אליה רבה/אורח חיים/תרפו

אליה רבה ‏ אורח חיים תרפו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] גם לפניהם וכו'. עיין סימן תר"ע ס"ק ב' ובכלבו דף מ"ז שלא נאמר לפניהם וכו' אלא תענית של צער אבל תענית זה זכר לתענית אסתר שיזכור שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אליו בכל לבבו כאשר עשה לאבותינו בזמן הזה, עד כאן. כתב בהגהות מיימוני מהרי"ל לא היה מגיד הלכה בתענית אסתר משום דלא הגידה אסתר. ונראה לי שיבוש כי לא הגידה אסתר מה שכתב אחריו, ועוד במגילה דף ז' בתלמידי רב כהנא, היו מתאחרין וכו' משמע בפשיטות דיש ללמוד מפי הרב אף בפורים עצמו עד כאן לשונו. ותמיהני דבמהרי"ל גופיה מבואר שלא כתב הטעם שלא הגידה אסתר אלא לרמז וסימן כמו שכתב וסמ"ך לדבר וכו', ועיקר טעמא משום שטרודים בצורכי פורים ותדע דהא כתוב דבחורים פנויים דמטריחין אחרים לצורכן מגידים, גם מש"ס דמגילה לא קשיא מידי דאפשר דהיו פנויים ומה דאמר טרידי בסעודת פורים היינו באכילת סעודה עצמה. ונראה לי דכל זה מיירי לילך לישיבה אבל ללמוד הקבוע בבית הכנסת אינו בכלל זה דאין בזה כל כך ביטול צורכי הסעודה. כתב מהרי"ל כשתענית אסתר מוקדם לחמישי הגיד, וכן כשאירע ביום רביעי הגיד בו ביום משום דביום ששי אין להגיד דהוא שושן פורים עיין שם:

ב

[ב] מעוברת וכו'. ולעניות דעתי משמע מהגהות מיימוני שיש להם להתענות עיין שם ודו"ק, וכן מבואר בבית יוסף ריש סימן תרפ"ז בשם ארחות חיים וכן משמע במהרי"ל בשם הר"ש אפילו ביולדת. לכן נראה לי להחמיר אם לא שהן חלושות מאוד וכן ביולדת כל שלושים אפשר להקל אף למנהגינו בסימן תקנ"ד סעיף ה' ודו"ק:

ג

[ג] [לבוש] מעות פורים וכו'. זה לשון ספר אמרכל כתב על קלף יש מקומות שנוהגין לשאול מעות פורים מראש חודש ולכל הפחות מקדימין קודם קריאת המגילה להקדים שקלים לשקלי המן, אי נמי לפי שמתענין אגרא דתעניתא צדקתא ונותנין כולם בשוה שנאמר העשיר לא ירבה וגו', אף על פי שאז היו כולם עשירים, יש לומר דקרא על העתיד ועיין סימן תרצ"ד סעיף ג':

ד

[ד] [לבוש] בעד ילדים וכו'. ואין להקשות מסימן תרנ"ד שכתב דאין חייב רק מבן עשרים שנה, דיש לומר דהתם הכי קאמר דחיובא ליכא אבל מנהגא איכא. כתב הגהות מיימוני ונותנה גם מעוברת מולד שנאמר כל העובר. כתב של"ה דמחצית השקל אינה באה מן המעשר ומכל שכן משלוח מנות ומתנות לאביונים, אמנם כשהפריש כפי מסת ידו מותר להוסיף עוד ממעות מעשר שלו:

ה

[ה] מתענין כולם ה' וכו'. אף אשה ההולכת בדרך וקשה עליה התענית לא תאכל ביום חמישי ולהתענות ביום ששי שאינה מותר לאדם בעולם לפרוש מן הציבור כן כתבו שבלי הלקט וכלבו. כתב כנסת הגדולה מי שמתענה ביום שנעשה לו נס ואירע אותו יום בשבת יתענה בערב שבת. כתב תשובת ר"מ אלשקור סימן י' יכולין בני העיר לתקן בהסכמות עליהם ועל זרעם והבאים אחריהם עד עולם לעשות פורים יום שנעשה בהם נס, ואף שהולכים לעיר אחרת להשתקע חל עליהם. וכתב ר"ש הלוי אם אירע נס באדר פשוטה יעשה באדר ראשון, אמנם אם נעשה באדר שני יעשה לעולם באדר שני, עד כאן. ומגן אברהם חולק עליו ועיין סימן תרפ"ה ס"ק ה' דחיתי דברי מגן אברהם בזה:

ו

[ו] [לבוש] ואכל גדול וכו'. הט"ז חולק דהא צריך להשלים אלא יאכל סעודת מילה בלילה כמו ביום כיפור ותשעה באב, עד כאן בקצרה, וקצת ראיה לדבריו נראה לי משבלי הלקט וכלבו הנזכרים לעיל שכתבו שאינו מותר לאדם בעולם וכו':

ז

[ז] [לבוש] עם בחוריו וכו'. משמע אפילו יותר מעשרה וכן כתב שיירי כנסת הגדולה:

ח

[ח] מתענין וכו'. יש מתענין בה"ב אחר פורים (בית יוסף מגן אברהם). במדרש וצומו עלי שלושה ימים וכו' וכי אפשר לאדם לעשות כן אלא שהיו מפסיקין מבעוד יום, עד כאן. פירש בריב"ש סימן תי"ו שלא היה שלושה צומות רצופים אלא בלתי רצופים כגון בה"ב אלא שבכל אחד יפסיק מבעוד יום, עד כאן, כמו ביום כיפור ולזה אמר לילה ויום:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.