תפארת ישראל - בועז/תרומות/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ תרומות ה

(א) מה שהקשה רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל למה קא' הכא יקרא שם לתמ"ע. ובפ"ד מ"ה קא' יעשנה תמ"ע נ"ל דלעיל דהי' חולין הטבולין למעשר דמחוסר מעשה רבה לעשותו מעשר. ולקרותו אח"כ תמ"ע נקט לשון עשיי'. משא"כ הכא שכבר הוא מעשר ואינו מחוסר רק לקרותו לתמ"ע נקט שפיר קורא שם. ומה שהקשה דמה מהני נקודים הרי לא משכחת תולין טמאים רק ראשון ושני וכיון דאוכל כנאכל נפסל גופו לתרומה כפ"ב דטהרות מ"ב נ"ל דוקא לתרומה בעינא נפסל. ולא לדמוע דמדאו' ברובא בטל (כתו' נדה דמ"ז א') דהו"ל תרי דרבנן:

(ב) ונ"ל דמצי איירי אפי' הוכשרה התרומה. ואפ"ה כיון שאין בכל גרעין של חולין כביצה אמ"ט לתרומה שבצדה. והן אמת שמרש"י (חולין קי"ח ב') משמע שכל שנוגעין אוכלין זב"ז מצטרפין לכביצה. אבל כבר הכריעו שם רבעתו"ס (ד"ה אין) שלא כדברי רבינו בזה. ועי' עוד ברמל"מ (פ"ד מאוכלין ה"ג). וא"ת א"כ דמיירי בשכבר הוכשר' התרומה. א"כ למה קאמר יאכלנו קליות. הרי גם אם ירטיב החיטין רשאי לאכלן דאין גרעין מטמא לחבירו. וגם המי' לא יתטמאו מגרעין פחות מכביצה (כרמב"ם פ"ד מאוכלין) י"ל אין ה"נ רק דהכי אורחא לאכלן קלי ולא חיין. תדע דהרי הוה מצי נמי למנקט דיכוס החיטין חיין כמו שהן אלא דאתא רק לאפוקי שלא יבשלם יחד ויתמעכו לדייס'. ואז יהיה כביצה חולין טמאים ביחד ויטמא התרומה. וא"ת אי בשכבר הוכשר התרומה. אמאי קאמר בסיפא שילוש במי פירות ומאי מהני בזה. הרי ע"י הלישה יהי' כביצה חולין גוש א' ויטמא התרומה שכבר הוכשרה במי' י"ל דכל שלש במי פירות חיבורי אדם אינו חבור וכל קורט וקורט קמת לעצמו עומד. ורק בלש במי' הוי חיבור כרמב"ם פ"ו מאוכלין הי"ג:

(ג) הקשה רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל למה ביטול טומאת תרומה בק"א ולבטל טומאת חולין ברוב כספ"ד דמכשירין ותי' ביטול טומאת תרומה כביטול איסורו עכלה"ט ולפעד"נ דאפי' בחולין לא מהני כ"א במים הראויין למקוה ולטהר טמאים. כמ"ש הר"ש ספ"ד דמכשירי' בשם התוספתא:

(ד) הקשה רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל בנפל והגביה כ"פ למה שרי עד שתרבה תרומה ואילו בב' קדרות פ"ז מ"ה לא תולין להקל במחצה ע"מ. ונ"ל דהתם בתחלת בטול משא"כ הכא דכבר נתבטל גם בפלגא אינו חוזר וניער עכלה"ט:

(ה) כ' התי"ט ד"ה כך וז"ל ולא הוה מבטל איסור לכתחלה. שעי"ז שטחן נתגלה שההיתר הוא יותר ממה שחשבנו. וכ' עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א[אות לז] וז"ל אבל הר"ש כ' דמתני' ר' יוסי היא דאמר אף מתכוון וילקט ויעלה בק"א (נ"ל דט"ס וצ"ל בר"א) עכ"ל והיינו ר"י דפ"א מ"ו דערלה. וק"ל הא בסוגיא דגיטין דנ"ד ב' אדפרכינן דר"י אדר"י מנפלו ונתפצעו דר"י ס"ל דלא יעלה. ומשנינן חזקה אין אדם אוסר כרמו בנטיעה א'. הרי דבעלמא גם ר"י ס"ל דאין מבטלין איסור לכתחלה. אמרה בקי תמהני אדברי רבינו דהרי דברי הר"ש דברי הירושלמי הם שכך כ' הירושלמי הכא דמתני' דהכא ר"י הוא וירושלמי לשטתי' דטעם דר"י בפ"א דערלה שכך דרך מידל בגפני'. ור"ל לפע"ד מדדרך לעקור גפן מבין הגפנים כדי לעבות הנשארים. א"כ אין כוונתו לבטל האיסור. דאילו יודעו הי' עוקרו דמה שמפסיד בצ"א מרויח בצד אחר. וכ"כ הכא שכן דרך כהנים לטחון בל"ז הדמוע ולא מחזי כמבטלו. ואדרבה הך דהכא עדיפא דיש דעות בירושלמי דהך דהכא ד"ה היא משום שכן דרך כהנים וכו'. וכדי שלא יחלוק הירושלמי עם הבבלי ראוי להשוות מדותיהם שכך דעת הבבלי בגיטין ג"כ שאין אדם אוסר כרמו בנטיעה א' ואילו יודעו הי' עוקרו מטעם הנ"ל. וכן נראה דעת הרמב"ם פט"ז ממ"א הכ"ה שכך פי' הבבלי. ומתורץ ג"כ קו' רכ"מ שם ארמב"ם שכ' דטעם דר"י דאילו יודעו הי' עוקרו. דהקשה דא"כ באגוזי' ופצען נמי אילו ידען הי' מוציאן. ולפי דברינו הנ"ל לק"מ. וזה ברור ת"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.