שו"ת הרא"ש/כז/ד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש 
כז ד
|
< הקודם · הבא > |
ילמדנו רבינו באחד שמת לו בנו והוא היה בעיר אחרת רחוקה עשרה פרסאות והודיעו לו לאחר שנקבר בנו באותו יום לאחר חשכה ולא נתאבל שם ולא נהג אבלות כלל ובא ביום שני ואמר ראובן דכיון שהוא היה גדול הבית ולא נתאבל ביום ראשון ולא נהג אבלות כלל כששמע שמת בנו שמונה לעצמו מיום שני וזהו לדעת רבי' יצחק אלפסי ז"ל אבל אחרים היו אומרים דכיון ששמע ביום ראשון שמת בנו אעפ"י שלא נתאבל כלל מונה מיום ששמע ותודיענו הדין עם מי.
תשובה מה שהזכרת בשאלתך גדול הבית אין ענינו לכאן דלא שייך גדול הבית אלא כשאחד מן האבלים לא היה בעיר כשנקבר המת ובא בתוך שבעת ימי האבל אם יש גדול הבית בבית מונה עמהם כדתניא (מו"ק כ"א) ר"ש אומר אפילו בא ביום שביעי ממקום קרוב מונה עמהם וא"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן והוא שיש גדול הבית בבית אבל בנדון זה ראובן שהיה בעיר אחרת ומת לו מת בביתו והודיעוהו ולא נהג אבלות עד יום שני שבא לבית ויש מי שאומר כיון שלא נהג אבלות כלל כששמע שמת בנו שמונה לעצמו מיום שני אין הדין עמו דמיד ששמע שמת בנו היה לו להתאבל ואם עבר ולא התאבל ביום ראשון אין צריך להשלימו ואף על פי שדקדק הראב"ד ז"ל מתוך ברייתא דתניא קיים כפיית המטה קודם הרגל ג' ימים הרגל מפסיקו (לפני הרגל) אלמא בעינן קיום אבלות לפני הרגל אבל אם עבר ולא קיים או אפילו שוגג אין הרגל מפסיקו שלא יהא חוטא נשכר ומינה ילפינן לכל אבל שבעולם שלא נהג אבלות כלל בתוך ז' שמשלים אותה כל ל' יום חוץ מן הקריעה שאם עבר ולא קרע בשעת חימום שאינו קורע לאחר ז' לשאר מתים חוץ מאביו ואמו הני מילי כשלא נהג אבלות כל שבעה דומיא דההיא דקיים כפיית המטה קודם הרגל אבל אם זלזל במקצת הימים ולא נהג בהם אבילות אין צריך להשלימם לאחר ז' נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |