משאת המלך/שמות/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משאת המלך TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יד

משאת המלך על התורה - שמות יד
פרשת בשלח

ב[עריכה]

וישבו ויחנו לפני פי החירת וגו' ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם וגו' וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וגו' (יד ב)

מהמבואר בכתוב דבתחילה בני ישראל לא היו בסכנה כלל, ורק מפני שהקב"ה רצה להכבד בפרעה לכן אמר להם שישובו ויחנו וגו', וחזקתי את לב פרעה ורדף וגו', ואזי אכבדה בפרעה ובכל חילו ע"י קריעת ים סוף, נמצא לפי"ז דתכלית קריעת ים סוף היה כדי להטביע את המצרים ולא כדי להושיע את ישראל, [אמנם מ"מ חשוב זה גם נס של ישראל, ולכן צריך לברך ברוך שעשה וגו', עיין ברכות נ"ד.]

ולהדיא מבואר כן ברמב"ם בהל' יסודי התורה (פ"ח ה"א) שכתב, היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו. וזהו נמי המכוון בפיוט הטבעת בתרמית רגלי בת ענמית, שכל ענין וישובו ויחנו וגו' הוא היה תרמית להטביע המצרים, וכן בשירת אז ישיר כל השירה נסובה על טבוע המצרים ולא על תשועת ישראל מידם, וכמו שכתבנו דעיקר התכלית היה טבוע המצרים.

טז[עריכה]

ואתה הרם את מטך (יד טז)

איתא במדרש (שמו"ר פכ"א ו') שא"ל הים למשה מפניך איני נקרע, אני גדול ממך שאני נבראתי בג' ואתה נבראת בו', מה עשה הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה וברח הים, ע"ש. וכבר ביארו המפרשים דמה שנתן הקב"ה ימינו, המכוון הוא בזכות התורה שנתנה הקב"ה למשה מימינו ע"י זכות זו נקרע הים.

אמנם נראה דאף יש בזה תשובה לטענת הים שאני גדול ממך שאני נבראתי בג' וכו', דהנה איתא בויק"ר (פי"ד א') עה"כ (תהלים קל"ט ה') אחור וקדם צרתני, אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית, ואם לאו א"ל יתוש קדמך וכו', ע"ש. ונראה בפשוטו שאין זה שתופסים כל פעם המדרש הנראה צורך השעה, אלא דכך הם אכן הדברים, שבאם עושה מעשה בהמה, הרי אמנם אין לו שייכות לרוח אלקים דיום הראשון ואזי א"ל יתוש קדמך, אבל באם הוא עוסק בתורה ומצות, הרי הוא בכלל ורוח אלקים שקדם למעשה בראשית. וכמו"כ אמרו שם שהקדים הכתוב תורת טומאה של בהמה וחיה לתורת האדם, והיינו נמי דכל דקאי על הגוף החומרי בזה בהמה אמנם קודמת.

וביותר נראה שהרי הטעם שנברא אדם אחרון הוא כדי שימצא שהכל כבר מוכן לצרכו, וא"כ אי"ז חשיב שהוא מאוחר כלל אלא אדרבה הכל הכנה בשבילו, וזהו לצורך עבודת הקודש בלבד, אבל באם סרח א"כ א"צ לו בהכנה וא"כ הרי באמת נתאחר לכולם.

והיינו התשובה לטענת הים במה שנתן הקב"ה ימינו שהוא זכות התורה, דע"י התורה בטלה טענת הים שהוא גדול ממשה לפי שהוא נברא בג', לפי דע"י התורה אז אכן משה קדם לכל מעשה בראשית, וכמו שאמרו דאם זכה א"ל אתה קדמת לכל מעשה בראשית.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א