אלשיך/תהילים/לב

אלשיך תהילים לב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לדוד משכיל כו' ראוי לשים לב מה זה שהזכיר פשע וחטאה והשמיט העון מביניהם. ועוד אומר נשוי בפשע החמור וכסוי בלבד בחטאת הקל כי שוגג הוא. ועוד אומרו בפסוק השני אשרי אדם ובראשון לא אמר אשרי אדם כסוי פשע. ועוד אומרו ואין ברוחו רמיה שאם הוא שאינו עושה תשובה של רמאות לפנים פשיטא כי אין צ"ל שלא יקרא מאושר אלא שתשובתו תועבה ויחשוב ה' לו עון ואם הוא שלא חטא במחשבה הלא ידענו כי מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה. אמנם הנה בגמרא אמר רשב"ל גדולה תשובה שזדונות נעשים כשגגות ופריך איני והאמר רשב"ל גדולה תשובה שזדונות נעשים כזכיות ומסיק כאן מאהבה כאן מיראה. ובזה נבא אל הענין והוא כי לא בא דוד פה לדבר על מי שחטא שוגג רק על מי שחטא מזיד ושב ממנו ומחל לו הוא ית' והוא בשום לב אל שנוי הלשון כי בפסוק ראשון אמר נשוי ובשני אמר לא וחשוב. ועוד למה לא אמר לשון מחילה או כפרה כי אם נשוי אך יאמר כי הנה יש שני סוגי זדונות יש פשע שהוא מרד ויש עון סתם אמר כי מי שבידו פשע ושב מאושר יקרא גם שלא יזכה שיחשב לו לזכות רק שיהיה כסוי חטאה שיעשה לו מכסה של שוגג שיחשב לו כשגגה כי רב מאד חומר הפשע אמנם אשר בידו עון שאינו מזיד ומרד לא יקרא מאושר אם לא שלא יחשוב ה' לו מציאות אפילו שוגג ועל כן בראשון לא אמר רק נשוי פשע שנשאו הפשע מעליו בלבד אך עדיין נעשה לו כסוי של שוגג וגם לא יקרא אדם שהוא המשובח מתארי האיש כי היה בידו פשע וגם לא הטהר לגמרי ואין אושרו רק שנעשה הפשע חטאה:

ב

ושמא תאמר מה אושר תחשוב לו אחר שעדיין נשאר לו גדר שוגג ולא נטהר לגמרי אל יאמר איש כדבר הזה כי הלא אשרי אדם כלומר בפרט הצדיק הנקרא אדם שהב"ה מדקדק עמו שלא יחשוב ה' לו עון הפשע הנז' שהיה די שע"י תשובה יעשה לו מהפשע עון סתם ורב טובו שלא יחשב לו רק שוגג ולא בלבד בשובו מיראה ששב ברמיה מחמת העונש כ"א גם כאשר בתשובתו אין ברוחו רמיה שלא שב מחמת העונש שאם כן היה בו צד רמיה כ"א ששב מאהבה כי זה מאושר יקרא:

(א) ואם נאמר כי מה שאמרו גדולה תשובה שזדונות נעשות כזכיות לא אמרו על פשעים כי אם על עונות אך הפשע גם אם ישוב מאהבה די לו שיחשב לו לשוגג יהיה שיעור הכתוב לומר אשרי נשוי פשע כו' לומר כי האושר של נשוי פשע יגיע עד העשות לו כסוי של שוגג:

(ב) אך לא יקרא אדם מאושר סתם בעצם כי אם אשר לא יחשוב ה' לו עון כלל אפילו שוגג מהפשע. גם שלא יחשב לו לזכות עם שאין ברוחו רמיה של תשובה מיראת העונש:

(א) והנה רז"ל פירשו שאומר אשרי מי שאחר שחטא שב ורפא לו והיה נשוי פשע כו' אך יותר מאושר הוא ואשרי אדם יאמר לו למי שלא יחשוב ה' לו עון שלא חטא ולא הוצרך לשוב בתשובה והנה עדיין לפי דרכם צריכים אנו לפרש אומרו כסוי חטאה לפי דרכנו שאם לא כן מי הכניס השוגג בינתים. והנה ראוי לשים לב על דבריהם אחד אומרו לא יחשוב כו' כי מהראוי היה יאמר אשרי אדם אשר לא חטא. ב' איך יתפרש לפי זה אומרו ואין ברוחו רמיה. ג' כי הלא ק"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ולפי דבריהם אלו יראה שדוד אמר בהפך ומי לנו גדול ממנו להכריע במחלוקת הגמרא והנה הרמב"ם ז"ל וכל האחרונים תפסו כדעת האומר במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד וראוי לישב הכתוב לדעתם:

(ב) ואומרה כי הוא ענין מאמרם ז"ל על מדתו ית' שמעביר ראשון ראשון ועד שלשה אינו מונה אותם כלל וזה יאמר אם אומר אשרי מי שלא חטא מי הוא זה ואיזהו זולתי ארבעה אשר מתו בעטיו של נחש אך מקנא אני במי שלא יחשוב ה' לו עון שלא הגיעו אל שלשה שלא באו לכלל חשבון ליחשב וזה בהיות שאין אחד מהם מהמסורים לרוח ולב שאין מכללם היותו חורש מחשבות און כי ימשך תמיד בדבר כד"א און יחשוב על משכבו כו' רע לא ימאס כי יעשה לו כטבע וזהו ואין ברוחו רמיה:

ג

ושמא תאמר מה זה קנאתי באשר לא חטא והלא אשר חטא ושב ונמחל לו מאושר יותר כי במקום שבעלי תשובה עומדים כו' ואתה שבת עד ה' לזה אמר הנה מה שקנאתי אינו על כי אין מעלה לבעלי תשובה אך הוא מרגשת דאגותי כי הלא כ"כ אני מצטער על אשר חטאתי שלא ארגיע עד אשאג כארי מנהמת לבי. כי הנה כי החרשתי בלו עצמי כי ירקבו מרוב דאגה עד אשיחנה וירוח לי כי לבי כאש בוערת על כן הנני בשאגתי כל היום שלא אהיה כמרבה שאגות ונח בין אחת לשנית כי אם כאלו בשאגה אחת אני כל היום:

ד

ולא תאמר כי מה ששאגתי הוא מכאב היסורין שעלי על עוני ולא מדאגת העון עצמו כי הלא יומם ולילה תכבד עלי ידך ואלו על כובד ידך הייתי שואג יומם ולילה הייתי שואג אך מהיותי בשאגתי כל היום בלבד הוא הוראה שהוא על העון כמאמרם ז"ל שאומר אבינו יצחק לפני הבה שהיום בלבד מיוחד לעון ועל כן בו אשאג כי אזכרנו והוא כאמרם ז"ל שיצחק אבינו אומר לפניו ית' כמה ימי אדם בעולם הזה שבעים שנה חצים לילות לא יחטאו בם כו' ואמר נהפך לשדי שמא תאמר אולי תנחמני ערשי ולא ארגיש צער היסורין בלילה על כן אשאג ביום בלבד לזה אמר נהפך לשדי בחרבוני קיץ והוא חולי שורף שגם בלילה אינו מניח לו לישון וזהו אומרו סלה לומר שלמה שהוא נהפך לשדו בחרבוני קיץ נמצא שמה שתכבד עלי ידך הוא סלה לילה כיום:

ה

חטאתי אודיעך כו' ראוי לשים לב מה זה שנותו את טעמו מהודעה להעדר כסוי ולהודאה וגם שבחטא ועון הקלים מפשע נאמר לשון יחיד ובפשע לשון רבים כאלו המרדים היה עושה זוגות זוגות וחטא ועון אחד אחד וגם אומרו בעון לשון עבר לא כסיתי ולא אמר לא אכסה וגם אומרו אמרתי אודה ולא אמר ואודה עלי וכו' ולא עוד אלא שנראה שאמר שיודה ולא כן עתה וגם אומרו לה' בפשעים ולא כן בחטא ועון. וגם אומרו עון חטאתי אם שנים הם הרי נזכרו. וגם הל"ל עוני וחטאתי. וגם אם כבר ה' נשא אותם מה צורך להתודות עליהם ואם הוא ענין אחד איך יתאחדו והם הפכיים. אך לבא אל ביאורו נשית לב אל פרטי אשמתו בענין בת שבע כי היא אשמתו לבדה ואומר כי לשלשה יתחלקו אחד מציאות הביאה וזה יקרא חטא כי קרה לו כאוכל חלב וחושב שהוא שומן כן חשב שלא היה איסור באמרו כי מגורשת היתה ומה גם בסתר והיה איסור מפני חילול השם. שנית החמידה שעבר על לא תחמוד אשת רעך והוא מה שהוכיחו הנביא במשל הכבשה והאריך לו בעון זה אך איסור הביאה הוא החטא לא הזכיר לו כי היתר היה וגם החילול לא היה עצמי כי בסתר עשה אך החימוד הזכיר וזה יקרא עון כי הוא לאו של לא תחמוד והוא מאמר הנביא ואת אשתו לקחת לך לאשה שלא אמר שטמאה בזמה כי מגורשת היתה רק שחמד ולקח לאשה דרך לקוחי היתר מה שהיה לזולתו עוד היו לו שנים כאחד והם יקראו פשעים והוא הריגת אוריה בחרב בני עמון שיקראו פשעים ולא עון שאינן של הנאה האונסת את עושיה כחמידת האשה ויחלקו לשנים אחד מציאות ההריגה שנית היותה בחרב בני עמון ומה גם לאומר שע"א היתה חקוקה בחרבם וכן הנביא חילקם לשנים באמרו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואותו הרגת בחרב בני עמון הנה שחילק ענין אוריה לשנים ולא עוד אלא שהפסיק בין שני הדברים בלקוחי האשה ועל כל אלה יאמר על החטא אשר לא הזכירו לו נתן הנביא וגם דוד לא הזכירו ולא הודיעו אמר הנה מה שלא הודעתי לנביא עתה אודיעך ועוני של לא תחמוד הנה מאז לא כסיתי לחפות ולומר ראויה היתה לי ומשלי חמדתי רק אמרתי חטאתי לה' וכו' שהוא על החמידה שהזכיר לו הנביא ומה שאז לא הודיתי ופירשתי לפני הנביא פשעי של ענין אוריה הוא כי אמרתי לא טוב להודות פשעים שבין אדם למקום בפני בני אדם כנודע מרז"ל כענין חרב בני עמון ודם נפש שהוא שפיכות דמים וקרוב לעא בחרב בני עמון שהיתה חקוקה בה כי על מה שבין אדם למקום נאמר כסוי חטאה שטוב לכסותם מבני אדם וזהו אמרתי אודה עלי פשעי לה' כלומר אמרתי בלבי שאודה עלי פשעי לה' לבדו ולא לפני בן אדם ועל כן לא הודיתי לנביא רק לך ה' כעת ועל סוג אחר רביעי שהוא עון חטאתי לא אצטרך להתודות כי הלא ואתה נשאת אותו כי כה מנהגך תמיד עמי והוא כי כמה פעמים אדם רשום חוטא שוגג ורואהו אחד הריקים וחשבו למזיד ועושה כן בזדון גם הוא באמרו לא טוב אנכי מפלוני נמצא עון מזיד נמשך מחטאת שוגג של איש רשום ועל כיוצא בזה אמר ואתה נשאת ברוב חסדך עון הנמשך מחטאתי סלה כי תמיד אתה מוחל לי דבר זה ולא שהמשך מזיד לאחרים משוגג הצדיק הוא קל כי הלא ראוי ליזהר ולהתפלל לה' בל תצא תקלה כזאת מתחת ידו:

ו

אך אין זה רק לחסידים בעצם כי על זאת הרביעית למחול עון הנמשך מהחטא של צדיק הוא אשר ראוי להתפלל כל חסיד אליך לעת מצא שהוא בימי תשובה כד"א דרשו ה' בהמצאו על עשרת ימי תשובה כי לומר שהחסיד יצטרך להתפלל על עון ופשע לא יצוייר כי אם רק לשטף מים רבים של זדונות השוטפים הנה אליו לא יגיעו כלומר אך אני איני מגדרם ואינך מדקדק עמי כ"כ והוא כי בענותנותו מקטין עצמו וז"א נשאת עון חטאתי שהוא חטא שלי כי איני מגדר החסידים ההם:

ז

אתה סתר לי כו' יש בני אדם שלא ישבחו את ה' רק בראותם מלחמה וצרה ונוצלו ממנה דרך משל אם יהלך איש לארץ רחוקה ויבואו עליו לסטים אחוזי חרב וחנית וינצל מחרבם יודה לה' חסדו וימלא פיו תהלתו אך אם הדרך ההוא ילך איש ולא יכנענו שטן ולא פגע רע לא ישלם תודות באמרו כי הדרך סלולה ובטוחה מאנשי דמים ונהפוך הוא כי הלא זה היטיב לו ה' יותר מהראשון כי זה גם הצילו ה' מראות ברע וצער מה שאין כן לראשון כי אחזתו רעד ויגיע עד שערי מות ועל הסוג השני נאמר לעושה נפלאות גדולות לבדו כפירוש רז"ל שאין בעל הנס מכיר בנסו אלא ה' לבדו והנצול לא ידע מאומה אמר דוד אתה סתר לי כלומר נסתר ממני שאיני רואה את הצר אחלה פניך תצרני שהוא הסוג השני כי לא אראנו ושמא תאמר לא אכיר בנסי ולא אודה את ה' לא כן הוא כי אם אז אשלם תודות ורני של פלטה תסובבני סלה כאלו אתה בהצילך אותי מסבבני מהרני פלט שאשירה לך. ולפי דרכנו בהמשך המזמור יהיה הצר היצה"ר שלפעמים יבא איש בידו חטא וינצל ולפעמים הקב"ה מרחיקו מן החטא שאפילו לא יזדמן לפניו יאמר אתה בהסתר לי שאיני מכיר בנסי אתה מצר תצרני הוא היצה"ר שלא יביא חטא לידי ולא תאמר שלא ארגיש בנסי כדי להודות לך רק בבא הצר ואתמלטה ממנו כי אדרבא רני פלט תסובבני סלה כי תמיד אחשוב שאתה מצילני אלא שאיני יודע בנסי מה שאין כן אם היה הצר הוא היצה"ר פוגע בי ותצילני מחרבו שלא הייתי מודה סלה רק בעת ההיא:

ח

אשכילך ואורך וכו' הלא בקש דוד ממנו ית' שלא יביאנו לידי חטא גם שבבואו לידי כך ינצל ממנו כי אם שבהסתר והעלם ממנו יצילנו מן היצה"ר בל יביאנו לידי חטא מיראתו פן יפתה וגם יוכל על כן משיב הוא ית' ברוח הקדש ואומר לו אשכילך ואורך כו' לומר הקשית לשאול אמנע את היצה"ר בל יתראה פנים אליך בהביאו חטא לפניך ולא זו הדרך רק הוא יעשה את שלו כי הלא מה אתן לך ומה אוסיף לך הכנות להלחם בו כי תירא מלהתפתות ממנו גם כי יביאך לידי חטא כי הלא עזרתיך להלחם בו בשלש אלה אחד כי הנה אשכילך כי הלא אתן בך שכל טוב למאוס ברע ובחור בטוב וגם ואורך בתורתי לאמר ובחרת בחיים שהוא בדרך זו תלך עוד שלישית שתמיד ארמוז לך תרחק מעצתו כעוצם עיני והוא כי כאשר עיניו בראשו לא יבצר ממנו כמה הוראות ורמזים מן השמים מורים מדה כנגד מדה להשמר מן החטא ועקיצות בלבו בבואו לעשותה כמאמרנו על ויך לב דוד אותו ואין זה רק כי רוח ה' ירמוז לו:

ט

ואל תאמרו ומה נעשה אם לא נרגיש ברמז רק אחוז בנו ולא תרפנו ואם נבא לחטא תעקץ אותנו באופן שנרגיש או מה נעשה ולא נרגיש עד עת בא היסורין קשים ועוקצים אותנו לזה אמר אל תהיו כסוס כפרד וכו' והנה הפסוק ההוא משולל ההבנה זולת יתורים ושינויים רבים. אך יאמר כי הנה סוס ופרד יש להם מתג ורסן ויש בם הרצועות המקיפות הראש ופה וחוטם והוא כעדי עליהם אך יש גם בו בלימה של ברזל שבולמים אותם בו בשום אותם תוך פיהם והנה יקרה שאם יושם מתג ורסן בראש סוס ופרד ותשאר הבלימה חוצה שלא יבלמו אותם בפיהם שאם בעליו ימשך ויאחוז בקצה המתג ורסן להגיש הסוס והפרד אליו ממקומו לא ימיש למה שלא יכאב לו באוחזו לכן מה יעשה בעליו יבלום פיו בברזל הרסן באופן שבאוחזו בקצה הרסן ידחוק ויכאיב הברזל תוך פיו וקל מהרה יקרב כדי שירפה הימנו אמר הוא ית' אל תהיו אתם הבלתי שמים לב כאשר איעצה עליך עיני כסוס כפרד כי למה שאין הבין כי דעה חסרו בהיותם במתג ורסן שאם עדיו מחוסר בלימה בפה שהוא עדיו לבלום שלא בלמו אותו בפיו כי אז שתאחוז ברסן שיקרב אליך לא יקרב וזהו בל קרוב אליך הסוס או פרד כי לא ייצר לו ליקרב עד תבלום עדיו בפיו ותעקיצנו הבלימה כשתאחוז ברסן אך אתם אל תהיו כאלה אשר אין להם הבין שלא תבינו ברמז לשוב עדי כי אאחוז בכם בעדיי קשורים רפים שאיעצה עיני עד שיתי שומי חחי בלחייכם ואיסרכם ביסורין שאז תקרבו אלי מתוך צרה:

י

משיב דוד המלך ע"ה ואומר יהיו נא רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו באופן שלא יראו צדיק ורע לו רשע וטוב לו ובזה ישכילו ולא יהיו כסוס כפרד.

יא

משיבה רוח הקדש ואומרת שמחו בה' כי שם זה מורה על היותו נאמן לשלם שכר כפרש"י פרשת וארא זהו מפאת היותו ית' ה' וגילו מפאת היותכם צדיקים והוא באמרכם אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה או כנודע מרז"ל שהקב"ה כביכול לא שמח בעולמו עד לעתיד כי ישמח ה' במעשיו ובזה יאמר די לכם תשמחו בה' לעתיד ולא עתה כי דיו לעבד להיות כרבו וסבלו יסורין והנה זהו להמון צדיקים שלבם נוקפם ואצטרך להזהירם שישמחו בה' ואל יעצבו אך לישרי לב שאין לבם נוקפם בראותם צדיק ורע לו כו' להם אצוה ירנינו את הצדיקים שיבטיחום עד ירננו הצדיקים.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.