ביאור הגר"א/יורה דעה/קיב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) משום חתנות. גמ' ל"ה ב' וע"ש ל"ו ב' ובשבת י"ז ב':
(ב) ואפילו במקום כו'. כגון מן הכומרים דהא אמרינן ג"כ על יינם משום בנותיהן כנ"ל ועתו"ס' שם כ"ט ב' ד"ה יין כו' וי"ל כו' ושם נ"ז א' תינוק בן כו' וז"ש משום בנותיהן ול"ק משום בנות עובדי כוכבים:
(ג) ולא אסרו כו'. כמ"ש בפ"ו דברכות (ל"ז א') ופ"ק דחלה:
(ד) וגם כו'. ר"ל דפת אין בו משום בשולי עובדי כוכבים ובמקום שהותר פת מותר לגמרי דלא היה בכלל שלקות אבל דבר שאינו פת ישנו בכלל שלקות. ואף כשהותר פת לא הותר אלא דבר שהוא פת ועס"ו בהג"ה:
(ה) יש מקומות כו'. כל סעיף זה הוא לשון הרמב"ם וכמ"ש בירושלמי פ' כ"ש חמץ של עובדי כוכבים כו' מתני' במקום שנהגו שלא לאכול פת של עובדי כוכבים אבל במקום שנהגו לאכול פת של עובדי כוכבים מותר אפי' באכילה וז"ש בגמ' שם אר"י פת לא כו' מכלל כו' משמע דיכולין להתיר וכן שם ל"ו א' בימינו תתיר כו' אלמא שלא פשט בכל המקומות כמ"ש שם ל"ו א' ור"י הנשיא כו' וירושלמי שם ובפ"ק דשבת ופ"ב דפסחים והביאה הרי"ף כאן פת ר' יעקב בשם ר' יוחנן פת מהלכות של עמעום הוא דבמקום שפת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת עובדי כוכבים אסור ועמעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש ורבנן דקסרי בשם ר' יעקב כדברי המתיר ובלבד מן הפלטר ואע"פ שבגמ' שם אמר רב דימי ורב יוסף כסבורין כו' מסקנא שם אינו כן שר' חלבו ור' יוחנן ודאי לא שקלו וטרו אטעותא אלא ודאי איכא אמוראי דפליגי ארב דימי ורב יוסף וסברי שהותרה ח"ש אפילו למ"ד כו' וכדברי ירושלמי הנ"ל ורבנן דקסרי בשם ר"י כרברי המתיר. ר"ן. וכ' ודקאמר ר"י פת לא הותרה בב"ד ר"ל שלא הושיב ב"ד על כך אלא באקראי בעלמא גלה דעתו ורא"ש פי' שלא הותרה בב"ד שיותר בכ"מ אלא שלא פשט הגזירה בכ"מ כנ"ל. ול"נ דהא עלה קאמר מכלל כו' ועוד ר' יוחנן אמר אפילו למ"ד כו' מכלל דליה לא ס"ל אלא דאנן לא קי"ל כוותיה מדהביא בגמ' דברי ר' חלבו ור"י אפילו למ"ד כו' כנ"ל ש"מ דס"ל כדברי המתיר וכמ"ש בירושלמי הנ"ל ועבת"ה פ"ח א' ואע"ג דגמ' קאמר שם א"ל רבא כו' לא תשתעו כו' היינו באותו שאסור כגון של בע"ה דהא רבא גופא מתיר בפסחים ל' א' וערש"י שם ד"ה בני כו' ושם ל"א ת"ר חנות כו' אפי' באכילה וסתמא פת דלהכי לא תני במתני' מותר באכילה כנ"ל ועתוס' דע"ז י"ג ב' ד"ה ר' ירמיה כו':
