מרגניתא טבא/שורש/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:14, 22 במאי 2020 מאת מערכת (שיחה | תרומות) (added Category:מרגניתא טבא using HotCat)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מרגניתא טבאTriangleArrow-Left.png שורש TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

לספר המצוות



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על שורש/מצוה אלו


לב שמח
מגילת אסתר
מרגניתא טבא


א[עריכה]

כתב הרמב"ן ואמנם בעל ה"ג לא מנה קדושים תהיו וכו' וא"כ הפורש מאכילתם מקיים מצות עשה המיוחדת בהן עכ"ל. וכתב עליו בעל מגילת אסתר וז"ל. נ"ל כי עליו להביא ראיה שפסוק זה של והתקדשתם שמנה בה"ג לא יהיה צווי כולל שאף אם הוא אותו שבפרשת שמיני האמור אחר ענין שרצים מ"מ מנליה כי עליהם דוקא נאמר שמא הוא על כל המצות שבאו בתורה ויהיה פירושו והתקדשתם בפרישת אכילת שרצים וגם בקיום שאר מצות כי קדוש אני כשם שקדושתו כוללת כל הדברים כך יש לנו לומר בקדושתנו עכ"ל. והנני מוסיף ביאור דלפירוש הרמב"ן שפירש דוהתקדשתם לא קאי אלא על פרישה מאכילת שרצים תקשי הא דדריש בתורת כהנים כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, ולשון רש"י בפירוש החומש כשם שאני קדוש שאני ה' אלהיכם כך והתקדשתם וכו', כיון שצוונו להתדמות אליו בקדושתנו למה פרט דוקא על פסוק אכילת השרצים היה ראוי לצוונו להיות פרושים בכל הפרישות כדי שנתדמה אליו בכל מה דאפשר שהרי אם נקדש עצמנו בכל מיני קדושות ופרישות אין ערוך קדושתנו לקדושתו כמאמרו ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. אמנם אם נפרש דמאמר והתקדשתם והייתם קדושים כולל כל המצות ניחא, ויהיה הפירוש אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם, ר"ל כי אני ה' אלהיכם קדוש וראוי לכם להתקדש בכל המצות כדי להתדמות אלי בכל מה דאפשר והיינו דקאמר והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני וכ"ש שראוי לכם שלא תגרמו לכם טומאה באכילת השרצים שאכילת השרצים הם טומאת הנפש כמ"ש רבינו הרמב"ם בשורש החמישי וז"ל וכן אמרו ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אחר זכור איסור המינים שנאסרה אכילתם נתן טעם לזה ואמר ולא תטמאו באכילתם כאלו הוא יספר כי עשיית זה שהזהיר ממנו היא טומאת הנפש, ולפ"ז כיון דעכ"פ הפירוש דוהתקדשתם וגו' שיתקדשו בכל המצות וגם שהוא הטעם ללאו דלא תשקצו אין ראוי למנות במ"ע בפני עצמה ודוק:

שם בלשון הרמב"ם ובמכילתא ואנשי קודש תהיון לי איסי בן יהודה אומר כשהקדוש ברוך הוא וכו' ומקיים הצווי ההוא יקרא קדוש עד כאן לשונו. וכתב עליו הרמב"ן וזה לשונו,

אבל ואנשי קודש תהיון לי וכו' כשישראל עושין מצוה מוסיפין לעצמן קדושה וכו' עכ"ל. ולפירוש הרמב"ן קשה אי ס"ד דהבטחה היא לומר כשישראל מקיימין המצות מבטיחן שיהיו לו קדושים מאי כשהקב"ה מחדש להם מצוה דמאי שייך מחדש להם מצוה להבטחה ודוק:

ומה שדקדק על פירוש הרמב"ם נ"ל דאיסי בן יהודה אתי לתרץ אגב אורחא מאי דיש להקשות מאחר שואנשי קודש תהיון לי אינו צווי בעצמו אלא הוא נמשך אחר המצוה שנצטוו בה והוה כאלו אמר קיימו מצותי, למה הוצרך לצוות על זה פשיטא שאנו מחוייבים לקיים מצותיו דמי שמחוייב לשמוע אליו מה שמצוה עליו שיקיים מצותיו הוא המחוייב לקיים המצוה שמצווה עליו. ולזה בא כמתרץ כשהקב"ה מחדש עלינו מצוה מוסיף בנו קדושה ולכך אע"פ שודאי אנו מחוייבים לקיים מצותיו אעפ"כ צוה עלינו עוד שנית שנקיים מצותיו כדי להוסיף עלינו קדושה כאמור ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, וכדרשת ר"ח בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות. והא דדריש איסי בן יהודה על האי קרא ולא על קדושים תהיו ואינך מצות הבאים על כללות התורה, היינו משום דזה הוא הפסוק הראשון שבא בתורה לצוות עלינו על כללות התורה באמרו ואנשי קודש תהיון לי ר"ל קיימו מצותי כמו שפירש לנו הרמב"ם כוונת איסי בן יהודה. ובזה יתישבו גם כל המצות שבאו כפולים וק"ל:

ובזה יתישב לשון הכתוב ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, דתיבת ויאדיר נראה לכאורה כשפת יתר. אמנם להנ"ל יתישב, והוא דהש"ס פריך בחולין (דף ס"ו:) ולכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר א"ר אבהו וכן תני דבי ר' ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר. ופירשו התוס' הרבה אמר לנו טעמים לידע מהו קשקשת. ולשון רבינו הרמב"ם בשורש הט' וז"ל וכשהגיענו אלו הענינים המצווה בהם והמוזהר מהם יהיו פעולה וכו' וכן יבא צווי אחר צווי לחזק וכו' עכ"ל. ויש לדקדק מאי אהני לן ריבוי האזהרות לחזק הלא מי שנגע יראת אלהים בלבבו ירא מלעבור על דבר ה' באזהרה אחת. ובא הפסוק ליישב זה ה' חפץ למען צדקו, ר"ל למען להוסיף להם קדושה כנ"ל לכך יגדיל תורה, ר"ל הרבה טעמים לידע פירוש התורה, וגם יאדיר ר"ל מרבה אזהרות וצוויין לחזק דכל זמן שהקב"ה מחדש להם מצוה מוסיף בהם קדושה כדרשת איסי בן יהודה הנ"ל ודוק:

בעזרת יודע שבתי וקומי ארחי ורבעי, נשלם שרש רביעי, ואלהי קדושי, יעזר לי לבאר שרש חמישי:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.