מראי מקומות/שמות/יד

מראי מקומות שמות יד

פסוק ב

לפני פי החירות

המזרחי (כאן) ביאר שבאותו מקום היה עבודת כוכבים שלא היה מניח לעבד לברוח ממצרים והיה קרוי 'פיתום' לשון פה סתום, ועכשיו שלא מנעה מישראל ללכת כדרכה התברר למצרים שהם בני חורין ולכן קראו לה מעתה 'פי החירות' במקום 'פיתום'.

פסוק ז

וכל רכב מצרים ושלישים על כולו

כתב הפני משה (כלאים פ"ח ה"ג): לפי שבראשונה לא היה מנהגם אלא לקשור שתים עגלות כאחת וזהו מרכבת המשנה דקרא ואח"כ עמד פרעה ועשה ג' עגלות קשורות וזהו דכתיב וכל רכב מצרים ושלישים על כולו - שהוסיף עגלה שלישית לכל מרכבה כדי להושיב הרבה בני חיל בתוכם. וכשעמדה מלכות הרשעה הוסיפה ועשה אותן ארבעה וכך ראיתי בדברי הימים שלהם שהיו נוהגין ברומא כשנצחו לאיזה שונא וחזרו לרומא והביאו להמנוצח היו עושין מרכבה וקראו אותה מרכבת הטרוימפ"א וקשרו עגלות זו לזו ובהם היו מושיבין בראשונה להמנצח וכן בשארי העגלות להמסייעים לכבוד ובאחרונה להמנוצח וכך באו להעיר בקול צהלה ותרועה. עכ"ל.

פסוק יד

ד' ילחם לכם ואתם תחרישון

בספר מאמר מרדכי (נדבורנא) פירש בדרך הלצה על פי מאמר חז"ל (ברכות לה:) "ואספת דגנך מה ת"ל לפי שנא' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל ר"ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים וכו', אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן." וזהו ד' ילחם לכם לשון לחם, פי' הש"י ישפיע לכם לחם לאכול, רק ואתם תחרישון לשון חריש וקציר, שתנהגו מנהג דרך ארץ כר' ישמעאל.

פסוק טו

מה תצעק אלי

צ"ב שהלא עת צרה היא ובודאי יצעק לה'. יעויין באור החיים.

דבר אל בני ישראל ויסעו

אף שעדיין לא אמר לו לנטות ידו ולקרוע את הים, ועתה הים לפניהם ולאן יסעו. עיין אור החיים.

פסוק כא

וישם את הים לחרבה ויבקעו המים

צ"ב הסדר שתחילה הזכיר השמת הים לחרבה ורק אחר כך בקיעתו. ועיין מש"כ הכלי יקר.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף