בבלי/חולין/כז/א
| מעבר לעמוד אחר במסכת זו |
|---|
| ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד. | סד: | סה. | סה: | סו. | סו: | סז. | סז: | סח. | סח: | סט. | סט: | ע. | ע: | עא. | עא: | עב. | עב: | עג. | עג: | עד. | עד: | עה. | עה: | עו. | עו: | עז. | עז: | עח. | עח: | עט. | עט: | פ. | פ: | פא. | פא: | פב. | פב: | פג. | פג: | פד. | פד: | פה. | פה: | פו. | פו: | פז. | פז: | פח. | פח: | פט. | פט: | צ. | צ: | צא. | צא: | צב. | צב: | צג. | צג: | צד. | צד: | צה. | צה: | צו. | צו: | צז. | צז: | צח. | צח: | צט. | צט: | ק. | ק: | קא. | קא: | קב. | קב: | קג. | קג: | קד. | קד: | קה. | קה: | קו. | קו: | קז. | קז: | קח. | קח: | קט. | קט: | קי. | קי: | קיא. | קיא: | קיב. | קיב: | קיג. | קיג: | קיד. | קיד: | קטו. | קטו: | קטז. | קטז: | קיז. | קיז: | קיח. | קיח: | קיט. | קיט: | קכ. | קכ: | קכא. | קכא: | קכב. | קכב: | קכג. | קכג: | קכד. | קכד: | קכה. | קכה: | קכו. | קכו: | קכז. | קכז: | קכח. | קכח: | קכט. | קכט: | קל. | קל: | קלא. | קלא: | קלב. | קלב: | קלג. | קלג: | קלד. | קלד: | קלה. | קלה: | קלו. | קלו: | קלז. | קלז: | קלח. | קלח: | קלט. | קלט: | קלט: | קמ. | קמ: | קמא. | קמא: | קמב. |
השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה
שחיטתו כשרה ורובו של אחד
כמוהו רבי יהודה אומר עד שישחוט את
הוורידין חצי אחד בעוף ואחד וחצי בבהמה
שחיטתו פסולה רוב אחד בעוף ורוב שנים
בבהמה שחיטתו כשרה: גמ' השוחט דיעבד
אין לכתחלה לא שנים בבהמה לכתחלה לא
עד כמה לשחוט וליזיל איבעית אימא
אאחד בעוף ואיבעית אימא ארובו של
אחד כמוהו (כמ"ש סימן) אמר רב כהנא
מנין לשחיטה שהיא מן הצואר שנאמר
ושחט את בן הבקר ממקום ששח חטהו
ממאי דהאי חטהו לישנא דדכויי הוא
דכתיב וחטא את הבית ואיבעית אימא
מהכא תחטאני באזוב ואטהר ואימא מזנבו
שח מכלל שזקוף בעינן והא שח ועומד הוא
ואימא מאזנו בעינן דם הנפש וליכא ואימא
דקרע ואזיל עד דם הנפש ותו שהייה
דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא
שחיטה מן הצואר נמי גמרא וקרא למאי
אתא דלא לשוייה גיסטרא רב יימר אמר אמר
קרא וזבחת ממקום שזב חתהו מאי
משמע דהאי חתהו לישנא דמתבר הוא דכתיב
אל תירא ואל תחת ואימא מחוטמו זב על
ידי חתוי בעינן והאי זב מאליו הוא ואימא
מלבו ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור
מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא
וקרא למאי אתא דלא לשוייה גיסטרא דבי
ר' ישמעאל תנא ושחט אל תקרי ושחט אלא
וסחט ממקום שסח חטהו ואימא מלשונו
בעינן דם הנפש וליכא ואימא דקרע ואזיל עד
דם הנפש ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה
ועיקור מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר
נמי גמרא וקרא למאי אתא דלא לשוייה
גיסטרא ותנא מייתי לה מהכא דתניא ר'
חייא אמר מנין לשחיטה מן הצואר שנאמר
וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים שאין
ת"ל את הראש ואת הפדר מה ת"ל את הראש
ואת הפדר והלא ראש ופדר בכלל כל הנתחי'
היו למה יצאו לפי שנאמר והפשיט את
העולה ונתח אין לי אלא נתחים שישנן בכלל
הפשטה מנין לרבות את הראש שכבר
הותז תלמוד לומר את ראשו ואת פדרו וערך
מדקאמר את הראש שכבר הותז מכלל
דשחיטה מן הצואר ותנא פתח בראש ופדר
ומסיים בראשו ופדרו הכי קאמר מנין לרבות
את הראש שכבר הותז ת"ל את הראש ואת
הפדר וראשו ופדרו למה לי מיבעי ליה
לכדתניא מנין לראש ופדר שקודמין לכל
הנתחים ת"ל את ראשו ואת פדרו וערך