קרית ספר/יבום וחליצה/ג
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
האומר זה בני או יש לי בנים נאמן ופוטר אשתו דלא מוחזק לן האי גברא בשעת מיתתו לא בבני ולא באחי והיא בחזקת שאינה זקוקה ליבם הילכך מוקמינן לה אחזקתה. אמר זה אחי או יש לי אחים אינו נאמן דלאו כל כמינה לאפוקא מחזקתה לאוסרה אכ"ע.
געריכה
היה מוחזק באחים ואמר בשעת מיתתו אין לי אחים וכן על מי שהוחזק אחיו אין זה אחי אינו נאמן כיון שהיתה בחזקת שהיה לה יבם ואפילו היה מוחזק שאין לו ויצא קול מוחזק בב"ד שיש עדים במדינה אחרת שיש לו אח הרי זו חוששת מדאוריתא עד שיבאו העדים שאמרו וישאלו.
דעריכה
מי שזינה עם אשה ונתעברה אפילו היא מודה לו הרי זה ספק לענין יבום כשם שזינתה עם זה כך זנתה עם אחר והרי אין לו חזקה וחולצת ואינה מתיבמת משום ספקא דאשת אח מדאוריתא.
העריכה
עדות יבמה למיתת בעלה כעדות אשה למיתת בעלה לכל הדברים. וכן אם העיד עד א' שניתן לבעלה בן במדינת הים להתירה לזר נאמן.
זעריכה
שתי יבמות שהעידו זו לזו ב' אסורות שאין יבמתה נאמנת להעיד לה שמת בעלה דחזקת שנאתה מבטלה לחזקת דלא משקרא במילתא דעבידא לאיגלויי. הי' לא' מהן עד א' היא אסורה ואותה שאין לה עד ואמרה מת בעלי מותרת. לזו בנים ולזו אין בנים שאין לה בנים אסורה ושיש לה בנים מותרת. היה להן יבם א' מכאן הרי זה מייבם לשתיהם דלענין יבום לא הוצרכה זו לעדותה של זו. מת זה היבם שייבם אותן אסורות להנשא לשוק זו מפני בעלה של זו וזו מפני בעלה של זו שמא עדין הם חיים ואצל עצמן היו נאמנות להתיבם אבל להנשא לשוק לא דנמצא עדותה של זו שמת יבמה ג"כ מועילה לזו ואין יבמות מעידות זו לזו צד היתר נתגרשו הרי אלו מותרות לזר דהא אינה צריכה לעדות יבמתה כיון שנתגרשה אינה זקוקה עוד.
יאעריכה
אין היבמה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא לזר הואיל והוא איסור לאו שמא יהיה קל בעיניה וליכא חזקה דאתתא דיקא ומינסבא כדאיתא באשה שמת בעלה. וכן אין היבם נאמן לומר מת אחי שייבם את אשתו דאע"ג דמילתא דעבידא לאיגלויי היא שמא עיניו נתן בה והאי שמא איתרע לה לחזקה דאין אדם משקר במילתא דעבידא לאיגלויי. ואין האשה נאמנת לומר מתה אחותי שתכנס לביתה ואין האיש נאמן לומר מתה אשתי שישא את אחותה עד שיעידו ב' עדים שלא האמינו עד א' בחזקה דלא משקר איניש במילתא דעביד לאיגלויי אלא משום התרת עגונה.
יבעריכה
ואף על פי שאינה נאמנת לומר מת יבמי אם אמרה ניתן לי יבם במדינת הים ומת הוא ובעלי נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר והא ילפינן לעיל מן התורה ומסברא שהפה שאסר נאמן להתיר. מת בעלי ואח"כ מת בני נאמנת להנשא לזר שהרי היתה בחזקת היתר לזר מת בני ואח"כ מת בעלי אינה נאמנת להתיבם דלא היתה בחזקת זקוקה ליבם כיון שהיה לה בן וחוששין לדבריה דשויא נפשה חתיכה דאיסורא לזרים וחולצת. אמרה ניתן לי בן במדינת הים ומת ואח"כ מת בעלי נאמנת ומתיבמת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר והרי היתה בחזקת היתר ליבמה בעת שהלכה. אמרה מת בעלי ואח"כ מת הבן שניתן לי אינה נאמנת לפטור עצמה וחוששין לדבריה וחולצת ואפילו לא היתה פסולה לכהונה חולצת מן התורה.
טזעריכה
וכן אשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ובאו שנים ואמרו לה מת בעליך לא תתיבם שמא ילדה צרתה ומותרת בחליצה מן התורה ואפילו לא היתה פסולה מן התורה לכהונה.
יזעריכה
האשה שמת בעלה והיתה חמותה בעיר אחרת אינה חוששת שמא ילדה חמותה אלא נעמיד אותה על חזקתה והרי היא מותרת וכן אשה שמת בעלה והיה לו בן במדינה אחרת מותרת לזר ואין חוששין שמא מת הבן אלא הרי היא בחזקתה יצתה חמותה מעוברת חוששת ולא תנשא לזר עד שתדע מה היה.
יטעריכה
האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ואח"כ מת בנך ונשאת ואח"כ נודע שחילוף היו הדברים תצא דהיא אסורה לזר מן התורה והולד כשר דאין ממזר מחייבי לאוין דכתיב לא יבא ממזר וסמיך ליה לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו דבשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר דהויא ליה אשת אחי אביו ובכרת והאי דהדר למיכתבא במשנה תורה משום למיסמך לא יבא ממזר לאשמועינן דיש ממזר מחייבי כריתות הא מחייבי לאוין לא. אמרו לה מת בנך ואח"כ מת בעליך ונתיבמה ונודע שהיה חילוף תצא והולד ממזר שהיא אשת אחיו מחייבי כריתות. ויש במצות ל"ת זו דברים מדרבנן סמוכים אעשו משמרת למשמרתי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |