יצחק ירנן/תפילה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ תפילה ו

ד

אסור לו לאדם שיטעום כלום וכו' מאחר שיעלה עמוד השחר וכו'. נראה מדבריו דמשעלה עמוד השחר הוא זמן תפילה וכמ"ש מדברי הטור סי' פ"ט שכתב זמן תפילת השחר מתחיל וכו'. ופירוש דבריו דזמנה הוי משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח שהיא כנגד תמיד השחר וכמתיא בן שמואל דתנן ביומא פ"ג האיר פני מזרח עד שבחברון וזמן זה הוא אחר שיעלה עמוד השחר וכמו שנראה משם והטעם שהיו ממתינים עד זמן זה הוא שלא יטעו וכדתנן שם שפעם אחת עלה מאור הלבנה וכו' יעו"ש, ברם אפילו מ[ש]עלה עמוד השחר הוא זמן התמיד וכמו שנראה ממתני' דמגילה דמשעלה עמוד השחר הוי יום יעו"ש בהרב ז"ל שם, ומ"מ עיקר זמנה הוא מהנץ החמה ומשום יראוך עם שמש אלא דאם התפלל עם עמוד השחר יצא אפילו בלא האיר כל המזרח כיון שהוא זמן התמיד אלא כדי שלא יטעו לכתחילה אין להתפלל אכן אם התפלל יצא כן נראה פשוט בפירוש דבריו ונימוקו עמו. ברם מדברי הרא"ש לא משמע הכי שכתב וז"ל וזמנה משיעלה ברק השחר והאיר פני המזרח מידי דהוה אתמיד של שחר וכו' ונפק"מ אם התפלל בזו יצא דתנא לא חש לפרשו דמילתא דפשיטא היא כיון דזמן המאוחר הוא בזמן התמיד הוא הדין המוקדם עכ"ל, הרי משמע דעל מ"ש דזמנה הוא משהאיר פני המזרח כתב דנפק"מ דאי התפלל יצא הא בעלות השחר ממש לא יצא. ועוד דמאחר שהאיר פני מזרח לכתחילה יכול להתפלל דומיא דתמיד ולדידיה בדיעבד דוקא ולכאורה חלוקים הם זה מזה. גם מרן בספרו הקצר נמשך אחר דברי הרא"ש שכתב ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא הרי שהצריך לשיצא בדיעבד האיר פני מזרח וכפשט הרא"ש. ואפשר בדוחק להשוות דברי הטור לדברי הרא"ש וראיתי להפר"ח שחלק עליה דמרן וכתב כדכתבינן לדעת הטור אלא שכתב בסוף דבריו ודלא כדמשמע מדברי רבינו ירוחם שהביא בב"י ומדברי ה"ה וכו' ולמה לא כתב ג"כ שכן דעת הרא"ש ג"כ כרבינו ירוחם והרב המחבר, וגם לא כתב ג"כ שדברי הטור דלא כרי"ו כנראה מלשונו.

ולא

יצא לדרך קודם וכו'. וכ"כ הרי"ף אסור לאדם לצאת לדרך קודם שיתפלל שנאמר צדק לפניו יהלך. ועפי"ז אין מובן למ"ש מרן בב"י סי' פ"ט וז"ל וכיון דהרשב"א והרא"ש מסכימין לדעת א' הכי נקטינן. נראה מדבריו דס"ל לדעת הרי"ף ורבינו דלא סברי כת"ק מדלא כללם עם הרשב"א (והרא"ה) [והרא"ש], ובכן תמהו כל המחברים עליה דהרי"ף ורבינו שלא הביאו ההיא ברייתא, ברם עפי"ז לא קשה כלל שסמכו אהא דכתבו הכא ואדרבא יש לתמוה על הב"י כפי מה שהבין שהרי"ף ורבינו לא פסקו הכי אמאי פסק כהרא"ש דהא כללא כייל לן מרן דאחר הב' מג' הרועים הנזכרים גררינן אלא דלקושטא דמילתא כפי מ"ש הדין דין אמת כמ"ש מרן דהרי הרי"ף ורבינו והרא"ש והרשב"א מסכימין לדעת אחת והכי נקטינן.

י

וכל המלוין את המת וכו'. עיין מ"ש הב"י סי' ק"ו וז"ל כתב הרמב"ם וכו' ופירש בפירוש המשנה וכו' יעו"ש. ולענ"ד י"ל שדעת רבינו כדעת כל הפוסקים דאלו ואלו פטורים אנושאי המטה ודוקא אם נשאו ברם מלוים לחוד חייבים, ומ"ש וכל המלוים וכו' פטורים פירוש נושאי המטה שכבר נשאו וקרי להו מלוים משום דכל עצמם עכשיו אינו אלא ללוות ומשו"ה פטורים. ומ"ש בפירוש המשנה ואם לא היה מן המזומנים, (הם) [הן] נושאי המטה דלפניו (הם) [הן] שלאחר המטה שכבר נשאו ורוצים לשאת שנית וכמ"ש רש"י וע"ז אמר ואם אינו לא זה ולא זה חייבים בק"ש ופטורים מתפילה וכדעת התוס' דאף שאין דעתם לשאת המטה פטורים דלא כרש"י יעו"ש.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.