כף החיים/אורח חיים/קיא

כף החיים ‏ אורח חיים קיא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] צריך לסמוך גאלה לתפלה וכו'. מבואר בפ"ק דברכות דף ט' ע"ב ובירושלמי יליף לה מדכתיב יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי היינו גאלה וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה היינו תפלה. טור עו"ת אות א' ועוד יש טעם בסוד במ"ש לקמן אות ו' ועיין לקמן אות ט' ועוד עיין לעיל סי' נ"ח סעי' א' ובדברינו לשם אות ט' ובסי' ס"ו סעי' ח' וסעי' ט' ובדברינו לשם בס"ד:

ב

ב) שם צריך לסמוך גאלה לתפלה וכו'. וכל מי שאינו סומך גאלה לתפלה דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג אף הוא מפליג, טור לבוש:

ג

ג) שם צריך לסמוך גאלה לתפלה וכו'. ובמוסף ומנחה אם ירצה לומר פסוקים יאמר, טור, וכתב עליו ב"י יז"ל ודקדק רבינו לכתיב אבל במוסף ובמנחה אם ורצה לומר פסוקים יאמר כלומר אבל בערבית לא מפני שגם בערבית מצוה לסמוך גאלה לתפלה וכ"כ הכלבו בשם הר"מ וכ"מ מדברי התו' בפ"ק דברכות עכ"ל וכ"כ פרישה אות ד' לבוש, ויתבאר עוד בדברינו לסי' רל"ו ס"ב בס"ד:

ד

ד) וכתב הל"ח בפ"ק דברכות אות נ"ג שאפי' במנחה ומוסף לא יהא רשאי לומר הפסוקים כ"א קודם ה' שפתי תפתח שהרי אמרו דה' שפתי כתפילה אריכתא דמיא, והביאו מ"א סק"א, א"ר אות ד' ומיהו בפסקי תו' מסיק שאין להוסיף אפי' במנחה ומוסף, וכ"כ רש"ל בתשו' סי' ס"ד, א"ר שם:

ה

ה) שם צריך לסמוך גאלה לתפלה וכו'. כתב הרב עבודת התמיד ז"ל דף קנ"א ע"א משם הרב מוהריב"ש ז"ל דסמיכות גאלה לתפלה הוא תיקון לשז"ל יעו"ש פתה"ד אות א':

ו

ו) שם צריך לסמוך גאולה לתפלה וכו'. ואסור להפסיק אפי' בשתיקה, ואם נזדמן עניית קדיש או קדושה ימתין בשירה חדשה, חס"ל אות א' וכ"כ המש"י אות א' דאשור להפסיק אפי' בשתיקה ודלא כהפר"ח יעו"ש וכן מוכח מדברי הרב בשער הכוו' בדרוש הקדיש די"ד ע"ד בסופו ובסוף דרושי ק"ש שלפי סודן של דברים צריך תיכף ומיד כשאומר גאל ישראל יאמר ה' שפתי תפתח ולא יפסיק אפי' בשתיקה ואין חילוק בין חול לשבת וי"ט כי כל העתים שוים בזה כיעו"ש:

ז

ז) שם חוץ מאדני שפתי תפתח, דכיון דקבעוה רבנן בתפלה כתפלה אריכתא דמיא, ברכות ט' ע"ב, ט"ז סק"ב, ועיין שער הכוונות בדרוש ודרוש א' ה' דכוונת העמידה טעם בסוד:

ח

ח) שם הגהה, וי"א שמותר לענות אמן וכו'. זהו דעת הטור ומ"ש מור"ם ז"ל וכן נוהגין זהו מנהג האשכנזים אבל מרן ז"ל כתב בסי' זה ובסי' ס"ו שפשט המנהג ע"פ הזוהר שלא לענות אמן בין גאלה לתפלה וכמו שפסק כאן בש"ע ואפי' למאן דס"ל דמותר לענות אמן היינו דוקא אמן משום דהוא מסדר התפלה אבל לקדיש ולקדושה מודה שאינו מפסיק, וכ"מ מדברי הרב לעיל סי' ס"ו, עו"ת אות ג' ומ"ש הלבו"ש והביאו מ"א סק"ב ולפי סודו של אמן שהוא המשכת השפע וכו' שיש לענות הוא מד"ע כיעו"ש בלבוש אבל בדברי הרב בשער הכוו' לא נזכר מזה כלום אלא אדרבא משם משמע דאין להפסיק, ואפי' לדעת המתירים היינו דוקא קודם שאומר ה' שפתי תפתח אבל בין אדני שפתי לברוך אתה אין להפסיק ל"ח פ"ק דברכות אות כ"ג, וכן במוסף ובמנחה אעפ"י שאין סמיכות גאלה לתפלה כיון שאמר אדני שפתי אין להפסיק עוד לא לקדיש ולא לקדושה וכיוצא ודלא כמי שהתיר להפסיק ולענות ע"י שיחזור לומר אדני שפתי בלא הפסק עם תפלת י"ח דכיון דפסוק זה שתקנו רז"ל לאומרו בתחלת י"ח יש בו כוונות הצריכות לתחלת תפלת י"ח כמבואר בשער הכנוות דרוש א' ודרוש ה' דתפלת י"ח והוא אמרו ע"ד התחלת תפלת י"ח חשוב כאלו התחיל י"ח ואסור להפסיק עוד ואינו מועיל אם יחזור אותו:

