ביאור הגר"א/יורה דעה/קיא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אם החתיכה כו'. כמ"ש בשתי מדוכות בפ"ג דפסחים (מ"ד א') ופ"ו דנזיר בתרומת תבלין דרבנן ובשתי קופות שם ושם ופ"א דפסחים בתרומה בזה"ז דרבנן:
(ב) כגון שומנו כו' פ' ג"ה צ"ב ב':
(ג) ואפי' אם כו'. פרק הערל (פ"ב א') כר' יוחנן:
(ד) וכן הדין אם כו'. תוספתא ספ"ח דתרומות ושם כל הג' בבות אלו היו לפניו שתי קדרות אחת של תרומה ואחת של חולין ולפניו מדוכה אחת של תרומה נתן לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נתן הרי אני אומר לתוך של תרומה נתן היו לפניו שתי מדוכות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניו קדירה אחת של חולין נתן מאחת מהן ואין ידוע מאיזה מהן נתן הריני אומר מתוך של חולין היו לפניו שתי קדרות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניו שתי מדוכות אחת של חולין ואחת של תרומה נתן משתיהן ואינו יודע אם מזו לתוך זו ואם מתוך זו לתוך זו הריני אומר תרומה לתוך תרומה נתן וחולין לתוך חולין נתן ואם היה טבל ומעשר ראשון ומעשר שני ה"ז אסור שלא התירו ספק דימוע אלא בדבר שיש לו מתירין ר"ל דוקא תולין תרומה לתוך תרומה נפלה אבל אם א' טבל וא' חולין אין תולין לתוך טבל נפלה התרומה שאין תולין אלא במקום שאין אוסר כלל:
(ה) או אם כו'. מתני' פ"ד דתרומות ותוספתא הנ"ל ובפ"ו שם:
(ו) בד"א כו' פ' הערל (פ"ב ב') וסבר ר"י בדרבנן כו' לא דלא כו':
(ז) היה האיסור כו'. פ"א (ט"י) ופ"ג דפסחים ופ"ו דנזיר:
(ח) היה ההיתר כו'. יבמות שם וסבר ר"י כו' ואר"י אע"פ כו':
(ט) כיצד כו'. אע"ג שהוא ד"ת כיון שהשיעור דרבנן כמ"ש בפ"ג דפסחים ופ"ו דנזיר איתביה שתי מדוכות כו' ואי אמרת כו' איתביה כו' אלמא דס"ד בתרומה דאורייתא ואפ"ה אי כזית בא"פ דרבנן ניחא:
(י) שד"ת כו'. פרק התערובות (ע"ח. ע"ט):
(יא) אלא כו'. פנ"ה (צ"ז ב'):
(יב) היו שתי כו'. עתוס' פ"ג דפסחים שם ד"ה איתביה כו' ואור"י כו' אלמא במין בשא"מ לא מהני רביה כ"ז שאסור מדאורייתא וקי"ל דמין בשא"מ בטעמא מדאורייתא כמ"ש בפ' התערובות (שם) וכלל הענין שאין תולין אלא היכא שמותר מדאורייתא:
(יג) היו שתי כו'. ור"ל במקום שאין מצטרפין כגון שתי מגורות בשתי עליות כמ"ש בס"ז וכיוצא בו כמ"ש בירושלמי פ"ד את אמר קופות מעלות ומגורות אינן מעלות היאך עבידא שתי מגורות בשתי עליות ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן שתיהן אסורות וכן לענין מקוה בתוספתא דמקואות פ"ב והביאה הר"ש פ"ב שתי מקואות שאין בהם מ' סאה ונפלו שלשה לוגין לתוך א' מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה ואח"כ ירדו גשמים ונתמלאו ר' יוסי אומר אומרים לו שלא יטבול בא' מהן כו' ועס"ז:
(יד) ואפי' באיסור דרבנן. ממתני' פ"ד דתרומות ליטרא קציעות כו' ואסורים כולם כמ"ש בריש י"ט (ד' א'):
(טו) אבל אם יש כו'. תוספתא שם (בפ"ו דתרומות) בזו מאה ובזו אין מאה הריני אומר לתוך מאה נפלה ושם (בפ"ב דמקואות) אחד יש בו ארבעים סאה ואחד אין בו ארבעים סאה הריני אומר לתוך של ארבעים נפלו:
(טז) היו כאן כו'. שם וירושלמי ספ"ד שתי קופות בזו ארבעים סאה ובזו ארבעים סאה נפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן וידוע כו' ואח"כ נפלה שניה ואין ידוע לאיזה מהן נפלה הריני יכול לתלות ולומר למקום שנפלה ראשונה שם נפלה שניה נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו מהן נפלה ואח"כ נפלה שניה וידוע לאיזה מהן נפלה אינו יכול לתלות ולומר למקום שנפלה שניה שם נפלה ראשונה ושם שני מקואות שאין בהם מ' סאה ונפלו ג' לוגין לתוך א' מהן וידוע לאיזה מהן נפלו ואח"כ נפלו שניים ואין ידוע לאיזה מהן נפלו הריני יכול לתלות ולומר למקום שנפלו ראשונים נפלו שניים נפלו שלשה לוגין לתוך א' מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלו ואח"כ נפלו שניים וידוע לאיזה מהן נפלו אין יכול לתלות ולומר למקום שנפלו שניים שם נפלו ראשונים ועסי' ר"א סעיף ס"ח ע"ב ע"ג
(יז) ודוקא כו'. כנ"ל שאין תולין אלא במקום שאין אוסר כמ"ש בתוספתא הנ"ל ושם ספ"ו ואם היה טבל כו' שלא התירו ספק כו' כנ"ל או במקום שאסור מכבר כמ"ש בפ"ו שם אחת מדומעת ואחת שאינה מדומעת הריני אומר לתוך של מדומעת נפלה נקט דוקא שהיא מדומעת וכן במקואות שם אחד שאוב וא' שאינה שאוב הריני אומר לתוך של שאוב נפלו וכמה ברייתות בפ"ו דתרומות שם:
(יח) היו כאן כו'. מתני' ספ"ד דתרומות שתי קופות ושתי מגורות כו':
(יט) ולא עוד כו'. תוספתא פ"ו וירושלמי פ"ד שתי קופות בשתי עליות ושתי מגורות בעליה אחת ואמר בירושלמי שם אבל שתי מגורות בשתי עליות לא מה בין קופות למגורות קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנות וכ' ר"ש שם ולפי טעם זה היינו בששתיהן של אדם אחר שדרכן להתפנות ולהתערב וניחא השתא הא דתני בתוספתא בזו מאה ובזו אין מאה הריני אומר לתוך של מאה נפלה ומאי נ"מ אלא משום ב' גברי איצטריך. וכ"ז שתולין להקל במותר מן התורה וכמ"ש בס' הקודמים וכן אמרו (שם) בירושלמי על הברייתא דריש י"ט דרסה בעיגול כו' ד"ה יעלו כו' א"ר אבין וצריך שיהא בכל אחת שני ליטרין וכ"ש כדי שתיבטל ברוב ר"ל עם הליטרא ואף שהוא איסור דרבנן י"ל דס"ל כר"ל בפ' הערל (פ"ב א') דאפילו בדרבנן צריך רביה ולר"י סגי בשני ליטרין מ"מ בדאורייתא צריך שיהא מותר יבש ביבש ברוב ומין בשא"מ לח בלח בס' וכאן במין במינו ברוב כנ"ל:
(כ) ויש כו'. כדעת הרא"ה דאפילו מין במינו בלח בלח לא אלא ביבש ביבש או באיסורי ושיעורי דרבנן ועש"ך ס"ק כ':
(כא) ומיהו כו'. בירושלמי שם לא משמע כן דאמרינן ר"ז ר' חייא בשם ר' שמעון היו לפניו שתי קופות בזו חמשים סאה ובזו חמשים סאה ונפלה סאה תרומה לתוך אחד מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה רצה להעלות מזו מעלה רצה להעלות מזו מעלה מחצה מזו ומחצה מזו מעלה וכן שני מקואות כו' אלמא בשלא נתערב מיירי אלא לצאת ידי המחמירין כיון שאפשר ויוצא אף ידי המחמירין ואין בזה משום מבטל איסור לכתחלה דהא מצטרפין ביבש אלא בלח ה"מ דלא מצטרף שהוא ירגיש טעם באכילתו או ראוי לנ"ט וכיון שמערב קודם שיאכל מותר וכמ"ש בירושלמי פ"ד דתרומות על מתני' תאנים שחורות מעלין את הלבנות כו' ואמר שכולל ומתיר וכן חטין טוחן ומתיר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |