אור שמח/מלכים/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אור שמח ‏ מלכים ב

א

וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו אלא מלך אחר לפיכך אבישג כו':
מפירוש המשנה לרבינו נראה כי הוי סבר דהא דאמרו אבישג מותרת לשלמה הוא משום דהלכה כר' יהודה דאמר מלך נושא אלמנתו של מלך, ולכן פסק תמן כר' יהודה, אבל כאן בזקנותו שנה לן רבי דלעולם בתשמישו ושרביטו של מלך מותר למלך אחר לפיכך אבישג שלא נשא אותה היתה מותרת לשלמה, אבל אשתו של מלך להנשא למלך אחר אסורה, ולכן כתב דאשתו של מלך אינה נבעלת למלך אחר ג"כ. ואם היא פלגש נראה מדברי רבינו דבכלל שרביטו של מלך הוי, ואולי כלל זה רבינו בכלל אשתו של מלך. ומהירושלמי דמפרש טעמא דר' יהודה משום שנשא דוד רצפה בת איה אע"ג דפלגש שאול הוי, משום דבירושלמי כתובות פ"ה אמר ר' יהודה גופיה דפלגש אית לה כתובה רק תנאי כתובה לית לה ומכש"כ דקדושין אית לה והויא אשתו, ומשום זה מוכיח בירושלמי יבמות מהא דנשא דוד רצפה בת איה דמותר אדם באשת חמיו יעו"ש. ומהא דבא אבנר עליה נראה דאו אלמנתו מותרת למלך אחר או פלגש מותרת למלך אחר והיה סבור אבנר שהוא חשוב כמו מלך ומותר בה ודוק. ומשום זה מוכרח רבינו לפרש טעם חדש על הא דאין חולצין לאשתו, משום דלהשתמש בה שתחלוץ מנעלו מותרת למלך אחר ואם אחיו מלך מותר לכן מפרש טעם אחר. ובהא דאינו מיבם כתב רבינו משום דאינו חולץ ועיין בתוס' יבמות מ"ד בהא דחרש ושוטה מיבמין אף ע"ג דאינן חולצין יעו"ש. אולם לי נראה עפ"י מש"כ הפוסקים דיבום צ"ל בפני עדים לכן אינו מייבם משום דגנאי הוא לו לבוא על אשה בפני עדים וכמש"כ בתוס' קדושין דף י"ב ד"ה רב מנגיד אמאן דקדיש בביאה יעו"ש ודוק:

ד

שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד:
בתוס' סוטה סוף פרק אלו נאמרין הביאו בשם שוחר טוב, אמר ר' אמי אף למלכי ב"ד אין ישיבה בעזרה מהו וישב לפני ה' כו' ולמי היתה ישיבה בעזרה ובהיכל הוי אומר לכה"ג שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא, ורבינו בהלכות בית הבחירה פרק ז' הלכה ו' כתב ואסור לכל אדם לישב בעזרה כו', הרי שלא הוציא כהן גדול, משום דמוכח בתלמודין דפריך וכה"ג עומד ומקבל וקורא עומד מכלל דיושב הוא והא אמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד, הרי דכה"ג אסור לישב, ולכן כלל רבינו כל אדם באיסור הזה. אמנם לדעתי באמת אף כה"ג בכלל האיסור לישב בעזרה, ורק כוונת השוחר טוב משום דכה"ג כשהוא לבוש בשמונה בגדים וציץ עליו בשם הכתוב עליו וכמו שאמרו במשנה במקדש נושאין כפיהם ע"ג ראשיהם חוץ מכה"ג שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ, ולכן פריך הגמרא שפיר עומד מכלל דיושב והא אין ישיבה בעזרה כו' דתנן בא לו כ"ג לקרות אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא וא"ל קורא באצטלית לבן משלו, הרי דלא היה לבוש בציץ רק בבגדי בוץ או באצטלית לבן, ולכן שפיר פריך איך ישב בעזרה, דרק משום ציץ כשהוא לבוש בשמונה בגדים מותר לו הישיבה, וכבר נתפרש בירושלמי שהכ"ג היה לובש שמונה בגדיו אף שלא בשעת עבודה יעוין בחגיגה והביאוהו בתוספות שם, וזה ברור לדעתי שרק מפני כבוד השם שעליו הותר לו לישב, ולכן סתם רבינו דכל אדם אסור לישב ודוק:

ו

וכשמדבר אל כל הקהל כו':
נ"ב סוטה פרק אלו נאמרין דף מ' לעולם תהיה אימת צבור כו' ובתוספתא וכשמדבר אומר אחי ועמי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.