך שיהיה שם שולחן צרי גם שיהיה השולחן מסודר בכלים נאים.