ט

ט) שם בהגה, וי"א הא דצריך לסמוך גאלה לתפלה היינו דוקא בחול וכו'. זהו סברת הג"א בפ"ק דברכות אבל מרן ז"ל כתב עליו בב"י דאין דבריו נראין דההוא קרא סמך בעלמא ובלאו ההוא קרא צריך לסמוך גאלה לתפלה יעו"ש, וכ"כ תפארת שמואל על הרא"ש בפ"ק דברכות אות כ"ד, וכן הסכים הפר"ח אות א' וכן הוכית הרב שאגת אריה סי' ט"ז מהש"ס ופו' יעו"ש, וכן הסכים בי"מ אות א' וכ"כ מהריק"ש בס' ערך לחם. ער"ה אות ב' שע"ת, יפ"ל אות ג' וכן מוכח מדברי האר"י ז"ל בשער הכוו' שנתן טעם בסוד שאין חילוק בין חול לשבת כמ"ש לעיל אות ו' וכן עמא דבר:

י

י) [סעיף ב'] החזן כשמתחיל י"ח בקול רם חוזר ואומר אדני וכו' משמע שגם פסוק אדני שפתי וכו'. אומרו בקול רם וכ"מ מדברי שער הכוו' דרוש א' דחזרת העמידה שכתב דתפלת לחש היתה למטה במקום נה"י דז"א אשר יש שם פחד מהחיצונים אבל עתה בעלותה אל חג"ת דז"א אין שם פחד מן הקלי' ולכן אומרים אותה בקול רם, וממ"ש דאין פחד עתה מן הקלי' משמע דאין חילוק דאפי' פסוק אדני שפתי וכו' אומרים אותו בקול רם, ומ"ש המ"א סק"ג בשם הכתבים דהחזן חוזר ואומר בלחש ה' שפתי אפשר שהוא משאר כתבי תלמידי האר"י ז"ל אשר לא סמך ידו עליהם, וכן המנהג בבית אל יכב"ץ ובכל בתי כנסיות של עיר קדשינו ירושת"ו שאומר החזן פסוק ה' שפתי תפתח בקול רם:

יא

יא) שם חוזר ואומר אדני וכו'. וכ"כ בסי' קכ"ג ס"ו ואם יש לדקדק ע"ז עיין בדברינו לעיל סי' צ"ה או' טו"ב ואם צריך הש"ץ לומר ג"כ פסוק יהיו לרצון יתבאר לקמן בסי' קכ"ג ס"ו בס"ד ואם מותר לש"ץ או ליחיד להפסיק בין לחש לחזרה עיין מ"א סק"ד, שכתב שמדברי מהרא"י שהביא ב"י משמע דש"ץ רשאי להפסיק אחר שהתפלל בלחש יעו"ש ועיין מ"ש עליו המו"ק והפתה"ד אות ג' יעו"ש, ועיין בדברינו לעיל סי' ג"ן אות ט"ו ויתבאר עוד לקמן בסי' קכ"ג אות ז"ך וסי' קכ"ד אות א' בס"ד קחנו משם:

יב

יב) [סעיף ג'] אם עד שלא קרא ק"ש וכו'. ועיין לקמן סי' רל"ו סעי' ג' דשם כתב יתפלל קודם וכ"ז הוא לפי פשט הדברים אבל לפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ו' דק"ש ודרוש כ' דכוונת העמידה זה לא יכון אלא צ"ל דוקא תחלה ק"ש ואח"כ תפלה ואם לא עשה כן הרי הוא מהפך בסדר תיקון העולמות כמבואר שם דתחילת המשכת המוחין יהיו בק"ש וסיומם בעמידה ואפי' מי שאינו יודע לכוין הסודות צריך לעשות על סדר שיהיה הכיונה שבחסדו י"ת הוא מסדר כוונת התפלה אפי' למי שאינו יודע לכוין רק שיהיה על הסדר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---