שלמי נדרים/נדרים/פב/א
שלמי נדרים 
נדרים פב א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
ד' פב גמ' אמר שמואל משמי' דלוי כל נדרים בעל מיפר לאשתו פי' הרא"ש והר"ן והוא דהוי נדרי עינוי נפש. לכאורה קשה מאי קמ"ל בזה דנדרי ע"נ בעל מיפר לאשתו ואפשר לומר דהכוונה הוא לאשמועינן אפי' אם אסרה ע"ע רק מחד גברא והיינו הנאת פלוני עלי וכמו הא דקאמר שמואל חוץ מן הנאתי על פלוני שאינו מיפר דהוי ג"כ מילתא דפשיטא דהא בזה שאוסרת הנאתה על פלוני אין אצלה לא ע"נ ולית בה משום דברים שבל"ב אלא דנקיט לה משום דיוקא דסיפא אבל הנאת פלוני עלי יפר כ"כ הריטב"א שעם הלכות הרמב"ן אמנם מ"ש והוא דהוי נדרי ע"נ הוא לפי פי' הראשון. ולפי' השני שפי' שם הר"ן בשם אחרים וכן הרא"ש שם הא דאמר שמואל מיפר הוי משום דברים שבינו לבינה ולא משום ע"נ ולולא דבריהם ז"ל אפשר לומר דמאי דאמר שמואל כל נדרים בעל מיפר לאשתו אתי לרבויי הא דקתני בתוספתא הביאה הרא"ש ז"ל בפסקיו נדרה שלא תטעום אחד מכל המינין בין מאכל רע בין מאכל יפה אמרה קונם שלא תטעום פלפלין כו' אפי' לא היה לה אותו המין מימי' יפר וז"ש שמואל ג"כ כל הנדרים בעל מיפר לאשתו ואע"פ שלגבי אחרי' אינו עינוי נפש שהוא מאכל רע אפ"ה כיון שהיא מתאוה לאכול אותו דבר ואינו רע לנפשה דהא מש"ה אוסרת ע"ע בנדר כדי שלא תבוא לאכול ממנו מחמת חשקה מש"ה מקרי ע"נ לגבי דידה ובעל מיפר לה משום ע"נ וכ"מ בנ"י שעם הלכות הרמב"ן וז"ל דאע"ג דלא כתיב לענות נפשה אלא לענות נפש בתר דידה אזלינן וכל שהיא מתענה ממנו אע"פ שהוא מאכל רע שאין אחרות מתענות ממנו יפר וכתב דמינה שמעינן דכל שאינה מתענה ממנו לא יפר אפי' הוא מאכל טוב. וע' בט"ז סי' רל"ד ס"ק נ"א. ובק"נ מ"ש שם התם מאכל רע לבריות אבל טוב למאכל תי' לבריות צ"ל לבריאות וכן בהא דמסיים שמואל חוץ מן הנאתי על פלוני שאינו מיפר אין אנו צריכין לומר דמשום דיוקא דסיפא נקיט לה אלא דאשמועינן בזה ג"כ חידוש שאע"פ שלפעמים מצערת א"ע על שאמרה כך מתוך כעס וזה מדה מגונה לאסור הנאתה על אחרים אבל אחרי שאין זה עינוי גופה אין זה עינוי נפש וכ"מ בהמאירי שכתב וז"ל ולדעתי דרך כלל נאמרה לכל שאין בו צער הגוף אע"פ שתצטער מצד מה שאירע לה מסבת הכעס או מאיזה מדה מגונה אין זה עינוי נפש. ובאמת לשון הר"ן שכתב והוא דהוו נדרי ע"נ קשה לכאורה איך הוא בדוקא שיהיה ע"נ הא בעל מיפר לאשתו גם נדרים שאינם ע"נ אם הם דברים שבינו לבינה ולולי דמסתפינא להגיה בכל הספרים הייתי אומר שחסר כאן איזה תי' וצ"ל והוא דהוי נדרי עינוי נפש לגבה דנפשה אע"פ שאצל אחרי' אינו ע"נ וכמ"ש לעיל בשם הנמ"י דבתר דידה אזלינן דכל שהיא מתענה ממנו אע"פ שאין אחרות מתענות ממנה כגון שהוא מאכל רע כיון דחזינן שהיא מתאוית לאכול אותו דבר רע דהא מש"ה קבלה ע"ע באיסור נדר שלא לאכול אותו דבר בכדי שתוכל לעצור עצמה שלא לאכול אותו דבר ע"כ מקרי זה עינוי נפש לגבי דידה ואל תשיבני מהא דאמר שמואל לקמן ע"ב נדרה משתי ככרות באחת מתענה כגון שהוא פת נקי ובאחת אין מתענה כגון שהוא פת קיבר ואמר שמואל מתוך שהוא מיפר למתענה מיפר לשאין מתענה ולפי מ"ש לעיל גם הפת קיבר למה לא נקרא זאת ג"כ מתענה לגבי דנפשה כיון שנדרה ממנו הרי חזינן דלולי הנדר היה חשקה לאכול ממנו והוי ע"נ לגבי דידה גם ממנו דזה אינו דיש לחלק כמ"ש הש"ך בסי' רל"ד ס"ק ע"ו דשאני הכא דלא נדרה אלא מאותו המין בלבד אבל גבי שתי ככרות הנ"ל נדרה בבת א' גם מדבר שמצטערת. א"נ יש לחלק בין שנדרה מכל המין ובין שלא נדרה אלא מככרות אלו עיי"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |