מנחת שי/במדבר/לד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:33, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png לד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

אל הארץ כנען. כן כתיב ומטעים ביה ספרים:

לכם בנחלה. בס"ס הבי"ת בגעיא:

ג[עריכה]

נגב. בתביר:

ים המלח. וכן ים כנרת כולם קמוצים בספרים כ"י מדוייקים ובדפוס קדמון. והא לך לשון המכלול דף ר"נ וכמו שמלת כל הקמוצה היא חטופה במקף כן כל אות קמוצה באחרית המלה ובצדה אות נחה נראית ובמקף היא חטופה לעולם כמו זכר־נא שמר־תם וכו' חוץ משתי מלות ים עם כמו יָם כנרת יָם המלח וכן העָם הזה וזולתו כי הם קמוצים והם במקף ונקראים בקמץ רחב אך בהסמכם אל מלה אחרת סמיכות ענין תשובנה פתח כמו יַם סוף עַם ה' אך ים כנרת ים המלח הם קמוצים אעפ"י שהם סמוכים סמיכות ענין וכן כל יָם זולתי יַם סוף עכ"ל. והאפודי טען עליו ואמר כבר חשב רד"ק לתת כלל מה וכו' ושבושו בכל זה מבואר מאד כי נמנאו רבים קמוצים ובמקף והם בלתי חטופים אשר גָר שם אברהם כתָב הדת קמוץ בעדות המסרה משגב־לנו בז־לדבר כל אלה קמוצים ובלתי חטופים ע"כ. ובעל מגן דוד הגין בעד רד"ק וכתב זה לשונו ולא אמר כלום כי אלה המלות שאמר שהן קמוצות ובמקף ואינן חטופות אינן כן לפי הספרים המדוייקים שהיו בזמן רד"ק רק היו בלתי מקף וכן הם במקצת ספרים מדוייקים שנמצאים בינינו חוץ ממלת כתב הדת שהיא פתוחה ובמקף וכן הביאה רד"ק פתוחה בשער השמות במשקל פְעָל ומ"ש האפוד שהיא קמוצה בעדות המסרה אפשר שרד"ק ראה מסורת אחרת שאומרת בחלוף זה ואף שיודה רד"ק לאשור שמלת גר שם ודומה לה הן במקף ואמר רד"ק הסבה שאינן נחטפות היא מפני המאריך שיש באות הקמוצה כמ"ש לשון לימודים שער א' פ"ה וכבר כתבתי לשונו לפרשת בראשית ע"פ כי שת לי ע"ש:

ד[עריכה]

מנגב. הנו"ן דגושה. והיה. והיו ק' והיא חד מן מלין דכתובין והיה וקרין והיו כמ"ש ביהושע סימן ט"ו ו' נחלה מצרים עיין מ"ש בתלים סי' קכ"ד:

ו[עריכה]

הגדול. הגימ"ל דגושה:

וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול. כתב המעתיק במסרה גדולה אות הגימל גבי ח' הגדול מלא בתורה דלא איתבריר ליה הי ניהו הים הגדול מלא ומסיק בה מילתא דאיתבריר ליה דהוא הימה הגדול דיהושע. ואומר אני דלא בריר ולא נהיר דכי מעיינת במסרה דפרשת נח מתחזי לך דחד מן ח' מלאים הוא הים הגדול וגבול דהכא ובפסוקי דאורייתא בלחוד קא מיירי ובירורא דמילתא הכי הוא ודאי ולית בה ספיקא כלל והכי מסיר הרמ"ה ז"ל:

יא[עריכה]

הגבל דומחה. ברוב ס"ס בזקף קטן:

יד[עריכה]

הראובני. הה"א בקמץ וקריאת הרי"ש בשורק כמ"ש בפרשת פינחס:

טו[עריכה]

לקחו נחלתם. השני התי"ו ברביע לא זקף קטן:

ירחו. היו"ד בשוא:

יז[עריכה]

אלה. בשופר יתיב לא בגלגל והלמ"ד דגושה:

כב[עריכה]

בקי. הקו"ף דגושה:

כו[עריכה]

עזן. הזי"ן דגושה:

כח[עריכה]

פדהאל. במקצת ספרים הד"לת בפתח והה"א נחה בשוא נח ובמקצתן הדל"ת בקמץ והה"א נחה. בלי ניקוד. ובעל אור תורה כתב דלפי זה קריאת המלה בקמץ חטוף כמו צלפחד ולפי דבריו היתה ראויה הה"א לינקד בשוא וזה לא מצאתי כי בכל הספרים שהדל"ת בקמץ הה"א נחה בלי ניקוד ואם כן קריאתו בקמץ רחב כמו פדהצור עשהאל. ובכל ספרים מדוייקים כתיב מלה חדא והיא חד מן שמות שאינן נחלפים ע"פ הירושלמי כמ"ש בריש פרשת במדבר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.