הון עשיר/שבת/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:05, 9 ביוני 2020 מאת עמד (שיחה | תרומות) (הסרת רווחים, תגי <small> ו- <br> באמצעות AWB)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשירTriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

א

במה אשה. שנאו אחר במה בהמה, כסדר יצירתם (עי' ויק"ר פי"ד א). ומשום דרוב פרקין משתעי בה, כי אין אשה אלא לתכשיטין (עי' כתובות נט:), עשה עיקר ממנה ולא מהאיש:

במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה, לא תצא אשה. שלא לשנות מלישנא דראש שאר פירקין המתחילים במה, שנא הין קודם ללאו, אבל כשבא לפרש פתח ואמר לא תצא אשה, מה שלא עשה כן בבהמה, לרמוז דכל כבודה בת מלך פנימה, ואינו נכון שתצא:

ב

לא יצא האיש וכו'. דומה ללא תצא דלעיל, שאם יצא אינו חייב חטאת, משום הכי הפסיק בו בין לא תצא דאשה:

בסנדל. פירוש הר"ב של עץ. ונלע"ד דדוקא של עץ אסיר, כי מעשה שהיה כך היה (עי' דף ס.), אבל מנעל של עור המוסמר שרי, ומעשים בכל יום במנעלים הנהוגים בתורק"יה שתחתיהם יש ברזל קבוע במסמרות, ויוצאים בהם הקטנים עם הגדולים, ולא עלה בדעת שום פוסק להזכירם לאיסור:

ו

הצינית. פודג"רא ירושלמי (ה"ו לז:), ואפשר שזו היא בת ארעא הנזכרה (בירושלמי) [בבבלי] (דף סה.):

ז

ובלבד שלא תפרוף לכתחילה בשבת. פירוש הר"ב, המטבע, מפני שאסור לטלטלו, עכ"ל. ומסיים רש"י (שם ע"ב, ד"ה אתאן) אבל אבן שהוקצה לכך ראוי לטלטול עכ"ל. ולישנא דש"ס (שם) הכי הוא, והאמרת רישא פורפת, אמר אביי סיפא אתאן למטבע, ע"כ. וקשה דאי טעמא הוא משום איסור טלטול, מ"ש מטבע מאבן הלא תרויהו אסירי בטלטול, ואם הקצם תרויהו שרו, וכדתנן לעיל יוצאים בסלע שעל הצינית. וא"כ אפוא מפני מה אוקים אביי לסיפא במטבע לבד, לוקמא אף אאבן בלא הוקצה לכך, דתרוייהו סתם מתניו. לכן לעד"נ דלאו היינו טעמא דידוהו, ודתרויהו בד[ה]וקצו איירינן, ואעפ"כ אסור לפרוף לכתחילה במטבע לצאת בו, כמו שאסור ליתן המוך באזנה או במקום אחר וכמו כן הפלפל ודומיו לתוך פיו אע"פ שהם מותרים בטלטול, כדתנן לעיל (מ"ה) ובלבד שלא תתן לכתחילה בשבת. מהטעם שכתבו התוספות (סד: ד"ה ובלבד שלא תתן) מפני שנראה כמערמת להוציא, ובאבן ובאגוז לא חיישינן להא, ואפשר דהרבה בני אדם רגילים היו לפרוף בהם משא"כ במטבע.

והראיה דמהאי טעמא הוא דאסרינן הכא לכתחילה, הוא מהסלע שעל הצינית דשרינן לצאת בו לכתחילה משום דהתם כולי עלמא ידעי דלא להוציא קא מכוונא אלא דא"א בלאו הכי, כדאיתא בש"ס (סה.) דנקט התנא דווקא סלע משום דאיכא קשותא ושוכתא וצורתא דכולהו מעלין לה, אבל הכא הואיל והיא פרפה שלא כדרך כל הארץ במטבע, בקל אתו למטעו ולמימר דלהוציא קא מכוונא, ומשום הכי לא תפרוף בו לכתחילה, אבל אם פרפה כבר שרי לצאת בו ובלבד שלא תתכוין לכך להוציאה, שאם תכוין לכך בעיא דלא אפשיטא היא אי שרי בהערמה זו (שם:) ופסקה הרמב"ם בפרק י"ט מהלכות שבת לחומרא. ויצא לנו מזה דשלא כדין עושים הנשים לצאת במטבעות של כסף או של זהב תלויות בקטלה שבצואריהם או בראשיהם, אם לא שנאמר דהואיל וכבר נהגו כך הרי הם בזמן הזה כאבן ואגוז דכ"ע ידעי דלתכשיט קא מכוין:

והא דלא אוקמי אביי ובלבד שלא תפרוף אף אאבן ובדלא הקצם לכך, ודקמ"ל התנא איסור הטלטול דתרויהו בדלא הקצם לכך, אבל בשהקצם דשלשתן שרו לכתחילה. הוא משום דלישנא דמתניתין הכי מוכיח, דקתני אבן אגוז ומטבע, ואם היתה כוונת התנא באמרו ובלבד שלא תפרוף אף אאבן, הוה ליה לשנותם אצל המטבע ולהקדים אגוז לכלם, דהרי האגוז מותר בטלטול וא"א דקאי עלה ובלבד שלא תפרוף מחמת איסור הטלטול, אלא ודאי מדשנה האגוז באמצע ש"מ דובלבד שלא תפרוף אינו מחמת איסור טלטול אלא מחמת דבר אחר דלא שייך אלא במטבע כמו שפרשתי.

ומן הירושלמי נמי יש להוכיח דלבבלי דמוקמי ובלבד שלא תפרוף אמטבע לבד אין טעמו מטעם טלטול, דאי הוה מטעם טלטול אאבן נמי הוה קאי, דגרסינן התם (ה"ז לח.) תני רשב"ג אומר לא שנו אלא מטבע ואבן (פי' שלא תפרוף לכתחילה), הא באגוז מותר מפני שהוא מטלטל, ע"כ. ואף כי האמת כך הוא דמטבע ואבן כי לא הוקצו לכך תרויהו אסירי, משא"כ אגוז דאע"ג דלא הוקצה לכך כי לאכילה עומד שרי לפרוף בו הואיל ומותר בטלטול, מ"מ ס"ל לבבלי דאין זו כוונת התנא דמתניתין, כי ד"א אשמועינן שאינו תלוי באיסור הטלטול כמו שפרשתי, דלא שייך אלא במטבע, מדשנה אגוז המותר בטלטול ביניהם:

ח

אנקטמין טהורין ואין יוצאין בהם. הכא לא פירש בשבת, כדפירש בשאר כלים אין יוצאים בהם בשבת. לפי שאנקטמין אלו הם כלים העשוים ללצנים, כמ"ש הר"ב בשני הפרושים, ומשום הכי בכל עת ובכל שעה אסור זה עומד, כי אסור להתלוצץ בין בחול בין בשבת, לכך לא פירש בשבת אע"ג דבשבת איירי, לרמוז דלעולם אין יוצאין בהם, זה השבתי לבני אברהם שמואל יצ"ו ששאלני:

מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.