פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/יז

פרי מגדים - שפתי דעת ‏ יורה דעה יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עש"ך דוקא כשמעמידין ע"י גערה או במקל ועומדת יצאה מכלל מסוכנת הא לא"ה אף כשמעמידין בידים ועומדת לא יצאה מכלל מסוכנת וצריכה סימן ומ"ש שם אין לו מקום דאי נגרוס ש"ס ז"א דלא נזכר בש"ס אלא כל בו בשם הראב"ד הביאו הד"מ ואולי דקאי אציון ש"ע שנרשם כן ואין מדרך הש"ך לכתוב כן:

ב

הר"ז נבילה דכל שלא פרכסה בידוע שנטולה נשמתה קודם שחיטה ש"ס עכ"ל הש"ך הנה בש"ס קאמר קודם לכן ומפרש הט"ז אות ב' קודם גמר שחיטה דהיינו רוב א' בעוף ורוב ב' בבהמה וכפי הנראה הוא כוונת הש"ך קודם שחיטה היינו גמר שחיטה ויש לראות בעוף שהיה חצי קנה פגום והוסיף עליו כ"ש האם יאמר דא"צ פרכוס דל"ל בידוע שנטולה נשמתה קודם לכן כמ"ש הלבוש ס"א דודאי כשהרגישה השחיטה יצאה נשמתה קודם גמר שחיטה וכאן במשהו הוה גמר שחיטה וכל היכי תיזל ותיתי ועיין כר"ו אות ב' ומ"מ אין להקל דאומרין מיד שהרגישה שרוצין לשוחטה נתעלפה ומתה מיד:

ג

ולמשוך עד אחר שחיטה. הש"ך הסכים כן להלכה דבעינן שיהיה הפרכוס אחר שחיטת רוב ב' בבהמה ורוב א' בעוף ושכן מוכח ברש"י ד"ה כל שכתב דלאחר ששחטה וד"ה אמר ליה שכתב לאחר שחיטה כו' וד"ה שאני כתב דכל שלא פשטה וחזרה לאחר שחיטה כו' וד"ה בסוף שכתב דתהוי בה חיות אחר שחיטה וכן ע"ב שם ע"ש ופר"ח אות א' כתב דהפרכוס עד גמר וסוף שחיטה והנה התב"ש האריך להשיג עליו מלשונות רש"י משמע דודאי בעי חיותא עד אחר שחיטה וכל שלא היה כ"א בגמר שחיטה דהגמר שחיטה ומיתה באין באחד פסולה דבעינן חיותא אחר גמר השחיט ומ"ש רש"י במשנה דנטולה קודם גמר לאו דוקא. וא"י למה נקטו הט"ז והש"כ באות ב' שנטולה קודם גמר שחיטה או קודם שחיטה ולפי תירוץ השני שכתב שם דא"א לצמצם א"ש טפי יע"ש:

כתב הכנה"ג בהגהות הטור אות ב' יש להסתפק סומא ששחט ואמר שהרגיש בפירכוס אי מהימן ובאות ה' צריך שידע מתחלה שהיא מסוכנת הא לאו הכי כל מלתא דלא רמיא כו' כמו בסכין מלובנת:

ד

עיין ש"ך הנה במשנה בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה ובגמרא אמר רב ענן א"ש היתה ידו פשוטה וכפפה כשירה דאי ממתניתין ה"א בעינן פשוטה וכפופה קמ"ל כפופה לחוד מהני והברייתא דמייתי רבא בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה בד"א ביד אבל ברגל בין פשטה ולא כפפה או כפפה ולא פשטה כשירה והרי"ף והרא"ש השמיטו מימרא דשמואל וכן הר"מ ז"ל וכתב ב"י דסוברים מדלא הזכיר בברייתא בהדיא להתירא מש"ה אמר רבא הלכתא כהא מתני' לאפוקי משמואל ע"ש והיש"ש בפ"ג סי' י"ט כתב דאין צריך להזכיר דפשט' דמתניתין משמע כן והתב"ש הקשה דאטו מי עדיפא מדורו של שמואל דהוצרך לומר דה"א עד שפשטה וכפפה יע"ש ול"נ דודאי מתני' איכא למימר דכפופה לחוד ל"מ והא דתנן פשטה ולא החזירה ולא אשמועינן רבותא טפי דאפילו כפופה לחוד ל"מ י"ל דכח דהיתרא עדיף לדיוקא הא רגלה אפילו פשטה לחוד מהני משא"כ ברייתא דתני בהדיא פשוטה ברגל א"כ אמאי לא אמר ברישא רבותא טפי כפופה ביד ל"מ אלא דכפופה ביד מהני לחוד אף היתה פשוטה והרי"ף והרא"ש נפטרו במה שהביאו הברייתא דליכא למיטעי וכאמור ושמואל הוצרך לאשמועינן דממשנה ליכא למיפשט וברייתא לא הוה ידוע בפרסום כ"כ משא"כ הרי"ף והרא"ש שהביאו הברייתא. אמנם הר"מ ז"ל ודאי סובר דתרתי בעינן כדמוכח מלשונו שכפל הדברים בהמה דקה שפשטה וחזרה מהני משמע הא כפיפה לחוד לא מהני. ובש"ע או כפפה רגלה הוא מיותר אלא לאשמועינן הא ביד לא מהני כפיפה ועיין בלבוש ובפ"ח ובתב"ש:

ה

עש"ך ולשונו צריך תיקון קצת במ"ש י"ג גפו ויש מהפוסקים סוברים דעינו לא הלא הגורסים גפו סוברים דעינו לא ורי"ו שהתיר בשתיהן דגורס עינו ולא אבין מ"ש בד"מ הנדפס עם א"מ דרי"ו פסק כשתי הנוסחאות דמנא לי להקל אלמא דגורס עינו וכ"ש גפו מסברא דהוה כמו יד בבהמה גם לא נדע מכשכוש בזנבו ועי' מ"ש בט"ז:

ו

ולא עש"ך דמה שלא הגיה רמ"א דגם בבהמה מהני דכולן חולקין על הר"מ די"ל דסובר דאין שום חולק דגם הר"מ מודה והא דלא הזכיר דכ"ש הוא וברייתא לרבותא נקטיה זנב העוף וכן נראה מדברי המ"מ שם דאמה שלא זכר הר"מ עבי' קלי' ומתרזת כתב שלא זכר דכברייתא קי"ל ואלו בכשכוש בהמה לא כתב אהר"מ כלום:

ז

הא כותלי ביה"ש מלאים דם לא מהני כאן דר"א הוא דאמר כן וחכמים פליגי עליה ש"ך:

ח

עש"ך וכוונתו דהא דכתב הר"מ ז"ל גדולי החכמים לא היו אוכלין מן המסוכנת ותשובת גאון דבהמת עובד כוכבים אסור תרתי נינהו דבהמת עובד כוכבים מדת חסידות הוא לאדם כשר ומתנהג בחסידות ודברי הר"מ הם אף בבהמות ישראל והוא מגמרא חולין ואין בו מדת חסידות אף מי שמתנהג בחסידות אלא גדולי ישראל כמו יחזקאל וחביריו והוא התפאר ע"ז דלא כלבוש ס"ג שנראה מדבריו דמ"ש הר"מ ז"ל הוא מדת חסידות יע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.