דרישה/יורה דעה/קיב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קיב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

פת של עו"ג ב"י הוכיח כאן בכמה ראיות דמותר ליקח שאור של עו"ג לחמץ בו את העיסה ומותר לאכול אותו הפת אפי' לאותן שנזהרין שלא לאכול פת של ע"ג וסיים שם ב"י וז"ל והוצרכתי לכתוב כל זה לפי שראיתי מחמירין לאסור לחמץ בשאור של עו"ג וכבר הוכתתי שאין להם על מה שיסמכו ונראה דלדעת הר"ן נמי מותר לישראל לתת קמחו לנכרי ללוש ולערוך עכ"ל:

ב[עריכה]

ולדעת הרא"ש ז"ל אין חילוק בין פת של בעל הבית לפת של פלטר כתב ב"י ע"ז לא ידענו מנין לו שהרי הוא כתב לישנא דרבי חלבו דמדכר פלטר וגם הירושלמי דקאמר הלכה כדברי המתיר ובלבד מן הפלטר וכ"כ בפי' בתשובה כלל י"ט וז"ל ובמקום שנהגו ע"פ הירושלמי לקנות מן הפלטר ולאסור של בעלי בתים של פלטר מותר בכל ענין ואפילו אם קנאו כעל הבית ממנו ושל בעלי בתים אסור בכל ענין ואין לו היתר עכ"ל והרי דברים אלו כדברי המחברים עכ"ל ב"י ודבריו הללו תמוהין הן בעיני מה סתירה לדברי רבינו מתשובת הרא"ש זז הלא אדרבה משם יש לו סיוע מדכתב ובמקום שנהגו ע"פ הירושלמי לקנות מהפלטר כו' הרי שדקדק וכתב דוקא ובמקום שנהגו כו' וכאילו אמר לדעתי אין לחלק ביניהן אף ע"פ שמהירושלמי נראה שמותר אלא שבמקום שנהגו לחלק ביניהן זה מותר בכל ענין וזה אסור בכל ענין ומה"ט כתבו רבינו אח"כ בסמוך ז"ל של בעל הבית אסור לעולם כו' ושל פלטר מותרת לעולם וקאי לדעתו אמקומות המחלקין ומתירין בשל פלטר. והא דכתבו רבינו משום דראה מדברי התשובה הזו שגם הרא"ש לא מחה ביד הנוהגין בו היתר ומחלקין ביניהן אלא שכתב שלדעתו אין לחלק דבמקום שנהגו איסור ג"ז אסור וק"ל ועפ"ד:

ג[עריכה]

וכתב הרשב"א אפילו יש שם פלטר של ישראל כו' עד ואינו נראה כן מהירושלמי ז"ל ב"י גם הרשב"א הביא הירושלמי בת"ה הארוך ואפ"ה התירו וכתב הטעם כיון שהותר הפת פלטר הותרה לגמרי כל היכא דלית פלטר ישראל כמוהו דכיון דדעתו נוחה יותר בפת פלטר זה מפני חשיבתו בעיניו ה"ז כפת דחוקה לו וכן נהגו וכן דעת מורי הרב ז"ל עכ"ל ב"י והוכיח מכאן שרבינו לא ראה ת"ה הארוך (ואפשר לומר אף ע"פ שרבינו ראה דברי ת"ה כתב ואינו נראה ור"ל שהרשב"א מדמה זה לפלטר אינו מצוי ואינו נראה כן מדברי הירושלמי מאחר שלא כתב מהירושלמי היתר זה רק בשאין פלטר מצוי וזה נראה כאילו היה כותב ולשון הירושלמי אינו משמע כן וק"ל עכ"ה):

ד[עריכה]

ר"י התיר למי שנזהר מפת של עו"ג כו' עד סוף הסימן כתב התוספות פרק אין מעמידין שאף ע"פ שטעם פת עו"ג מתערב בפת ישראל אין להחמיר לאסור ע"י תערובת כדאמרינן בפ"ק דחולין דלא גזרו על תערובת דמאי דליתיה לפת בעיניה דלא גזרו אלא היכא דאיתיה בעיניה וכ"כ המרדכי בפ"ק דחולין. (רבינו שמריה היה מתיר למהלך בדרך לאכול מפת של עו"ג אף למי שנזהר מ"ק בע"א רש"ל והביאו ב"י בסימן זה עכ"ה)


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.