דרישה/יורה דעה/קכב

דרישה ‏ יורה דעה קכב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כל נותן טעם לפגם מותר פרק אלו עוברין פליני ר"ע ורבנן ר"ע יליף טעם בעיקר מגיעולי נכרים ורבנן ילפי ממשרת אבל לא מגיעולי נכרים משום דגיעולי נכרים חידוש הוא דהא כל נט"ל מותר והכא גבי גיעולי נכרים אסרה רחמנא ור"ע סבר לא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא דלאו נט"ל הוא ורבנן קדרה בת יומא א"א דלא פגמה פורתא הלכך הוי חידוש. ובפרק השוכר את הפועל דף ס"ו ע"ב פליג ר"מ מה"ט ואמר דאפילו נט"ל אסור דהא כלי מדין אפי' קדרה בת יומא דא"א דלא פגמה פורתא ואפ"ה אסר רחמנא ע"ש ובתוס' שהאריכו אבל אנן קי"ל דנותן טעם לפגם מותר:

ב

ואינו נראה להתיר מק"ו כו' עד אסורה משום גזירה אטו בת יומא ז"ל ב"י אין כאן קושיא כלל דלא דמי להדדי דע"כ לא שרי הרשב"א אלא משום שאינו מצוי להשתמש באותו כלי בדבר מועט וכל דבר שאינו מצוי אין חוששין לו ומה ענין זה לקדרה בת יומא ושאינה ב"י שאדם עשוי לבשל בזו ובזו עכ"ל והיה נ"ל ליישב דאע"פ שאינה דבר מצוי ליתן בה דבר מועט מ"מ חיישינן שמא כשיערה ממנו מה שנתן לתוכו ישאר דבר מועט ממנו תוך הכלי אלא שהלשון אינו משמע כן שכתב יש לנו לגזור אטו שמא ישתמש בהיתר מועט וטעם הרשב"א בדין זה מבואר בת"ה הארוך וז"ל שם כבר ביארנו למעלה שאין מבטלין איסור לכתחלה מיהו אם נבלע איסור מועט לתוך כלי מותר אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו בשפע היתר מותר להשתמש בו לכתחלה כיון שהאיסור מועט וא"א לבא לידי נתינת טעם דתניא פ' אין מעמידין קנקנים של נכרים חדשים מותרים ישינים או מזופפים אסורים כיצד נכרי נותן לתוכו יין ישראל נותן לתוכו מים ציר או מורייס ואינו חושש כלומר ישראל נותן לתוכו מים ושותה אותם ואיבעיא להו התם מהו לתת לתוכן שכר ואסיקנא דשרי דגרסינן התם רב יצחק בריה דרב יהודה שרא לרב חייא בר רב יצחק למירמא ביה שיכרא אזל רמא בהו חמרא ואפ"ה לא חש למילתא אמר אקראי בעלמא הוא וטעמא דהא מילתא דיין הבלוע בכלי דבר מועט הוא דכל שמשתמשין בו בצונן אין בולעו אלא דבר מועט וכיון שכן וכלי זה שמשתמשין בו היתר בשפע א"א לבא לידי נ"ט ולפיכך אפי' לכתחלה מותר. ולפיכ' איסור משהו שנבלע בקדרה או בתוך הקנקנים וכיוצא בזה מותר להשתמש בו לכתחלה ואפי' בבן יומו לפי שא"א לבא לידי נ"ט אבל אם נבלע בכלי שדרכו להשתמש לעתים בדבר מועט כקערה וכיוצא בה אסור להשתמש אפי' בשפע גזירה שמא ישתמש בה בדבר מועט ויבא בו לידי נ"ט עכ"ל הרשב"א נראה מדבריו שהוא סובר דשיכרא לגו חמרא אינו נותן טעם לפגם אלא שמותר מטעם שהוא דבר מועט כמ"ש הטעם דכל שבולע בצונן בולע דבר מועט ונמצא דמסתמא נתבטל הטעם בששים אבל יין אסור לתת לתוכו דמין במינו לא בטל הטעם ולא גזרו על שכר אטו יין משום דבאקראי בעלמא נתנו לתוכו יין וכן משמע קצת שהוא דעת התוס' שכתבו בד' ל"ג ע"ב וז"ל שרא למירמי ביה שיכרא אומר ר"י דה"ה מים וכל שאר משקין לבד מיין ע"פ מדכתבו סתם וכל שאר משקין משמע שאיך טעם ההיתר משום שהיין פוגם המשקין דמאי פסקא לומר דכל משקין פוגם אלא הטעם שכל שבולע בצונן בולע מעט ובטל טעם היין גו המשקה בס' וכן משמע קצת דעת רש"י שכתב דשיכרא מבטל ליה לטעמא דחמרא אבל הרא' כתב וז"ל בסוף דף פ"ו וכן מים מותר ליתן בהן ואע"ג דבכולו משערינן ואין במים ובשכר ששים לבטל היין ואפ"ה שרי כי טעם היין הנפלט לתוכו פגום מעיקרו הוא עכ"ל משמע להדיא מדבריו שהוא סובר דיין בשכר ומים נותן טעם לפגם הוא והלכך אף כי ליכא ס' בטל כמ"ש. דבכולו משערינן ובודאי אין ס' נגד כולו אבל יין פשיטא דאסור דאין היין נפגם מהן. ורבינו ס"ל כהרא"ש דהטעם דשרו התם היינו דוקא בנותן טעם לפגם אבל במקום שאין נט"ל אין ללמוד מהתם ואפי' כשהאיסור מועט וכמו שהוכיח רבינו בק"ו:

ג

משום דהוי ספק ספיקא ז"ל רנ"ש בכתביו תימה הא כמו שהוא רחוק לאיסורא כן הוא רחוק להתירא שהרי כמו כן אינו ניתר אלא בב' ספיקות שהרי יש לחוש שמא נתבשל בו היום ואפי' לא נשתמשו בו היום שמא נשתמשו בו בדברים חריפים שאינם פוגעים טעמם וא"כ נחמיר מכח ספק וכה"ג כתב הטור לקמן סימן ס"ה ומצאתי בקובץ א' בשם רבי' אנשיל ור' שלום דליכא למימר שמא נשתמשו בו בדברים החריפים כמו פלפלין וכיוצא בהן משום דא"כ היו מריח עכ"ל רנ"ש. וקשה שהרי לא מצינו שדברים חריפים אינם מפיגין טעמם מע"ל אלא דאמרינן לעיל בסימן צ"י דחורפיה מחליא ליה והיינו כשדבר חריף בעין מחליא לדבר שנפגם אבל דבר חריף בעצמו ודאי נפגם כשאינו בעין ודו"ק עכ"ה):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.