קרית ספר/יבום וחליצה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png יבום וחליצה TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יד דוד
יצחק ירנן
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

הבא על יבמתו קנאה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון דכתיב יבמה יבא עליה ודרשינן ליה דלכל מילי רבייה והרי היא כאשתו לכל דבר בין שהיא שוגגת או אנוסה דכתיב ויבמה אפילו בעל כרחה ובין שהיתה ישנה נמי קנאה דלא בעינן דעתה ולא גרע מאנוסה. ובין שבא עליה כדרכה ובין שלא כדרכה דכתיב יבמה יבא עליה כדרכה ולקחה שלא כדרכה לרבות שאם בא עליה שלא כדרכה קנאה. והמער' נמי שלא גמר ביאתו נמי קנה דהעראה הוי כביאה גמורה נמי מן התורה דכתיב ואיש כי ישכב את אשה וגו' את מקורה הערה מכאן להעראה מן התורה בנדה שאר עריות מנין דכתיב כי כל אשר יעשה מכל התועבות וגו' הוקשו כל העריות כולן לנדה דנדה כתיבא בפ' עריות מה נדה בהעראה כדכתיב הערה אף כל עריות דהוקשו לה בהעראה. בד"א דביאה קונה בה כשנתכוון לבעול כדאמר אבל נפל מן הגג ונתקע בה או שבא עליה שכור או ישן לא קנה דכתיב יבא עליה עד דמכוין לה לשום ביאה בעולם והני לא מכוין לביאה. נתכוון להטיח בכותל לא קנה דלאו לשום ביאה מיכוין אבל להטיח בבהמה והטיח ביבמתו קנה שהרי נתכוון לשום בעילה מ"מ.

ה[עריכה]

יבמה שנתיבמה וגרשה תוך ל' יום ואמרה לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ דכל תוך ל' היא נאמנת דמוקי איניש אנפשיה ולפיכך יכול לכופו שלא יעגן אותה הואיל וקידם וגירשה בגט ואם עדיין לא גרש כופין אותו שיבעול או יחלוץ ויוציא בגט דכיון דאיהו אמר בעלתי חיישינן לה וצריכה גט וכיון דאיהי אמרה לא נבעלתי צריכה חליצה דלענין איסורא ספקא הוא. גירשה לאחר ל' יום והיא אומרת לא נבעלתי אין כופין אותו לחלוץ דאיכא חזקה קצת דלא מוקים אנפשיה מלבעול אחר ל' ואם היה מודה שלא בעל כופין אותו לחלוץ. וכל הני דכופין היינו מדרבנן משום דפסלה מדרבנן בגט שנתן לה דמדאוריתא חליצה הוא דמהני בה ומשום גט לא קרינא ביה כיון שלא בנה שוב לא יבנה והיה יכול לחזור ולכונסה דמה נפשך אם נבעלה הרי היא כאשתו לכל דבר ויכול לחזור ולכונסה אחר שגרשה ואם לא נבעלה לא פסלה בגט מן התורה והרי היא יבמתו ויכול לכנוס או לחלוץ. היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי אינה צריכה חליצה דחזקת כנוסה בעולה כיון שהיא אומרת נבעלתי ואין זה נאמן לאסרה על כל אדם אחר שכנסה.

ו[עריכה]

מי שמת והניח אחים רבים מצוה על הגדול ליבם או לחלוץ שנאמר והיה הבכור אשר תלד מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בבכור האחין שיקים על שם אחיו המת והכי דריש ליה ולקחה לו לאשה ויבמה והיה הבכור הבכור יהיה המיבם ובכור לאו דוקא אלא גדול מדאיצטריך קרא למעוטי אשת אחיו שלא היה בעולמו ואי בכור דוקא האי אי איפשר שייבם דאינו בכור דבכור אביו לנחלה הוא דבעינן ולא הוה צריך קרא למעוטי ולא קאמר בכור אלא לאשמועינן דמה בכור אינו נוטל פי שנים בנכסי אביו בראוי כבמוחזק כדילפינן מבכל אשר ימצא לו אף יבם הנוטל פי שנים בנכסי אביו חלקו וחלק המת אינו נוטל בראוי כבמוחזק. לא רצה הגדול ליבם מחזירין על כל האחין ולא מצית אמרת דכי ליכא בכור הוא דזכה קטן אם יבם אבל איכא בכור לא זכה קטן אם קדם דהא כתיב כי ישבו אחים וגו' הוקשו ישיבות כל האחין זה לזה דכולם שוים ליבם אלא שמצוה בגדול וכמו שגדול קם לנחלה ה"נ קטן דיקום על שם אחיו המת כתיב והרי קם וביאת קטן עדיפא מחליצת גדול דהא מצוה ביבום ובחליצה חוזרים לגדול משום דמצות דיבום עליה רמיא מעיקרא אומרים לו או ייבם או חלוץ כיון שלא רצה אחיו האחד ליבם או שלא היה במדינה או שהיה חרש או קטן וכן אם לא היה במדינה אחיו הגדול אומרים לקטן או ייבם או חלוץ דשהויי מצוה לא משהינן.

י[עריכה]

יבמה מורדת הויא כאשה מורדת על בעלה כדפ' פי"ד מהלכות אישות. היו היבמין רבים ותבעה הגדול ליבום והיא אינה רוצה בו ורוצה באחיו אין שומעין לה שמצוה בגדול ליבם כדכתיב והיה הבכור וגו' אמר הגדול איני רוצה לא לחלוץ ולא ליבם הרי אחי לפניך הרי כולם שוין כיון שנסתלק הגדו' דהוקשו ישיבת כל האחין ליבם.

טז[עריכה]

יבמה שתבעה היבם לחליצה ואינה רוצה אין שומעין לה שהרי הקנו אותה לו מן השמים ורצה מיבם רצה חולץ וכמו שמגרש אשתו שלא לרצונה כן ביבמה חולץ לה שלא מרצונה. ויש במצוה זו דברים מדרבנן בכלל לאו לא תסור ועשה דושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי:

יח[עריכה]

אזהרת עט שלא תנשא יבמה לאיש זר עד שתסור רשות יבמה מעליה ביבום או חליצה שנא' לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר ואם נשאת לאחר ובעלה לוקין שניהם דהוי בלאו דחסימה דיש בו מעשה ומוציאה בגט משום דהוי ספק אי לא תפסי קידושין ביבמה וקרא הכי קאמר לא תהיה אשת המת לא תהא בה הויה לזר אי תפסי בה קידושין וקרא ללאו הוא דאת' ולכך צריכה גט מספק. ומן התורה לא נאסרה על יבמה אפילו נשאת ונבעלה דאע"ג דממעטינן לה ליבמה שזנת' משתית מי המרים מדכתיב תחת אשה פרט לזו שאינה תחת יבמה עדין ומשמע הא קינוי מקנא לה ליאסר עליו הא מוקמינן לה בבא עלה יבם בבית אחיו דקנאה לפוטרה בגט בלא חליצה אבל לא בא עליה לא מיתסרא ובירושלמי יליף לה מדכתיב ונעלמה מעיני אישה דמיעט ולא מעיני יבמה דשומרת יבם שזנתה מותרת לביתה ומן התורה אפילו נשאת כדאמר אלא שאסרוה מדברי סופרים דמיחלפי באשה שהלך בעלה וכו' ואם היה יבמה כהן ונתקדשה דצריכה גט הויא אסורה לו דהויא ספק גרושה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.