פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/לה

פרי מגדים - שפתי דעת ‏ יורה דעה לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ריאה שניקבה טריפה. עיקר טריפות דניקבה הריאה יתבאר לקמן סימן ל"ו ש"ך כבר כתבנו בזה בפתיחה דמש"ה הקדים הטור והמחבר בכאן ריאה שניקבה לומר דכל פסולי הריאה מטעם נקובה קאתינן עליו וז"ש הש"ך עיקר טריפות כו' ומ"מ זה נמי מטעם נקובה הוא:

והנה ראיתי להעיר בכאן הא דאמר רבא ה' אוני תלתא מימינא כו' חסר או יתיר וחליף למה סכם תחלה ה' אוני והיה די לו באומרו אמר רבא תלתא אוני אית לריאה מימינא ותרי משמאלא והיה מייתר ג"כ דלא היה צריך לומר חליף דפשיטא דהכין הוא דחסר מימין ויתר משמאל משא"כ עכשיו דאמר ה' אוני יש מקום לטעות דמש"ה אמר ה' לומר דכל שהסכום ה' אין קפידא עד שהוצרך לומר חליף טריפה ואפילו לא היה מייתר מ"מ לאיזה צורך אמר דברים מיותרים ברישא. והנה או דבא למעט יותר מה' מכל צד כדעת המ"כ שהביא רש"ל בפא"ט סימן כ"ט או ד' בימין ואחד בשמאל כשר ולז"א ה' אוני כיון שלא חסר מן הסכום ואי הוה אמר רק תלתא מימינא וב' משמאלא ועלה הוה קאי חסר ה"א כל שחסר מימין או משמאל טריפה כדברי תורת חיים. אמנם אנן מכשירין יותר מעשר ומטריפין ד' בימין וא' בשמאל קשיא. שוב ראיתי להתב"ש אות כ"ט שהרגיש בזה וכתב דרבא אשמועינן ה' אוני ותו לא דחסר או יתר שלא בדרי דאונא טריפה ואי הוה אמר תלתא מימינא וב' משמאלא יתיר כו' ה"א עלה קאי דווקא בדרי דאונא הוה יתיר קמ"ל כן הוא תוכן כוונתו ויפה כתב וכמו שאבאר בסמוך בעז"ה:

ואגב גררא ראיתי להביא כאן מ"ש בש"ד סימן פ"ט וז"ל פעם אחת אירע מעשה שנמצא כמו יד על הטחול והטריף מורי הר' אליעזר ואמר כל יתיר כנטול פירש כניקב והוכיח מדאמר רבא ה' אוני חסר יתיר חליף כו' ומקשים למה לי חליף תיפוק דהוה חסר ומתרצים דה"א כיון שהמנין ה' אוני שלם כשר הוא ויש מתרצים דחליף שנתחלפו האונות גדולה במקום קטנה ועתה מה צריכים לזה התירוץ וכי אינו מתורץ בתי' הראשון אלא ש"מ כל יתיר כנקוב דמי והוה יתרת שלא בדרי דאונא יע"ש ולכאורה אין לו פירוש. ונראה דה"פ דפי' כל יתר יש הרבה פירושים או דכנטול הוא וחבירו עמו או דכנקוב במקומו דמי כו' והנה אם כנטול מכל וכל יש קולא בטחול כמו שמבואר בסי' נ"ה ניטל הטחול כשר והוכיח הר' אליעזר ז"ל דע"כ כניקב דמי וניקב הטחול בסומכי' טריפה והוכיח מדאמר חליף דמיותר הוא דחסר הוא מימין וה"ה דקשיא דיתר הוא משמאל ומתרצין דה' אוני עכ"פ יש ולא הוה בכלל חסר ויתיר והיש מתרצין לא ניחא להו בזה התי' דקשיא להו לא לימא ה' אוני אלא תלתא מימינא וב' משמאלא חסר או יתיר הוה עלה קאי וידעינן דחליף טרפה כמ"ש לעיל ע"כ מוכיחין דין חדש מכאן דאם נתחלפו צורת האונות טריפה ומנא להו לחדש דין זה ולא ניחא להו בתי' הא' וכ"ת דלא ניחא להו כדכתיבנא אכתי צריך חליף לד' בשמאל וג' בימין דליכא חסר וכ"ת האיכא יתיר בשמאל י"ל דלמא יתיר אין טריפה אלא בדרי דאונא דווקא כיון שעומד אצלו טריפה דהוה כנטול הוא וחבירו עמו הא יתרת שלא בדרי דאונא סובר רבא דכשר כיון שעומד בפנים מחובר לערוגה וכדומה לאו כנטול הוא וחבירו עמו והא דאמר ביני ביני טריפה לאו הלכתא כדמסיק אבל אגבה משמע הא יתרת מקמא כשר וכבר ראיתי מי שפירש ביני ביני היינו ע"ג מיקרי כן וא"כ אין טריפות מכח יתיר ואמנם טריפה מכח חליף כי כן קיבל רבא שלא יהיו בשמאל יותר מימין וכמו שאבאר לקמן אלא וודאי דיתיר כנקוב מקומו דמי וודאי אין חילוק בין עומד סמוך לחבירו או רחוק דניקבה הריאה בכ"מ טריפה וא"כ למה לי אכתי חליף הא הוה יתיר ומש"ה הוכיחו דנתחלפו צורת האונות טריפה וא"כ לפ"ז בטחול בסומכיה טריפה כן נראה ליישב ומי שדעתו רחבה יתרץ בע"א והנלפע"ד כתבתי ועיין מ"ש לקמן בב' וורדות א' בימין כו':

ב

ונקראת. הש"ך הביא לשון רש"י שנקראת וורדא ע"ש קלישת' דקה כוורדא (כמו קליש ליה טומאה דט"י וכדומה) ואדומה כוורד ואפשר שאדומה קצת יותר בצבעו מן הריאה:

ג

או משמאל. עש"ך שדחה דברי ת"ח ואוסר ד' בימין וא' בשמאל. הנה משמעות הזה שכתב לא ידענא מהו אם כוונתו כמ"ש הפר"ח אות ג' מדסתם הר"מ והמחבר חסר משמאל אף דוורדא בימין ומשלים לדידהו כבס"ז אלמא חליף הוה מה שראוי להיות בשמאל הוא בימין כבר כתב התב"ש באות כ"ט דאיכא תרתי לגריעותא מימין לשמאל ולא קיימא בדרי דאונא יע"ש ועוד מהמחבר אין הכרח דאדרבה שמאל דומיא דימין וע"כ חסר בימין דאין וורדא כלל ה"ה בשמאל הכין הוא והנראה דהיה לומר חסר א' מהן למה למיפרט מימין ומשמאל אלא לומר אם חסר משמאל אף ד' בימין טריפה ומ"ש שכן מוכח מפוסקים גבי השלמת וורדא הם דברים פשוטים דרש"י פוסק אין הוורדא משלמת דחליף הוא אלמא אף דלא הוה חליף ממש מיקרי חליף והגאונים דמכשירים דאורחייהו בהכי לעמוד בימין ומשמאל אם עומדת וורדא אין משלים ומטעם חליף קאתינן כ"ש מימין לשמאל והתב"ש אות כ"ט כתב מב"י ד"ה ודע שלכאורה מוכח כש"ך. האמת הוא כן שכתב על מ"ש רבינו ירוחם דאין הוורדא משלמת לשמאל כתב דע"כ בעומדת בשמאל דאי בימין פשיטא ומה פשיטותא הא ד' בימין משלימין. ואין לומר דהב"י ה"ק דאי מימין לשמאל הוה לאשמועינן רבותא אונה ממש יתרת מקמה אין משלים לשמאל דא"כ לא הל"ל דהא לא איצטריך לאשמועינן כו' אלא וודאי כדאמרן ועיין ב"ח שכתב דהר"מ מכשיר חסר אונא משמאל והוורד' בשמאל וכן דעת רי"ו וורד' מימין אין משלמת לשמאל דלא כב"י א"כ לכאורה סובר כת"ה דאל"כ לאשמועינן ד' בימין ואחד בשמאל אין משלים ומכל מקום לענין דינא הדין אמת ד' בימין וא' משמאל טריפה וכאמור:

ודע דהר"מ ז"ל בפ"ח מה"ש ה"ג כתב נתחלפו האונות ב' בימין בלא וורדא וג' כשמאל או וורדא עם הג' בשמאל טריפה ולאיזה צורך אמר או וורדא עם הב' בשמאל וכבר עמד הכה"ג בהגהות ב"י אות צ"ב בזה ותי' דאדסמיך קאי ג' משמאל (וה') [וה"ה] ב' אונות (וב' וורדות) משמאל ואכתי למה לי כלל פשיטא שאין הוורדא בצד שמאל משלמת השתא אונא בשמאל כ"ש וורדא בשמאל דאיכא תרתי לריעותא בשמאלו שלא בדרי ואף לגי' דגריס הכה"ג או וורדא עם ב' בשמאל אכתי קשה פשיטא כדכתיבנא ואפשר לידחק ולומר דה"ק או שלש עם הוורדא בשמאל וג' בימין הוה חליף וטריפה דהוה ג' בימין וד' בשמאל ולענין דינא ג' בימין וג' בשמאל ויתרת מקמא בשמאל או ג' בימין וב' משמאל וב' יתרת בשמאל אבאר לקמן אי"ה:

ד

או שהיו כו'. וה"ה ג' מימין וד' משמאל כמ"ש הרב ס"ה ש"ך ויש לראות אמאי לא הגיה הרב כאן כי כאן עיקר מקומו בחליף ואולי מאחר ששם כתב המחבר יתרת דכשר כתב שם:

ה

כ"ז. הש"ך הביא דיש"ש שהיקל בכל אלו החילופים זולת החילוף המוזכר בגמרא גם אונות למטה והאומות למעלה ומשמע אף בה"מ אסור ושאר חילופים בה"מ שרי וכבר כתבנו לעיל שאותן חילופים יש להם קצת סמך מגמרא מדאמר חליף תיפוק ליה דהוה חסר ויתיר כאותן מפרשים שהביא בהג"ה ש"ד סימן פ"ט:

ודע דאם ג' בימין וב' משמאל וב' יתרת מקמא משמאל או ג' מימין וד' בשמאל ויתרת מקמא מימין כתב השמ"ח סכ"ד דטריפה. וטעמו נראה לי דהוה כעין ס"ס פלוגתא דרבוותא להחמיר שמא יתרת מקמא טריפה דרבו האוסרין ואף דעת רמ"א כן אלא שנהגו להקל במקומינו כמו שיתבאר לקמן ואת"ל יתרת כשר שמא הוה חליף כמ"ש הש"ך אות מ"ב לתי' הא' דווקא וורדא אין משלמת הא יתרת משלים א"כ פשיטא דהוה נמי חליף ומיהו אין זה ראיה דאף דמשלים מ"מ לא הוה חליף דכי גמירי שיהא בימין יותר היינו בדרי וכן יראה מלשון רמ"א ס"ה הא דמכשירין צריך שלא יהיה בשמאל יותר ואפשר דרבותא קאמר ל"מ שלא בדרי דיש אוסרין כו' אפי' בדרי נמי. ומיהו יש לעיין דהא הפר"ח חולק ומכשיר ד' בשמאל וג' מימין והביא ראיה מד"ס ז"ל וז"ל פ"ח ה"ג מה"ש נתחלפו האונות ב' בימין בלא וורדא וג' משמאל או שהיה הוורדא עם שלש משמאל טריפה שחסירה מימין סובר הפר"ח מדאמר חסר מימין ש"מ דאדסמיך ליה קאי היינו ב' בימין הא ג' בימין וד' בשמאל כשירה והתב"ש אות ל' דוחה זה דכל שיש בשמאל יותר מימין חסר הוא ולפי דעתי דהר"מ ה"ק או שהיה הוורדא עם הג' משמאל וג' מימין לא אבל בימין קאי וטריפה משום חסר ימין אלא דא"כ היה לומר שחסר מימין ויתיר משמאל כיון דקבלה הוא שאין להיות בשמאל יותר מימין אמאי תלה טעמא דווקא שחסר מימין או לא הוה ליה כלל לומר אלא ע"כ חליף המוזכר בגמרא מפרש הוא ז"ל דמטעם חסר מימין הוא דלא אמרינן כיון דהמנין ה' אונות יש לא הוה חסר אלא גם זה הוה חסר הא יתיר בשמאל ליכא דאנן קיי"ל יתרת בדרי כשר הוא כן נראה לי דעת הפר"ח ומרש"י חולין מ"ג א' ד"ה (הנך) [לא תיפוק] משמע דחליף חסר ממקום שראוי להיות שם אין לפרש כמ"ש התב"ש דג' בימין וד' בשמאל חסר הוא דא"כ הוה לרש"י לפרש דמטעם יתיר קאתינן עליה דהוה עדיף טפי ואיך שיהיה אם ג' בימין וב' יתרת משמאל יש לצדד בה"מ להכשיר מהני טעמא דכתיבנא שמא ג' וד' אין איסור ושמא אין יתרת מן המניין כתי' הב' של הש"ך וכן נראה עיקר א"כ בה"מ עכ"פ יש להתיר וכאמור כאן. ומיהו ג' מימין וא' משמאל וג' יתרת או ב' מימין ויתרת וב' יתרת משמאל הוה וודאי טריפה לא ספק אי נחשוב יתרת א"כ הוה חליף לדידן ואי לא א"כ חסר מנין האונות אבל אי ב' בימין ויתרת הוה רק ספק טריפה או כתירוץ הא' בש"ך או כתי' הב' באות ל"ב ושם אבאר בזה:

ודע דלקמן סימן ל"ו סי"ד דצמקה אונא שלימה דטריפה לדעת בה"ג כמ"ש הט"ז וש"ך שם מטעם דהוה חסר האונא וכפי הנראה משיטת הר"מ ז"ל בפ"ח שמנה צמקה תחת סוג חסירה לא תחת סוג נקובה יע"ש וכבר התבאר זה בריש הסימן בפתיחא אם כן אם היה ג' בימין וד' בשמאל ואחת משמאל צמקה לכאורה יש להתיר דאדרב' צמקה חסר הוא אם כן תו הוה שוה בשוה אמנם זה טעות. חדא דלחוש חוששין לבה"ג לא להקל ועוד דצמקה לדידן מטעם חסר וחסר מטעם ניקב דלא כהר"מ ז"ל שסובר חסרון הוא פסול בפ"ע ואנן פוסלין כל פסולי הריאה מטעם ניקב וה"ה צמקה ועוד אחר שכבר היה פסול מתחלת ברייתה דהוה חליף איך תחזור לכשרותה ע"י צימוק והלא מצטמק ורע לה וטריפה אין לה היתר אם כן הוה וודאי טריפה ולא ספק והבן ומיהו אי ג' בימין וב' משמאל ויתרת מקמא בימין וא' מדרי דאונא צמקה לכאורה יש לטעות להתיר אמנם לדינא ג"כ אסור הוא דצימוק ניקב הוא ועיין מ"ש באות מ"ב בזה באורך:

עוד אבאר לך הא דאנן מכשירין יתרת מקמא מ"מ עכ"פ ריעותא מיקרי דרוב פוסקין מטריפין ואי בועה על יתרת הוה תרתי לריעותא כמ"ש בסימן ל"ז באורך מזה אם כן אי בימין יש ד' אונות ואין ניכרת איזה היתרת שיש להם תואר א' וסמפון לכ"א ובועה עומדת על אחת מאונות איך נדע הדבר ההוא איזה יתרת וכ"ת בדרי דאונא לאו ריעותא הוא הא ליתא דכל היכא דאיכא פלוגתא ריעותא מיקרי ורבא סובר יתרת אוסר ואף דלא קיי"ל כן מ"מ הוה ריעותא מ"מ מספיקא אין ראוי לאסור תרתי לריעותא דהוה רק חומרת האחרונים כמו שיתבאר בסימן ל"ז באורך. ונראה אם יש ג' בועות על ג' אונות ורביעית הסמוכה לאומה אין עליה בועה אפ"ה טריפה ממ"נ אם הרביעית יתרת הרי שינתא הווררא מקומה ואי בג' ראשונות יתרת הוה תרתי לריעותא ובסוף הסימן אבאר המעשה שהובא בר"ץ באורך וכאן אין להאריך:

ו

או אם יש לה שתים. פירוש אפילו אין עומדין זא"ז ש"ך הנה מבואר מדבריו דחולק אט"ז אות ד' ופוסל אף שאין מקורבין וה"ה בשמאל פוסל נמי כמו שיתבאר באות י"ז באורך:

ז

או אם. הש"ך הביא בשם ד"מ בשם האגור דאם הוורדא פחותה מעלה של הדס טריפה וכן הלכתא וראיתי לכר"ו אות ו' שכתב דאם פחותה מט"ד כשירה ולא ידענא מנא ליה הא ואולי ט"ס הוא וכן השמ"ח סל"ו פסק בפשיטות דפחותה מט"ד טריפה:

ח

או שינתה מקומה. עש"ך בשם רש"ל מה שהיקל בזה ותב"ש הסכים לבה"י שהשוחטים בזמן הזה נוהגין להטריף יע"ש:

ט

וכן אם שינתה תוארה. עש"ך בשם האגור וכבר התבאר לעיל הדין בזמן הזה ועיין תב"ש:

י

כעובי אצבע. כתב הש"ך דאין חילוק בין דקה לגסה יע"ש ועובי אצבע היינו רוחב אגודל וראיה דהא מביא מסימן מ"ז ושם נאמר כרוחב אצבע וגם בתב"ש אות נ"ד ובשמ"ח סל"ח פי' כן ופסק שם דגובה השורש צריך אצבע ומשך השורש שלם ובה"מ יש לסמוך כט"ז אות ה' דגובה ורוחב אצבע עד"מ אם כל א' מוורדות רחבים ב' אצבעות בעינן שיהא שלם בתחתיתו ב' אצבעות ובה"מ אף שאין שלם בתחתיתו כ"א אצבע וגם גובה עד אצבע כשירה ועיין בט"ז:

יא

אע"פ שיש בו סדק. פי' בשורש הנשאר ד"מ ש"ך ור"ל אף שיש בשורש של עובי אצבע בגובה וברוחב סדק מ"מ אין סדק מועיל להטריף כ"א להכשיר כ"ה בד"מ ועיין בל"י יראה מלשונו באות י' דאם יש לכ"א חריץ עד למטה טריפה ומסתימת הפוסקים אין משמע כן יע"ש:

יב

ואם. עש"ך דלכאורה באין להם שורש כעובי אצבע ומש"ה אם א' הפוכה והיא קטנה כשירה שזה מראה דהיא יותרת ולא וורדא ויתרת מקמא כשר לז"א דאינו כן דא"כ איך קאמר בד"מ ואם ב' וורדות בשורש א' והגדולה הפוכה טריפה ואם לאו כשירה פשיטא דאפילו שניהם אין הפוכות טריפה אם אין כעובי אצבע ביניהם והכי הוה לומר אם הקטנה הפוכה כשירה אלא קאי ביש להם שורש א' כעובי אצבע וקמ"ל שם דאם הגדולה הפוכה אפ"ה טריפה כנ"ל לפרש דבריו והיינו דודאי כל שיש תואר קצת הוה ב' וורדות כמו שיתבאר אות י"ז ודוקא שאין לה כלל תואר וורד יע"ש. ואם ב' וורדות בשורש א' וא' יש לה כיס ולא השניה יש לעיין ואם יש לה גם כן כיס הוה יתיר כיס עיין מ"ש באות י"ז והנה וורדא שאין לה כיס טריפה יש ב' טעמים. א' להציל מרחיפת הריאה שלא תינקב וב' דקים להו דכל וורדא בלא כיס סופו לינטל הוורדא זה דוקא בוורדא לא ביתרת דקים להו דיתרת לא תינקב ולא תינטל מחמת רחיפת הריאה ומש"ה מכשירין כה"ג:

יג

הולכים. עש"ך דבשניהם שוין טריפה אם א' הפוכה וכתב עוד דה"ה אם שינתה תוארה הדין כן ור"ל דהולכין אחר הגדולה ואם היא בתואר וורד כשירה וכ"ז בשורש א' להם ואם אין להם שורש א' בא' הפוכה טריפה ובשינת' תוארה יתבאר לקמן באות י"ז ל"ה מהו הדין. וכתב התב"ש אות מ"ז ואם א' שינתה מקומה אף שהיא קטנה יש להחמיר דדוקא הפוכה ותואר דלא נזכר בתוס' ורש"י ושאר פוסקים הם אמרו והם אמרו משא"כ שינת' מקומה דטריפות זה מוזכר בתוס' מ"ז א' בשם דודו יע"ש:

יד

ואם. עש"ך ויראה דהסכים למ"ב בתשובה דתרי רואין לא אמרינן רואין כאלו הכיס הב' נטול וסוף הוורדא לינטל זה לא אמרינן ועיין מ"ש לקמן בטרפשא דכבדא. ומה שסיים בה"מ יש להתיר יראה דלא קאי כ"א ביתיר כיס לא בחסר כיס דאין להתיר אף בה"מ. ואם נמצא ב' כיסים והוורדא אין נהנית אלא מאחת כתב בל"י בשם דמש"א שיש להתיר והתב"ש אות מ"ח כתב מהגהות רמ"א משמע כן דכתב ואם יש לה ב' כיסין משמע שנהנית משניהם אמנם מהר"ץ משמע דוקא בשמאל הא בימין אף שאין נהנית מריפה ובחסר כיס כתב בל"י דעת הש"ך להתיר בה"מ וכבר כתבנו דאין הכרע די"ל דקאי איתיר כיס לא אחסר עיין מ"ב סימן ס"א מ"ש מזה:

טו

או. עש"ך והנה תראה בפי' מלשון הר"ץ דיתיר כיס בשמאל הא בימין טריפה אף שעומר מרחוק וזה דלא כט"ז אות ד' דאף וורדא כל שאין סמוך לוורדא הא' כשירה וכ"ש כיס וכתבנו שם הטעם אף דבסימן נ"ה אות ד' משמע מלשונו אף שאין נוגעין נמי כל יתר כחסר כפירש"י מ"מ בוורדא דרוב מכשירין אם ניטל אין להחמיר אלא כשנוגעין זה בזה או דע"כ פוסל שם אף שאין נוגעין זה לזה מ"מ בעינן שעומד במקום שיש שייכות לרגל לעמוד שם ומודה הט"ז למעשה דמרדכי שם באם עומר הרגל במקום הזנב דכשר כמ"ש רמ"א שם וה"ה כבד אין פוסל אלא במקום הראוי להיות כבד אף שאין נוגע בו. והש"ך דמטריף בוורדא בימין מטעם יתרת כמו בשמאל אף דיתרת מקמא כשר מ"מ כי קבילו עליה להכשיר היינו יתרת שלא בתואר וורד כמ"ש התב"ש או דסובר הא דאמר אבל ביני ביני טריפה היינו יתרת וורדא ור"א סובר למיטרפיה אפי' בחדא אמרו ליה דאורחיה הכי כמו שאבאר אות י"ז. אלא ביתיר כיס קשה אמאי מטריף בימין ודוחק לומר כי קבילו עלייהו יתרת הא יתיר כיס טריפה והנראה מטעם חסר כיס קאתינן עליה או דסובר כל יתר כנטול אף שלא במקומו הראוי או דימין מקומו הוא ואף דשינתה מקומה פסולה זה לחומרא הא מדינא רוב פוסקין מכשירין בשינתה וכן משמע מגמרא אבל אגבה טריפה משמע הא מקמה כל מקום מקומו ובשמאל אין מקומו כלל ומש"ה בימין טריפה וזה נכון ובאות י"ז אבאר עוד:

טז

ואינה מונחת. עש"ך ויש לראות למה להו הטעם דשינת' מקומה תיפוק ליה דאין לה כיס ומה אהני לה הכיס שעשוי להצילו מרחיפת הריאה שלא תנקב כמ"ש המ"ב סי' ס"א א"כ כיון שאין מונח בתוכו הוה כאין לה כיס גם מאי איריא שאין מונח בתוכו אפי' מונח בתוכו אם כשנופחין יוצא טריפה דבחיי' היה הריאה נפוחה וכל מילי דריאה כשהיא נפוחה משערין ולזה יש לומר דשמא בחייה לא היתה כ"כ נפוחה משא"כ כשלא היה מונה בתוכו יש ריעותא ואין זה מספיק דודאי כשיוצא כשנופחין מעט הוא דטריפה ולא כשנופחין הרבה עסי' ל"ו בהא דנפחו ונקרע הקרום ולקושיא א' י"ל דנ"מ אף בה"מ למאן דמכשיר אין לו כיס כאן גרע דשינת' מקומה וטריפות זה מוזכר בתוס' מ"ז וטריפה אפילו בה"מ נ"ל  :

יז

וכל. עש"ך ואעתיק לך דברי הב"י וז"ל ולענין הלכה קיי"ל כגאונים בין ב' וורדות או חסר כשר. כתב האגור אם אין לה חריץ או שינתה תוארה או פחותה מעלה של הדס או שאין עגולה טריפה. כתב הכל בו אין לה כיס טריפה וכן מצאתי כמה דברים לחכמי אשכנז שפוסלין בוורדא ונראה שכל אלו הדברים להפוסלים יתרת שלא בדרי דאונא או לדברי הפוסלים ב' וורדות או אין לה כלל אבל לדברי המכשירים בכל מקום וכן לדברי המכשירים ב' וורדות או אין לה כלל אין שום שינוי פוסל בוורדא בין שינוי בגופה או פחותה מט"ד או חסרון כיס וכתב הד"מ וז"ל (לפי הנוסחא שלפנינו) כבר כתבתי שאנו נוהגין להטריף ב' וורדות וחסר גם נוהגין להטריף יתרת א"כ יש לנהוג בכל הדברים שכתבתי עכ"ל והנה לשון ב"י שהזכיר ב' וורדות אין לו מקום כאן שהרי כבר פסק לעיל דהלכה כגאונים והאגור לא זכר אלא שינוי תואר א"כ היה לומר וכן למ"ד דפוסל חסר הוורדא לא להזכיר ב' וורדות. גם מ"ש אבל לדברי המכשירים יתרת וכן לדברי המכשירים ב' וורדות או אין לה כלל דמשמע בחדא מינייהו סגי ואמאי והא למ"ד חסר פסול אף דמכשיר יתרת מ"מ שינתה תוארה או כיס הוה חסר וורדא וצ"ל דה"ק אבל למאן דמכשיר יתרת ומכשיר נמי ב' וורדות או אין לה כלל ולא או או קאמר כו' ומ"ש ב' וורדות אפשר דחוזר אדלעיל דיש להכשיר גם בב' וורדות. או יאמר דל"ת שינתה תוארה קצת פסולה דנהי דמכשירין חסר וורדא או יתרת מ"מ יתרת וורדא קבילו עלייהו לאסור כמ"ש הש"ך כאן לז"א דלמאן דמכשיר ב' וורדות אין כאן תו שום פיסול דהא אף יתרת וורדא כשר. ומ"מ מ"ש להכשיר בחסר כיס יש לעיין דאף למאן דמכשיר חסר וורדא זה גרע דסופו לינקב מרחיפת הריאה וטריפה וצ"ע והנה הד"מ כתב שם דאנו פוסלין ב' וורדות או חסר וגם יתרת מקמא א"כ יש לנהוג ככל החומרות. אמנם כאן בהג"ה השמיט זה דאנו נוהגין להטריף יתרת מקמא ואף למ"ש הא"מ דעת הרב לאסור באמת יתרת מקמא וכן כתב התב"ש דרק מחמת המנהג לא רצה לשנות המנהג מ"מ לא כתב בהג"ה כלום מזה רק דמש"ה נוהגין להטריף בכל אלו משום חסר וורדא או יתיר וורדא אבל יתרת אנו נוהגין להכשיר ומש"ה לא כתב זה והנה לכאורה יראה שהדין עם הא"מ שהש"ך ז"ל גירסתו בד"מ היה כך וכבר כתבתי שאנו נוהגין להטריף יתרת מקמא א"כ יש לנהוג ככל החומרות וע"ז שפיר הקשה הש"ך דמשמע הא למאן דמכשיר הכל כשר וא"כ אמאי פוסל כאן. שוב ראיתי שיש לומר שגי' שלפנינו כן היה לפני הש"ך אלא דה"ק מדכתב כבר כתבתי ב' וורדות או אין כלל טריפה והיה די לו אלא דמש"ה הוצרך לומר יתרת מקמא דאל"ה עכ"פ ב' וורדות א' בימין וא' בשמאל כשר דלאו חסר הוורדא הוא מש"ה אמר דיתרת הוא ולמאן דמכשיר יתרת ואין לה וורדא הכל כשר. וא"כ עכ"פ לדידן אין פוסל בב' וורדות אף א' בשמאל דלא שייך חסר וורדא דכל יתר כנטול אם עומד בימין לא בשמאל לזה תי' דט"ס הוא וצ"ל וכבר כו' וגם אנו נוהגין להטריף ביתר וורדא היינו אף בשמאל כמו שהבין המרדכי והנ"מ דלהר"מ יתרת וורדא טריפה ואיך יתכן זאת והלא הר"מ בפ"א מה"ש פסק חסר וורדא ויתרת מקמא כשירה ואמאי יתרת וורדא טריפה וע"כ שאני יתרת וורדא דהכי קים להו דוקא יתרת שלא בתואר וורד כשירה אבל בתואר וורד טריפה ואפשר לומר הטעם מדאמר אבל ביני ביני טריפה היינו תואר וורד אם יש לה ב' ואתיא שפיר דברי רמ"א ומ"ש שכבר כ' דכן כתב שם מקודם להטריף ב' וורדות משמע אף בשמאל:

והנה לענין דינא כתב הש"ך דב' דינים יש בשמאל תואר וורד ממש אף בלא כיס הוה יתרת וורדא לא מטעם יתר כנטול אלא יתרת וורדא הוה יתרת וטדיפה תואר קצת כשר אא"כ יש לה כיס אונא ממש אף שיש לה כיס כשר וכמעשה דב"ח. בימין דהיינו מקומה דינא הכי אם תואר קצת אסורה אף בלא כיס. ומ"מ מה שדייק מקומה ממש משמע הא שלא במקומה ממש אף בימין דינה כשמאל ואם תואר קצת בלא כיס כשר וכן יראה קצת מדבריו בספר נה"ך בקו"א יע"ש. ומ"ש על מהר"מ ה"ק דהר"מ השיג על הר"ץ מטור דאוסר וורדא בשמאל א"כ משמע דאף שאין לה תואר ממש דהא הטור אוסר אף יתרת מקמא והשיג עליו הש"ך דהטור סובר דאין חילוק בין יתרת וורדא ליתרת מקמא וע"כ הרא"ש אוסר יתרת מקמא משא"כ לדידן יתרת כשר ויתרת וורדא טריפה א"כ תואר קצת אין מזיק ומ"ש הש"ך דהר"מ הבין מהר"ץ אף בתואר ממש מכשיר חולק עליו ומ"מ מהטור לא השיג עליו כלום וכאמור:

והנה בנה"ך בקו"א כתב אט"ז דיתיר משמאל הוה ניקבה הריאה עכ"ל ור"ל דמה בכך דהוה כיתרת רגל מ"מ ניטל ממקומו והנה יש לומר דהט"ז סובר דיתרת וורד דומה ליתרת מקמא ודווקא במקומה הוה כנטול חבירו עמו משא"כ שלא במקומה אין לה דין וורד אלא דין יתרת וביתרת קי"ל להכשיר עיין מ"ש בט"ז אות ד':

כתב השמ"ח סל"ג וורדא בדרי דאונא בימין הוה חסר וורדא ובשמאל בדרי דאונא כשר ושלא בדרי טריפה ויפה דיבר לפי שיטתו ושיטת הש"ך דיתרת וורדא גרע מיתרת מקמא א"כ בימין סובר כ"מ מקומה הוא הוה חסר וורדא משא"כ בשמאל אין ענינו לחסר וורדא אלא מטעם יתרת וורדא אסור ולכך בדרי אין פוסל דאורחיה הוא ואונה בין עגולה או משוכה משא"כ שלא בדרי וכ"ז להש"ך ותב"ש ולא לט"ז וכבר בארנו זה באורך:

יח

יש כו'. הש"ך השיג בכאן על ר' ליברמאן שוחט מפראג דלא מכשירין צירוף וורד כ"א בשתיהן ע"י צירוף יש להם תואר וורד ומהתימה על ר' ליברמאן איך העלים עיניו מ"ש הר"ב אם שנתה תוארה טריפה. ומ"ש הש"ך באות כ"א אין מתירה לכאן דהתם עכ"פ בשורש יש להם תואר וורד וכמו שאבאר שם. והשמ"ח סעיף ל"ו כתב דוקא נחלקה לשנים הא לשלשה אין מצטרפין דגם לב' קול' גדולה והבו דלא להוסיף:

יט

מצד שמאל. כתב הש"ך דכן עיקר הגירסא ומיהו כ"ש בימין דכשירה וכן פסק השמ"ח סל"ז ושאר אחרונים והת"ח סובר בימין יש להקל די"א כל מקום מקומה יע"ש בזה:

כ

כי כו'. הש"ך משמע דמסכים להר"ץ דאין מצטרפין אי באין כיס הוה רק יתרת ולא וורדא וביש כיס הוה ב' וורדות וטריפה מטעם יתיר וורדא אמנם התב"ש ושאר אחרונים מכשירין אף באין כיס וביש כיס פסק שם להחמיר מטעם דהוה יתיר כיס וכפי הנראה יתיר כיס בשמאל ודאי אין קפידא אלא משום יתיר וורדא וא"כ משמע אף שאין לחלק בשמאל כט"ד הוה יתיר וורדא וצ"ע:

כא

וכן כו'. עש"ך ואין זה סותר למ"ש באות ח"י דכאן עכ"פ השורש יש לה תואר וורד אבל כשאין לה תואר כלל טריפה ור' ליברמאן ע"כ מיירי אף שאין בשורש תואר וורד דאל"כ הא כתב הרב בהדיא דכשירה כה"ג כמבואר:

