רא"ש על התורה/שמות/יד

רא"ש על התורה שמות יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כ

ויאר את הלילה. פירוש ויחשיך לכן ולא קרב זה אל זה כל הלילה שאין אדם נלחם בלילה וכן לשון חז"ל אור לארבעה עשר:

כו

נטה את ידך על הים. שמעתי מפי אבא מרי ע"ה שקריעת ים סוף לא נעשית במטה והטעם לפי שהיו מלעיבים ומלעיגים על משה מלאך ה' צבאות והיו אומרים מה כוחו ומה טיבו של משה והלא הקטן ממנו אלו היה מטה האלהים בידו יעשה נסים ונפלאות כמוהו אז ראה והשקיף אל קנא יושב בשמים וצוה למשה עבדו ואתה הרם את מטך פי' הפרישהו ממך לשון תרומה ונטה את ידך על הים ובקעהו וכן עשה וזהו שאמר הפסוק ויאמינו בה' ובמשה עבדו אז הרגישו היכולת שהיה ביד משה בלתי מטה האלהים וחזרו והודו לראשונות. ואני מצאתי סעד לדברי אבא מרי ע"ה במדרש תהלים על מ"ש דוד הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור ואחר אמר מה לך הים כי תנוס משל למה הדבר דומה למלך שחלה אחד משריו וכאשר קם על רגליו נכספה נפשו לטייל באחד מהפרדסים בקש מאת המלך שימסור לו המפתח מהפרדס מסר לו טבעתו שיראה לו השומר הפרדס וינוח וישקוט שמה השר ההוא הלך אל השומר וימאן השומר ויאמר אליו סור מעלי כי כבר הזהיר בי המלך שלא לפתוח הגן נעול לשום אדם חזר בו השר בפחי נפש אל המלך ויגד לו את כל אשר קרהו וישנס מתניו המלך בעצמו וילך שם ויהי כאשר ראהו השומר רעדה אחזתהו אמר עתה יהרגני על אשר פיהו מריתי ולא עשיתי בעבור טבעתו מה עשה ברח מפניו ויהי כראות המלך את השומר בורח מפניו קרא אותו בקול גדול מה לך שומר כי תנוס הנך נאמן בכל ביתי כי שמרת מצותי ראשונה שצויתי לך על הגן לשומרו אך מעתה תעשה עבור זה עבדי אשר חפצתי ביקרו כמו שתעשה בשבילי גדולה וקטנה. כך משה רבינו הלך אל עוזא שרו של ים ומטה האלהים בידו אשר חקוק בו השם המפורש וימאן השר לפתוח לו מימיו א"ל לית אנא מתכביש מן קדם ילוד איתתא כדמפורש באגדת ויושע. לסוף נגלה הקב"ה בכבודו על הים אז ראה הים וינס מפניו ויקרא אליו מה לך הים כי תנוס אל תירא כי אתה שומר נאמן ושמרת דרך פקודי אשר הפקדתיך מששת ימי בראשית שלא לפתוח מימיך אכן לזה משרתי נאמן בכל ביתי שמור ואל תמר בו ואין צריך אות ומופת כי שמי בקרבו לעין כל הבקיע הים ויזובו מימיו מזה ומזה בידו החזקה:

שמעתי פי' נאה קפאו תהומות בלב ים. לבו של אדם בשליש הגוף כמו כן הים נבקע עד שלישו שהיה גדוש וגודשא תילתא ותחתיהם קפאו תהומות בלב ים וזה שאמר הכתוב דודי שלח ידו מן החור בשיר השירים פי' דודי זה הקב"ה ששלח ידו להעביר ולסעוד הזקנים שלא היו יכולין לעבור את המים שעדיין היה הטיט בהם למעלה לפי שלא קפאו רק עד שליש והתהום צף ועולה והיה רטוב מקום מעבר ואסמכוה רז"ל לעשות ציצית שליש גדיל ושני שלישי ענף ועל יציאת מצרים כתיב פרשת ציצית ושמנה חוטי ציצית כנגד שמנה ימים שיש מיום שחיטת הפסח עד ז' ימים של פסח שעברו הים:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.