לבושי שרד/אורח חיים/תקמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:58, 6 בינואר 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיוף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקמה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


ט"ז סק"ב לכתוב בח"ה דאסור. אסור משום דאינו צורך מועד וכה"ג לא שרי אלא מעשה הדיוט וכמבואר בסי' הקודם וכתיבה הוא מעשה אומן וע"ז מביא כל הנך ראיות:

שם אינו מובן לי. ס"ד דהט"ז דמ"ש רמ"א נהגו להקל כו' לא קאי אצורכי רבים דוקא אלא גם אדברי המחבר ומשמע לי' להט"ז הכי כיון דכתב רמב"ם טעמא להתיר שאלת שלום מפני שהיא מעשה הדיוט וכתיבה דס"ת שאסרו יהיב טעמא משום שהיא מעשה אומן א"כ כיון דכ' רמ"א שאינו מעשה אומן שרי גם ליחיד אלא דקשה דאף בהדיוט לא הותר ליחיד אלא לצורך המועד כמבוא' בסי' הקודם וא"כ לדברי הרמב"ם בשאלת שלום דיהב טעם ההיתר משום שהוא מעשה הדיוט צ"ל דמיירי לצורך המועד וכ"כ הב"י ובסעי' זה הא מיירי שאינו צורך המועד ולא כ' דין צורך המועד אלא בס"ב לכן העיקר כמסקנת הט"ז וק"ל. ולכן הקשה אהי' קאי רמ"א ז"ל ומסיק דלא קאי רמ"א אדברי המחב' אלא אדין צורכי רבים דאיירי ביה רמ"א:

שם משיט"א שהרי לא נתנה בסיני. חסר לשון וכצ"ל דהרי הב"י הביא בשם הרי"ו להתיר משיט"א משום שלא ניתנה בסיני רק כתיבה גסה וכתב ב"י ע"ז כו' כצ"ל:

מג"א סק"א הוי צורכי רבים. אע"ג שהוא ליחיד מ"מ קרי צורכי רבים עיין מ"א סקי"ז:

סק"ב דהוי מעשה אומן. ומעשה אומן לא הותר אפי' ברבים רק לצורך המועד כמבוא' בסי' הקודם:

שם כתיבת סת"ם ר"ת ס"ת תפילין מזוזות:

סק"ה מותר לכתוב. היינו דברי הרמ"א כאן:

סק"ו אפי' להניחן אחר המועד. דהרי המחבר פ"ל דאסור להניח תפילין בח"ה לעיל סי' ל"א ואפ"ה מותר לכתוב לעצמו משום דלעצמו לא אסרו חז"ל דבר זה:

סק"ח דבגלגל אסור כת' כך לתרץ קושית הט"ז סק"ד:

סק"י שימצא פרנסתו. אבל לכתוב לעצמו מודה המ"א להב"י:

ט"ז סק"ז נזהרין מאוד בתיקונן והוי מעשה הדיוט ומיקרי ג"כ צורך המועד הואיל שדבר ההיא נעשה במועד דאי אין בו צורך המועד הא אסור ליחיד אף במעשה הדיוט:

מג"א סקי"א עסי' תקמ"ד. דנתבאר שם דליחיד אין מותר אלא צורך המועד ומעשה הדיוט:

סקי"ח ומיירי שנשא וכו'. דמש"ה יש אוסרין כיון שכבר נשא אין בזה צורך המועד אבל אם היה צורך המועד היה מותר דהוי מעשה הדיוט כמ"ש הט"ז סק"ז אלא דאין מצוין ד"ז דהא אין נושאין במועד אם לא במחזיר גרושתו:

שם וא"כ במדינתינו. לא קאי אדסמיך לה אדלעיל דכיון דטעם ההיתר משום שמא יבוא ערעור לכן במדינתינו אסור רק התוספת כתובה שרי:

סקכ"ה בלוחות שלנו הנקרא שרייב טאוויל שהוא ג"כ אינו מתקיים כ"כ:

ש"ע ס"י דנין וכו'. הטעם דהוי צורכי רבים עיין במ"א סקי"ז דאע"פ שהיא לאיש מיוחד כו' ע"ש:

סי"א לקבול בשביל חובותיו וכו'. עיין סי' תקל"ט ס"ג בהגה:

ט"ז סקי"ב וכמו שכת' בסמוך. היינו מה שכת' בסק"י להתיר במשיט"א בלי שום שינוי:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.