כב

וכל כו'. עש"ך בשם רש"ל דאם יש עוד ריעותא בריאה זו טריפה וכן הביאו הט"ז לעיל אות ב'. כתב הלח"פ אם יש ב' וורדות בשורש א' כעובי אצבע ונסרכו זה לזה ממעכין דינו אבאר לקמן בסימן ל"ז ומיהו באם נמצא חצי חתיכה בצד שמאל ונסרך לאיזה מקום הוה תרתי לריעותא כיון דיש אומרים דאין החתיכות מצטרפין וגם יש סירכא הוה תרתי לריעותא אלא אם אין החתיכה כט"ד דלא הוה כאן ריעותא מחמת יתרת מקמא כיון דליכא ט"ד לית מאן דפוסל ומטעם חסר הוורדא א"כ אין הריעותא במקום א' שזה בצד ימין חסר וורדא נראה דאין להטריף בשביל זה מטעם תרתי לריעותא ולקמן סימן ל"ז אבאר כל דיני ב' לריעותא:

כג

וכשנופחין. הש"ך הביא בשם המצא כתוב דיתרת צריך לנפחה והראה מקום לסימן ל"ט אות ה' והנה לכאורה נראה יתרת צריך ניפוח דהוה ריעותא דלרבא אסור משום הכי צריך ניפוח אמנם הלשון משמע משום לראות אם נוטה לקמא או לגבה. ומיהו אם לא נפחוה השמ"ח והתב"ש סעיף י"ד ואות ח"י דאם נאבדה בלא נפוח כשירה זולת היכא שראינו שיש ריעותא דנוטה לגבה אז טריפה. כתב כה"ג בהגהות בית יוסף אות ס"ח היה יתר וספק אם יהיה בנפיחה כט"ד וא"א לנפחה שיש אטום ומוגלה או נאבדה כשירה הנה מה שהתיר בנאבדה כה"ג השמ"ח סי"ד אוסר אם לא נפחוה שמא היה כט"ד ומה שכתב מקום אטום עם ליחה הנה אטום עם ליחה אין מזיק מ"מ טריפה מטעם שכתבנו דא"א לנפוח ולא שייך אוקמיה אחזקה כיון דיש ריעותא מחיים לפנינו ומ"מ אם לפי ראות עינים לא הוה כט"ד ולא בדקוה בנפיחה יש לעיין בה"מ בזה ולדינא צריך עיון (*) ועיין מ"ש גבי אטום:

כד

ואם נוטה לגבה טריפה. עש"ך השמ"ח סעיף י"ג ביאר דינים אלו כך יתרת בדרא ומתעקמת בסוף לגבה אם יש בעיקום גבוה לגבה כט"ד טריפה ואם אין גבוה יותר משאר אונות ט"ד אף שיש בכל העיקום ט"ד ויותר כשירה וכל זה ביתרת אבל אונא אף שנתעקמה וגבוה יותר מט"ד ואפי' בשורש גבוה מחברתה יותר מט"ד כשירה כיון דאונא כראוי הוא אין לדמותה ליתרת כתב עוד השמ"ח סעיף כ"ב אונא שנתפצלה בעובי לב' אם יש להם שורש א' כעובי אצבע נחשבות לאחד ואם לאו אם בתחתיתה שוה לשאר הריאה ומלמעלה גבוה קצת משאר חברותיה אפי' פחות מט"ד עליונה יתרת וטריפה עכ"ל הנה מה שהטריף אפי' פחות מט"ד היינו כיון שהעליונה יתרת ובעל גבה קי"ל בפיצול דוקא שוה ממש לשאר הריאה הא עולה קצת כיון שבכל היתרת הוה ט"ד טריפה ה"ה כאן כיון שבכל היתרת ט"ד אף שאין גבוה יותר מחברתה ט"ד טריפה ודוקא נתעקמה והולכת למעלה בעינן ט"ד הא בשורש אפילו פחות מט"ד גבוה אם יתרת היא טריפה ואעפ"כ צריך עיון לדינא. גם יש להסתפק אם נתפצלה בעובי ואין שורש א' כעובי אצבע אם משלים החסר כגון שיש ב' אונות וא' נתפצלה בעובי דלמא דוקא סרק מועיל וכ"ש הפרש גמור בחיתוך הרוחב לא בעובי והוה חסר וטריפה וצריך עיון:

כה

ואין לשנות המנהג. הש"ך הראה מקום לאות י"ז היינו ששם כתב שט"ס הוא בד"מ מ"ש שאנו נוהגין להטריף כל יתרת מקמא גם כתב שם דוקא יתרת בלא תואר וורד כשירה הא תואר ורד ממש או מקצת עם כיס אף בשמאל טריפה ולאו משום חסר ורדא אלא הכי קבילו עלייהו ביתרת מקמא כשירה דוקא באין תואר ורד אבל לא בתואר ורדא או כמ"ש לעיל מההיא דאבל ביני ביני לא והדר אמר אבל מגבה טריפה משמע מקמא כשירה וכדי דלא לסתור זה לזה אמרי' ביני ביני טריפה היינו תואר וורדא ואין כאן סתירה האמנם האורח מישור כתב דודאי דעת הרב לאסור יתרת מקמא אלא שלא רצה לשנות המנהג והניח על מנהגן הא במקום שאין המנהג ידוע יש לאסור יתרת וכן בכמה מקומות אוסרין יתרת מקמא ומש"ה כתב הר"ב ואין לשנות המנהג דלא שייך בזה אלא להחמיר משא"כ להקל אלא דה"ק אין לשנות משום שכבר נהגו להקל הא במקום שאין מנהג יש לאסור יעויין שם:

כו

כשירה. אפילו להאוסרים יתרת מקמא זה דרי מקרי ש"ך ועיין רש"י גבי אונא הסרוכה לאומא דמכשיר מה"ט דאונא אומא מיקרי וז"ש הר"ב דרי מיקרי והיינו דאף הר"ב סובר יתרת טריפה אלא במקום המנהג אין להטריף או דכתב להאוסרים יתרת אין לאסור כאן והראה מקום לאות מ"ז דשם מחמת חליף טריפה שהאונא למעלה והאונות למטה ומש"ה ב' הדינים אין סותרים זא"ז ועיין פר"ח שם:

כז

כטרפא דאסא. אפילו יותר מט"ד נמי כשירה שם באונא עליונה ימין ש"ך:

כח

מפני שדרכה ליפצל. מפני דוחק החזה ש"ך והלכך לאו יתרת הוא אלא בתולדה ולא יתחכך ע"ג צלעות משא"כ יתרת ע"ג שלא כאורחיה וטריפה:

כט

אבל לא שמאלית ששם אין דוחק החזה וה"ה לענין יתרת מקמא מאן דאוסר בימנית בשמאל מכשיר שאין שם דוחק הקנה עכ"ל יע"ש:

ל

ויש כו'. הש"ך לא הביא כ"א לשון א' לצד חוץ של אונא כשירה משמע בכל אותו צד כולו ואין הכרע ועיין ט"ז ובנה"ך מ"ש בזה הסימן:

לא

שוה בשוה. כתב הש"ך בשם רש"ל דאפילו ה' אונות ויותר כשירה דלא כמי שאומר ה' אונות בכל צד טריפה הנה לא מצאתי שיש מי שאומר בה' טריפה אלא יותר מה' ודייקי לה מרבא דאמר ה' אוני ולא הוי סגי שיאמר תלתא מימינא כו' אלא בא לומר שעד ה' בכל צד כשירה ועיין בכה"ג עמד בזה. ולדינא קיי"ל דאפילו יותר מה' מכל צד כשירה דודאי רבא לאו להכי כוון דהא איהו פוסל יתרת בדרי דאונא וכמ"ש לעיל מזה:

לב

כמין סדק. שיבואר בס"ח ע"ש ש"ך וכבר כתבנו למעלה מענין היכר סדק אי בעינן ט"ד דוקא גם שלא יהא הסדק כמין חסרון בחוץ:

לג

אבל כו'. עש"ך ולכאורה מדלא כתב רבותא טפי בימין ב' אונות וסדק ושמאל ג' וסדק מצרף סדק דימין להכשיר ולא סדק דשמאל ש"מ דמודה לט"ז באות יו"ד שאם בימין ב' אונות וסדק ושמאל ג' טריפה יע"ש אמנם בנה"ך חולק אט"ז וסובר דכשירה ואפ"ה ודאי אף שיש בשמאל גם כן סדק דמועיל להכשיר ולא להטריף. ודע דאם אונא אחת נתפצלה ויש לה שורש א' כעובי אצבע נמי הדין כן להחמיר אין מועיל ולהכשיר מועיל ועיין שמ"ח סכ"ו ולפ"ז אף לט"ז דאוסר מעשה דרב אחא היינו בסדק הא בנתפצלה ויש לה שורש א' כעובי אצבע כשירה אף לט"ז אם שנים בימין וג' בשמאל וא' בימין נתפצלה ויש לה שורש א':

לד

אינה נחשבת כו'. היינו להטריף אבל להכשיר פשיטא דלא גרע מהיכר סדק ש"ך וה"ה דשורש א' לא אמרינן ממ"נ כמו בסדקים כמש"ל:

לה

שאינו חד בראשו מה הוא הקרוי גבשושית עיין בשחיטת אחרונים מבואר דבר זה וגם השוחטים בקיאין מהו גבשושית ואיזו יתיר אונא:

לו

אלא כו'. עש"ך הביא לשון ד"מ והנה אם גבוה קצת אף אין גבוה כט"ד טריפה כיון שכל הפיצול הוא כט"ד ושכתבו ושוה לבשר יורה כן הא כל שאין שוה טריפה וכבר התבאר זה לעיל בשם השמ"ח:

לז

אבל מקמא. עש"ך דהר"ב אוסר אף למאן דמכשיר יתרת מקמא דשאני פיצול דסופו להתפרק והנה אם הפיצול ארוך יותר מגומא או קצר מהגומא לכאורה אם כן נראה דלאו פיצול הוא אלא יתרת וכשירה אמנם יש לעיין דהוה תרתי לריעותא דלהר"מ ז"ל חסרון מבחוץ טריפה ויתרת מקמא י"א אם כן ממ"נ הוה תרתי לריעותא. ועם זה יש לומר מ"ש הט"ז אות י"ג פיצול מגבה וקצר מבשר הריאה שנראה שאין זה פיצול כ' בנה"ך מה בכך כיון שנוח בתוכו אין סופו להתפרק ויש לומר כיון שקצר הוא מבשר הריאה א"כ מראין דברים שאין זה פיצול אלא יתרת הוה תרתי לריעותא א' גומא הוה חסרון מבחוץ וא' יתרת הוה ריעותא לרבא וה"ה לדידן א' מקמא וכ"ש מגבה ומ"מ לענין פיצול מקמא יש לעיין ביה ולומר דוקא אם אין מושרש יפה בשורש הוה פיצול הא כל שמושרש יפה מה בכך דהוה גומא תחתיו אפ"ה אין סופו להתפרק ועיין בשמ"ח ובתב"ש וצ"ע בזה:

לח

יתרת. עש"ך דהר"ב דכתב דוקא בה"מ היינו למאן דאוסר יתרת מקמא אבל לדידן כשר בכל ענין ועיין בלבוש כוונתו ג"כ דאוסר באין ה"מ היינו למאן דאוסר יתרת מקמא יע"ש:

לט

ואין לסמוך ע"ז רק בשעת הדחק וה"מ כו'. כבר כתבנו דהיינו למאן דפוסל יתרת מקמא ולדידן אין נ"מ בכל זה ועש"ך ועיין לקמן בסימן ל"ז בדין תרתי לריעותא:

מ

פחותה מעלה של הדס. הש"ך הראה מקום לאות ז' דה"ה וורדא אם היא פחותה מעלה של הדס והיינו לאחר נפיחה כתב הכנה"ג בהגה' ב"י אות ס"ט אונא פחותה מט"ד ובה בועה וחוט מקיף י"ל דהוה ט"ד יע"ש ונראה דהיינו שהבועה מעל"ע וחוט בשר מקיף דכשירה דסוף הדרא בריא והוה אונא שלימה כט"ד ונראה דיש לסמוך ע"ז כה"ג דהדרא בריא ויש בה שיעור אונא וכאמור:

מא

ואונות ימין. אבל וורדא בשמאל אין משלים וב"ח חלק עליו ש"ך ור"ל דהב"י סובר אף דלהר"מ יתרת בשמאל מכשיר ומשלים הימין וה"ה בימין הא וורדא תואר וורד כיון שדרכה בימין ושינתה מקומה ודרכה אין משלמת בשמאל אף שהיא עומדת בשמאל אמנם הב"ח כתב להר"מ כ"ש אם עומדת בשמאל דמשלים יע"ש וסבור הייתי לומר דווקא וורדא בימין משלים ולא יתרת אמנם המעיין בב"י שכ"ש יתרת. והנה א"י לאיזה צורך הביא זה הש"ך דלדידן אין נ"מ מזה וכ"ת דנ"מ לתי' הא' באות מ"ב דיתרת משלים כתב וורדא בשמאל להב"י אין משלים ולב"ח משלים חדא דאם יש בימין וורדא וגם בשמאל וורדא יודה הב"י דמשלים להר"מ ודווקא חסר מימין ועומדת משמאל אין משלים ועוד דלדידן טריפה מטעם יתיר וורדא אף בשמאל כמ"ש באות י"ז יע"ש:

מב

הוורדא. הש"ך האריך בכאן ותוכן כוונתו דהר"ב הביא וי"א הוא רש"י ורש"י פוסל מטעם דשלא בדרי אין משלים ולא מטעם חסר וורדא דהא רש"י מכשיר חסר וורדא ואם כן וודאי אף יתרת מקמא אין משלים לרש"י והר"ב שכתב והכי נהוג מטעמא אחרינא דחסר וורדא דאלו מטעם יתרת מקמא הא לדידן מקמא הוה כמו דרי דאונא ולפי זה יתרת מקמא שלא בתואר וורד והוורדא קיימת כשירה אמנם זה דוחק דלא הוה להרב לומר הכי נהוג משמע מטעם דרש"י נוהגין כן וע"כ העלה דאין הכי נמי דאף דיתרת כשר מכל מקום שלא בדרי מיקרי ואין משלים ולא כב"י שסובר דרש"י לשיטתיה שפוסל יתרת מקמא יע"ש. והנה אם יש וורדא בימין ובשמאל יש לומר דטריפה דהוה ס"ס פלוגתא דרבוותא להחמיר א' שמא יתיר וורדא בשמאל פסול כש"ך וב"ח אות י"ז ואת"ל כט"ז המכשיר יתיר וורדא בשמאל וא"כ משלים היתיר ורדא בשמאל להסר אונא משמאל ואף הב"י יודה לזה כשיש וורדא בימין ובשמאל כמ"ש באות מ"א יע"ש מ"מ שמא הלכה כתירוץ הב' של הש"ך דאפי' יתרת אונא שלא בדרי אין משלים וכ"ש יתיר וורדא בשמאל אין משלים ושוב ראיתי בלא"ה טריפה ממ"נ להש"ך הוה יתיר וורדא ולהט"ז איהו וודאי סובר כתירוץ הב' של הש"ך דאף יתרת מקמא אין משלים שהרי הר"ב אומר כן באות י"ז חילק בין ס"ד לס"ט דשמא שלא בדרי מיקרי ע"ש אלמא אי שלא בדרי אין משלים משא"כ הש"ך שם אות מ"ז חילק דהוה חליף האומ' למעלה ומש"ה מסופק הש"ך שפיר אי תי' הא' או הב' עיקר ולענין דינא נראה תי' הב' עיקר:

מג

ואם סדק. כתב הש"ך בשם רש"ל דווקא במקום הראוי להיות ולא בשאר סדקים:

מד

ויש מכשירין. עש"ך והנה יש ב' טעמים אי כל הריאה כאופתא ויש היכר או כל הריאה כסדר רק ב' אונוה יש היכר סדק טעם א' דהוה סרוכה כסדרן וטעם הב' כיון שיש היכר סדק אנו רואין שבפנים הריאה סדורה כהלכתא ואין נ"מ במה שבחוץ הם א' וכבר האריך בזה השמ"ח יע"ש וכפי הנראה שזה דעת רש"ל דבכל הריאה שיעא אנו אומרים דבפנים היא כהלכתה משא"כ בחסר אונא ולפ"ז יש לעיין חסר אונא וסדק מבחוץ ובועא על הסדק ההוא אי הוה תרתי לריעותא ואף דבועא על הקמט הוה תרתי לריעותא היינו מטעם די"א חסרון בחוץ שמיה חסרון מש"ה הוה ב' לריעותא משא"כ כאן אנו רואין שנסרכה כסדרן או בתולדה כך הוה וה"ה אונא ואומא בזה האופן אם נאמר דסריכין כסדרן הם הוה ב' לריעותא די"א דאונא הסרוכה לאומא לא הוה כסדרן ואפשר בדבוק מראשה לסופה רק היכר סדק כ"ע מודים דלא מיפרקי מהדדי ובל"ו ול"ט אבאר זה באורך:

מו

י"א. הש"ך החמיר דאין נקראים גדיים וטלאים כי אם תוך ל' ללידתן וגם יונקים ועיין שמ"ח ותב"ש ויש להחמיר ועיין פר"ח:

מז

ויש. עש"ך דל"ד לס"ד התם דרי מיקרי ומ"מ הוה מטעם חליף שהאומות למעלה והאונא למטה ונ"מ בזה אי הוה דרי או לאו למאן דפוסל יתרת מקמא גם לשאר דברים:

דע דעוף פוסל בריאה שלו כל הטריפות שפוסל בבהמה מראות ובועות וסירכות זולת אין לו מנין אונות כמו בבהמה ומיהו א"צ לבדוק דלא הוה מיעוט המצוי כמו בבהמה עיין שמ"ח וכה"ג מאריך בזה ומ"מ לצלעות מקום שהריאה נחבאת שם דבוקה היא והכי רביתייהו אלא מחוץ אם נסרכה למקום אחר אסור וכמ"ש נ"ל ברור:

בספר בל"י הביאו התב"ש אות נ"ז דשיעא כאופתא יש לבדוק נגד השמש ופי' התב"ש לראות אם יש שם היכר סדק מחוץ ולא מהני מה שיש היכר בפנים אם לא כמעשה דריינוס וירצה בזה שאם מפשיט העור העליון כולו חזינן שאין לקרום ההוא שייכות עם הריאה משא"כ כשרואה נגד השמש שיש סדק בפנים ובחוץ שלם אף שמפרידין בסכין בקרום העליון ולא מפקא זיקא לא מיבעיא לדידן דא"א בקיאין בבדיקה אלא אפילו מדינא דגמרא טריפה הוה דקרום עליון של ריאה הוה שיעא כאופתא ומה דלא מפקא זיקא דקרום התחתון שלם הוא וא"כ וודאי הוה שיעא כאופתא:

מעשה דהר"ץ הביאו התב"ש ס"ס ל"ט וזה לשונו שהיה בימין ד' אונות עליונה כדרכה ואח"כ קטנה ואח"כ גדולה ואח"כ קטנה וורדא היתה בין ד' לאומא ובדקו וראו שעליונה אין לה סמפון היא היתרת א"כ הוה חליף שאמצעית גדולה משלישית ועוד דע"כ היא היותרת דאל"כ אלא הד' הוה וורדא שינתה מקומה עכ"ל מזה למידין הא היה סמפון לעליונה וורדא היתה לאחר הג' כשירה וכן אם הד' גדולה כמו ג' וסמפון לעליונה לא היו מטריפין מספק שמא ד' יותרת והוה שינתה מקומה עיין תב"ש אות ל"ט שכתב כעין זה כיון דלא הוזכר בתלמוד אין לאסור מספק יע"ש ולפ"ז ה"ה תרתי לריעותא דכבר נתבאר דיתרת הוה ריעותא אף בדרי דאונא והיינו דווקא שיודעין איזה הוה יתרת לא מספק ולקמן ל"ז אבאר כל דיני תרתי לריעותא באורך וכאן אין להאריך:

הא דב' וורדות בשורש א' וא' הפוכה אם שניהם שוין טריפה מספק אף שזה לא הוזכר בתלמוד אם צריכה להיות בתואר הראוי לה י"ל כיון שהם בשורש א' מסתמא א' הם והוה וורדא הפוכה ואם אין להם שורש א' טריפה מטעם יתר וורדא כמ"ש לעיל בזה. הנה בספרי הבודקים יש כמה קולות או חומרות שלא הוזכר בראשונים ואין להשגיח בהם ואין לנו אלא דברי הש"ע והאחרונים וכן כתב התב"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.