(ו) במקום כו'. גמ' שם א"ר חלבו כו' וס"ל דר' חלבו ור' יוחנן פליגי וכסברא שניה שכתב הר"ן וצ"ע למה פסק כר' חלבו ולא כר' יוחנן והוא כגי' הר"ן ברמב"ם אבל גירסתינו ברמב"ם במקום שאין שם נחתום ישראל ובשדה מפני כו' וכ"כ בכ"מ שגירסא משובשת נזדמנה לו להר"ן ופי' כסברא הראשונה בהר"ן שר"י מוסיף אר' חלבו ולחומרא ופסק כר' יוחנן וכ' עוד שי"א דר"י מוסיף אדר' חלבו ולהקל שבא' מהן סגי וכ"פ בת"ה:
(ז) וי"א. כנ"ל דלא פשט בכ"מ כמ"ש בירושלמי הנ"ל ואנו שנוהגין היתר ממקומות שלא פשט ולכך מותר. מרדכי. ולירושלמי הנ"ל משמע דמותר אף במקום שמצוי כמ"ש דבמקום שפת ישראל כו' והתירוה:
(ח) אבל פת כו'. ירושלמי הנ"ל ובלבד כו' וכן בגמ' אמרו פלטור. ת"ה:
(ט) ולא מקרי כו'. כמ"ש הרשב"א הטעם דהיתר של פלטר משום כל שעשאו למכור אין בלקיחתו קירוב דעת וכן אמרו בחלה פ"ב נחתום שהוא כו' וכן האשה כו':
(י) יש מי כו'. כ"כ הרא"ה וכשימתו דס"ל דבתר השתא אזלינן דהטעם משום אקרובי דעתא וחולק על הרשב"א דס"ל דבתר אפיה אזלינן כמ"ש בס"ז וכ' הרשב"א להדיא דאפילו זימנו מותר ועש"ך:
(יא) מקום כו'. דהמעט משום דוחק:
(יב) במקום כו'. כמ"ש ברפ"ב די"מ ט"ז ב' ובע"ז ל"ח א' קמ"ל קימחא עיקר ועתוס' שם ושם ובחולין פ"ד א':
(יג) אבל אינפינדה כו'. שהשמנונית בעין עליו וגם אם נבלע מתחלתו היה בעין ונאסר משום בשולי עובדי כוכבים ואוסר העיסה משא"כ בנילוש בביצים שתחלתו נתבטל בו. ע"ש ושם:
(יד) ויש אוסרים כו'. כנ"ל וסברא הראשונה ס"ל כיון שאינו אלא למראה חזותא לאו מילתא כמ"ש רש"י בפ"ה דזבחים (ע"ל סי' ק"ב ס"ק ו'):
(טו) ואותן נילוש כו'. שדרך אפיה עביד להו ועוד דאי קבע עלייהו מברך המוציא. ממ"ש בפ' כ"מ (מ"ב א') . תוס' בי"ט שם אבל אם לא היה בכלל פת היה אסור משום בשולי עובדי כוכבים כמש"ל ס"א:
(טז) פת בע"ה כו'. עבה"ג ור"ל דבפניו חיישינן שמא יקח כמש"ש אע"ג שהוא עכשיו ביד העובד כוכבים:
(יז) יש מי כו'. דלא חמירא מדמאי כמ"ש תוס' ל"ה ב' סד"ה מכלל ותנן (רפ"ג דדמאי) מאכילין כו' ואת האכסניא דמאי ואמרינן שם בירושלמי אפילו אכסניא ישראל משום דוחק:
(יח) וניער האש מעט. דלא כמ"ש תוס' שם ד"ה ואתא דוקא שמקרב בישולו וז"ש ואפילו לא כו' שאין הדבר כו'. רמב"ם ועתוס' שם:
(ליקוט) ואפי' לא כו'. והרמב"ן והר"י חולקין וכ' הר"י דנראה דבמקומות שנהגו לאכול פת של עובדי כוכבים שם הנהיגו בקיסם להרחקה ועבת"ה פ"ט א' (ע"כ):
(יט) ואם נפח כו'. כמ"ש בב"ק י"ח ב' תרנגול כו' ואמרינן שם י"ז ב' א"ר בשלמא סומכוס כו' הדר כו' וא"כ כאן נמי הוי כחתה ביד דכגופו דמי:
(כ) אם אפו כו'. דהסקות הראשונות מועילות להיסק האחרון יותר מקיסם וחתה וכ"ש שגם נשארו נחלים מהסקות הראשונות:
(כא) וי"א כו'. ג"כ כנ"ל דחום הראשון מועיל להסקות האחרות בכה"ג:
(כב) פת כו'. מהא דפ' כ"ש ושם ס"ה ב':
(כג) ואם פיתת כו'. כמ"ש פ' א"ט ס"ד א' אא"כ טרופות כו' דאיכא הכירא וה"ה כאן:
(כד) ולכן נהגו כו'. כמ"ש שם וכה"ג כו' לפיכך כו':
(כה) אם אפה כו' ויש מי כו'. דלהקל אמרו אחר כמב"ד אינו כלום אבל קרובי בשולא דישראל לעולם מהני כמש"ש ה"ד אילימא דאי כו' ובישראל מהני אפילו חיתוי מעט כנ"ל ועסי' קי"ג ס"מ בהג"ה:
(כו) מי שאינו כו' יבצע כו'. כמ"ש תוס' ברכות ל"ט ב' ד"ה אבל מהא דירושלמי פת טמא נקיה ופת קיבר טהורה מברך לאיזה שירצה:
(כז) ומותר כו'. כמ"ש (יבמות ז' ב' זבחים ל"ב ב') הואיל והותר לצרעתו כו' ועבה"ג:
(כח) (ליקוט) כותח כו'. דהא פטור מן החלה. ת"ה בשם ר"ח (ע"כ):
(כט) ואין כו' וכן כו'. דלא חמירא מדמאי דאמרינן בחולין ו' א' דלא גזרו כו' אפילו בלח ואע"ג שי"ל עיקר מן התורה כ"ש כאן וכ"ש ביבש. מרדכי פ"ק דחולין שם:
(ל) אבל כו'. כמ"ש שם שאני התם דכיון דקאמר כו':
(לא) מי שנזהר כו'. כנ"ל וכמ"ש בירושלמי (סוף חלה) בחלת ח"ל הורה ר' אבהו בבוצרה שצריכה רוב א"ר יונה מלמד שהיא עולה בפחות מק' ואינה נאסרת א"ד זעירא מתני' אמרה כן ונאכלת עם הזר על השולחן ור"ל בקערה אחת וכמ"ש בר"ס שכ"ג ואפילו לדעת תוס' שכתבו דלא קי"ל כהירושלמי מ"מ ש"מ דמה שמותר בתערובת מותר כה"ג:
(לב) י"א כו'. כמ"ש בפ"ד דדמאי המדיר את חבירו כו' ואמרו בירושלמי שם ר' ינאי בי ר' ישמעאל בשם ר' יוחנן בשבת של פרוטוגמא משום איבה א"ר אבון כאן התירו טבלים מפני דרכי שלום וערמב"ם שם בפי' ובחיבורו דלר' אבין אפי' בלא פרטוגימא מותר:
(לג) שהוא כו' ואין כו'. ר"ל דבחמאה אסור כה"ג דפת שאני שהוא עיקר הסעודה ואמרינן ברפ"ד דפסחים דאפילו להקל ישנה מפני המחלוקת כו' שאינו איסור דאורייתא כמ"ש הרא"ש שם מהא דאמרינן שם (נ"א ב') ואין בזה מפני שינוי המחלוקת כו' משא"כ בחמאה פוק חזי כמה איכא בשוק שאין אוכלין חמאה כמש"ש פוק כו' (גי' הרא"ש שם):
(לד) יש מי כו'. כמ"ש בפ"ג דפסחים (מ"ו א') ובפ"ט דחולין לגבל כו' וכפי' תוס' שם בשם הערוך אדם שאוכל במהרה ויש גבל לפניו כו' וכן לענין פת של עובד כוכבים כמ"ש תוס' בברכות והשוו לטומאה כמ"ש בסי"ג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |