באר הגולה/חושן משפט/קפג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:56, 7 במאי 2018 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תוספת נקודתיים בסוף כל קטע שבו היו חסרות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קפג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


א) ל' הטור תוספתא וירושלמי כתבוהו הרי"ף והרא"ש בפ' איזהו נשך:

ב) ל' הרמב"ם פ"ז מה' מכירה דין י' ברייתא כתובות דף נ"ט ע"א:

ג) מעובדא דרבה ב"ב חנה יהיב לי' זוזי לרב וכו' באג' דאלימי הוה וכו' שם:

ד) שם בגמרא:

ה) כ"כ הרמב"ם לדעתו בפ"ז מה' מכירה דין י"ב:

ו) וכתב שדעת אלו בעלי הוראה היא מכח שמועה דהגוזל עצים (דף קב ע"ב) גבי הנותן מעות לשלוחו ליקח בהן חיטין וכו' דודאי דוקא כשיש עדים ששלח בהם יד לעצמו או שאמר לפניהם שחוזר משליחותו וקונ' באותן מעות לעצמו וכ"כ הרשב"א ☜

פי' אם לא שינה:

ז) טור ס"ד בשם הרמ"ה

(דקדק לכתוב האי מידי דהוא דמי לסחורה ידועה שכתב המחבר בר"ס זה סמ"ע):

ח) שם ס"ה

בטור כתב אדעתא דראובן וכתב הסמ"ע דלאו דוקא קאמר אלא ר"ל שנתנם סתם ומסתמא דעת המוכר לאקנויי לבעל המעות:

ט) ממשנה ראה את המציאה וא"ל תנה לי וכו' ב"מ ד' ע' ע"א ושם בגמרא דף י' ע"א

עיין ס"ס רס"ט שכתב שם שי"א שצריך לחלוק ונלענ"ד דהכא מיירי שאמר בפי' אדעתא דהכי קניתי' שתהי' הסחורה לי לבדי ושם מיירי שקנאה סתם וכן משמע ממ"ש שם דהוי כמגביה מציאה וכו':

י) וכ"כ לעיל בריש סי' קפ"ב בהגה:

כ) שם ס"ו וכ"כ הרמב"ם בפ"א מה' שלוחין דין ה' מבריית' הנותן מעות לשלוחו וכו' ב"ק דף ק"ב ע"ב וכאוקימתא דר' אלעזר שם וכתב הרא"ש וכיון דקי"ל כר' יהודה אין חילוק בין לאכילה בין לסחורה ולעולם הוי בתורת שליחות אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לבעל המעות וכך העלה הרי"ף:

ל) לשון הרמב"ם שם מימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבוה וברייתות משמי' דרב יוסי וכדמוקי לה רמי בר חמא וכדמסיק ר"פ שם הלכתא וכו' כתובו' ד' צ"ח ע"ב

כתב הרמב"ן בתשובת סי' ט' קהל שמינו את ראובן לשליח בגביית המס ולפרוע לעכו"ם והעכו"ם ההנהו משלו ממעות הקהל כו' ופסק שהכל של ראובן סמ"ע בשם ד"מ:

מ) טור סעיף י' בשם ה"ר יונה ושלזה הסכים הרא"ש וכ"כ התוס' שם בד"ה אמר רב פפא בסוף הדבור ולרבי נדחה שהכל לסלוח וכו' מטעם דלא דמי לשאר טעות שנותן הכל בשביל המעות שסבור שהמעות שוות כל מה שנתן לו אבל הכא טעות בעלמא ודבר בפני עצמו הוא וכו' וכ"כ הב"ח שחשבון הוא דבר בפני עצמו וה"ל כאלו גנב לו:

נ) וביאר שם משום דאלמלא מעותיו של זה לא הי' זה מטעה לעכו"ם ואלמלא היה זה מטעה לעכו"ם לא הי' שם אותו ריוח:

ס) שם סעיף י"א בשם תשובה להר"מ מרוטנבורג והכל בפסקי הרא"ש בפרק הגוזל בתרא ובמרדכי שם ופ' אנמנה ניזוני' ועיין בתשובת מהרד"ך בית י"ט:

ע) וביאר שם דכיון דהימני' שמעון לראובן מעיקרא ונעשה עירב בשבילו בלא משכון גם עתה לא יעכבם על הספק בשביל ערבון:

פ) וביאר שם דבשלו יכול לקדש השם ולא בשל אחרים ועיין במ"ש בשם הרמב"ם בסי' שמ"ח בסוף הגהות רמ"א שם:

צ) שם וכדעת הרמ"ה שסתר דברי ה"ר אפרים

והיינו משום דהמעות של המשלח והנשאר ברשות דמרא קיימת:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון